נוכח ההלם שגרמו הידיעות על ההסכם שנשיא ארה"ב מקדם מול איראן, שמעתי כמה מתומכיו מתנחמים ש"אילו קמלה האריס הייתה מנצחת, המצב היה יותר גרוע". לא שאלתי מה יותר גרוע מהותרת ישראל בגפה מול איראן מחוזקת ונקמנית, ודבריהם, כמו תגובתי, הם ספקולציה. בכל זאת, בהתבסס על האופי והרקע של שני האישים, נעריך באמת, מה היה קורה בהקשר האיראני אילו ב-2024,המועמדת הדמוקרטית הייתה נבחרת לנשיאת ארה"ב ולא טראמפ.
מי שעוקב אחרי התנהלות טראמפ לא אמור להיות מופתע מדבר. נכון שבעבר הוא נקט בצעדים שנתפסו כתמיכה חריגה בממשלת ישראל – אחרי שהכיר בריבונות ישראל על הגולן, ראש הממשלה אפילו העמיד אותו בשורה אחת עם כורש מלך פרס, שאיפשר את שיבת ציון. אבל ידוע שהוא לא עקבי, ושמהלכיו תלויים בעיקר במה שלהבנתו משרת אותו ברגע נתון.
זאת ועוד, מנהיגים אחראים אמורים להיוועץ בבעלי ידע וניסיון. לעומתם, טראמפ הטיל על חתנו ג'ארד קושנר ועל מקורבו, איל הנדל"ן סטיב וויטקוף, לטפל באחדים מהסכסוכים המסובכים בעולם - אוקראינה, אירן, והמזרח התיכון. בה בעת, הוא מפטר או מקטין מי שדעותיו אינן לרוחו. לא צריך להיות אסטרטג כדי להעריך שאיראן מאוימת עלולה לסגור את מצרי הורמוז - צריך רק להסתכל על מפה. אך למרות אזהרות שתקיפה עלולה להביא לשיבוש, ארה"ב תקפה. כעת בממשל מתהדרים בפתיחת מעבר ימי שלא היה סגור קודם, ובהסדר אשר יכניס לאיראן הון עתק.
בשנים האחרונות הממשלה בראשות נתניהו התמקדה ברפובליקנים וזלזלה בגלוי בדמוקרטים, שבהם תומכים רוב היהודים באמריקה. היתרון האסטרטגי העצום שטמון בתמיכה דו מפלגתית נרחבת בקונגרס ננטש ביתר שאת עם בחירת טראמפ
סביר שכמו טראמפ, גם האריס הייתה סומכת על אנשי אמונה. אבל ניתן להניח שלא רק עליהם - בעת כהונתה כסגניתו של הנשיא ביידן, הממשל נעזר במנגנונים מקצועיים וקיים הליכים מסודרים של קבלת החלטות. לכן קשה להאמין שהיא הייתה מתעלמת מאזהרות בעניין הורמוז, ספק אם היא הייתה נכנסת למלחמה עם איראן בלי תוכנית סיום ברורה כפי שעשה טראמפ.
זאת ועוד, בשונה מהנשיא, איש עסקים שהתפרסם ככוכב ריאליטי, האריס צמחה בממסד, והיא איננה בזה לו ולכלליו. לכן ספק אם היא הייתה מפתיעה את ישראל, ללא תיאום, ללא התחשבות, ואפילו ללא עדכון, כפי שנהג כלפינו טראמפ.
חשוב להתייחס לעוד עניין, שהשלכותיו על ישראל חיוניות עד קיומיות. במשך עשרות שנים, ישראל ותומכיה בארצות הברית טיפחו בעמל רב מערכת עמוקה ויעילה של קשרים בשתי המפלגות. בזכותם, ישראל השכילה לתמרן בין הכוחות הפועלים בוושינגטון. הממשל בעייתי? יש מולו קונגרס. הרפובליקנים מקשים עלינו? נפנה לדמוקרטים.
טובה הרצלאלא שבשנים האחרונות הממשלה בראשות נתניהו התמקדה ברפובליקנים וזלזלה בגלוי בדמוקרטים, שבהם תומכים רוב היהודים באמריקה. היתרון האסטרטגי העצום שטמון בתמיכה דו מפלגתית נרחבת בקונגרס ננטש ביתר שאת עם בחירת טראמפ. כאילו הנשיא מונח בכיסו של ראש הממשלה, כאילו יש תעודת אחריות שמבטיחה שהפכפכותו תעצור בירושלים. למרות כל אלו, ולמרות שישראל מתרחקת מערכים ליברלים, עדיין נותר לישראל ולתומכיה כוח לא מבוטל בקרב דמוקרטים. ממשלה נבונה הייתה משכילה לטפח אותו ולהיעזר בו.
לא מן הנמנע שנשיאות של האריס הייתה מעמידה קשיים בפני ישראל. במקרה כזה, ישראל הייתה נענית לאתגרים באמצעות היתרון שבנתה במשך שנים, ויש לקוות שתפעל בכול הכוח לשקם – תמיכה דו-מפלגתית יסודית ורחבה. זאת בניגוד להתנהלותה חסרת האחריות של הממשלה בשנים האחרונות, שמבוססת על מפלגה אחת, ובעיקר על גחמות של אדם בלתי צפוי אחד.
הכותבת, שגרירה בדימוס, הייתה קצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון
