ראש המוסד רומן גופמן קיים שיחת טלפון עם שר החוץ הסורי, אסד אל-שייבאני, בשבוע שעבר - שבה דנו השניים בנוכחות הצבאית של טורקיה בסוריה. כך דיווחה הערב (רביעי) סוכנות הידיעות רויטרס.
בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הערב לתקיפה החריגה בסוריה ואמר: "אנחנו לא נסבול התבססות צבאית טורקית שיורדת דרומה, כי היא מאיימת עלינו ואת זה הבהרנו באופן כללי. ראינו שיש כוונה של טורקיה להתבסס בשדה תעופה דרומית לקו שלה, קרוב לחלב, והעברנו מסר – Don't. המסר עבר, אבל כנראה שלא שמעו אותו. אז דאגנו שיבינו".
נתניהו: "לא נסבול התבססות צבאית טורקית בסוריה שמאיימת על ישראל"
(צילום: מתוך עמוד הטלגרם של בנימין נתניהו )
לפי שלושה מקורות המעורים בפרטים ששוחחו עם רויטרס, השיחה בין ראש המוסד לשר החוץ הסורי התקיימה ב-14 באוגוסט – ארבעה ימים לפני שישראל תקפה בבסיס חיל האוויר אבו א-דוהור שבצפון-מערב סוריה, סמוך לגבול הטורקי, בלילה שבין שני לשלישי. במהלכה השיחה, לפי רויטרס, דנו גופמן וא-שייבאני בנוכחות הצבאית של טורקיה במדינה, סוגיה שהפכה בתקופה האחרונה למוקד מתיחות בין ירושלים לאנקרה סביב עתידה של סוריה. לפי הדיווח, מדובר באחד המגעים בדרג הבכיר ביותר בין ישראל למשטר החדש בדמשק. בישראל ובסוריה לא השיבו לבקשת תגובה של רויטרס.
בתוך כך, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן מתח הערב ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו, ואמר כי "התקיפה בסוריה היא מהלך מתריס ומסוכן, שמקרב אותנו לעימות עם טורקיה ומעמיק את הקרע עם בעלות הברית שלנו, ובראשן ארצות הברית. שוב כוח צבאי מופעל משיקולים פוליטיים ושוב ישראל משלמת בביטחון את המחיר".
לטענת גולן, "נתניהו מוכיח שוב שהוא גורם קיצוני ולא אמין, שאי אפשר לסמוך עליו ובטח שלא לבנות איתו מהלך אזורי יציב. כך הוא שוחק את האמון בישראל, מרחיק מאיתנו שותפות ובעלות ברית. ישראל צריכה הנהגה שיודעת להפעיל כוח כדי להשיג ביטחון, לא כדי לייצר עוד מלחמה בשביל הישרדות פוליטית".
גולן. "נתניהו מייצר עוד מלחמה בשביל הישרדות פוליטית"
(צילום: ריאן פרויס)
מאז נפילת משטרו של בשאר אסד בדצמבר 2024 הפכה טורקיה לאחת מבעלות הברית המרכזיות של השלטון החדש בדמשק. אנקרה, שתמכה במשך שנים בחלק מארגוני המורדים שפעלו נגד אסד, מסייעת כיום לממשלו של הנשיא אחמד א-שרע ובין היתר מאמנת ומייעצת לכוחות הסוריים. שר ההגנה הטורקי אמר בשנה שעברה כי לטורקיה יותר מ-20 אלף חיילים בסוריה וכי אין לפי שעה כוונה להסיגם.
ההתבססות הטורקית הפכה במקביל לאחד ממוקדי החיכוך המרכזיים בין אנקרה לירושלים. כבר באפריל אשתקד דיווחה רויטרס כי צוותים צבאיים טורקיים בחנו לפחות שלושה בסיסים בסוריה שבהם ניתן יהיה להציב כוחות במסגרת העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני עם דמשק - בסיס T4 ובסיס תדמור שבמחוז חומס, וכן נמל התעופה הצבאי בחמה. זמן קצר לאחר מכן תקפה ישראל את האתרים הללו, במהלך שנתפס כאיתות ברור לאנקרה נגד הרחבת הנוכחות הצבאית שלה במדינה.
בצל החשש מחיכוך ישיר בין שתי המדינות, ישראל וטורקיה קיימו כבר בשנה שעברה שיחות טכניות שנועדו למנוע התנגשויות בלתי-מתוכננות בשמי סוריה. שר החוץ הטורקי הקאן פידאן הדגיש אז כי המגעים נועדו ל"תיאום למניעת חיכוך" בלבד ואינם מהווים ניסיון לנרמל את היחסים בין המדינות.
ארדואן וא-שרע. מאבק על עתידה של סוריה
(צילום: AFP PHOTO / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / HANDOUT)
המתיחות שבה והתפרצה השבוע, כשישראל תקפה כאמור את בסיס אבו א-דוהור הסורי סמוך לחלב. לפי הטלוויזיה הממלכתית בסוריה, שמונה תקיפות פגעו במסלול ההמראה ובמתקני אחסון בבסיס, ולא דווח על נפגעים. לשכת ראש הממשלה מסרה לאחר התקיפה כי סוריה הייתה "על סף" הפרת הסטטוס-קוו הביטחוני שסוכם עם ישראל, באמצעות מתן אפשרות לכוחות טורקיים להתפרס בבסיס. טורקיה דחתה בתוקף את הטענה והאשימה את ישראל בניסיון להצדיק את תקיפותיה בסוריה.
ברשת "אל אחבאר", שמזוהה עם חיזבאללה, נכתב הבוקר כי התקיפה גרמה נזק לארבעת מסלולי ההמראה בשדה התעופה, בנוסף לנזק משמעותי לתשתיות שלו. הבסיס, שלא היה פעיל במשך יותר מעשור, עבר בתקופה האחרונה עבודות שיקום, ולפי גורמים סוריים משלחת טורקית אף ביקרה בו שעות לפני התקיפה כדי לבחון את העבודות.
גם בוושינגטון מתחו ביקורת חריגה על התקיפה. השליח האמריקני המיוחד לסוריה תום ברק הגדיר אותה "הסלמה מיותרת" שאינה תורמת ליציבות האזורית. לדבריו, ארה"ב פועלת לקידום מנגנון תיאום בין ישראל, סוריה וטורקיה כדי למנוע אי-הבנות או הידרדרות לעימות ישיר. ברק ציין כי הטורקים לא קיבלו התרעה מוקדמת על התקיפה - מצב שלדבריו עלול היה להוביל לתגובה צבאית ולחיכוך מסוכן בין שתי בעלות ברית מרכזיות של ארה"ב.
זירת התקיפה בסוריה השבוע
הרמטכ"ל זמיר בסוריה, היום
(צילום: דובר צה"ל )
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ביקר היום באוגדה 210 בשטח סוריה ושיגר מסר לשלטון בדמשק, וגם לטורקיה. "אנחנו פועלים במציאות רב-זירתית, שבה האתגרים משתנים ומתפתחים כל העת, הזירה הסורית היא אחת מהן", אמר. "אנחנו רואים את המתרחש ועוקבים אחר השינויים בחזית הסורית - עלינו להיערך אליהם בהתאם. לא נאפשר לכוחות עוינים להתבסס בגבולותינו ונדע להפעיל את העוצמה שלנו בצורה מדויקת איפה שצריך ומתי שצריך".
לצד המתיחות הצבאית, בחודשים האחרונים מתקיימים מגעים חסרי תקדים בין ישראל לשלטון החדש בדמשק. במאי 2025 דיווחה רויטרס כי נציגים ישראלים וסורים כבר קיימו כמה פגישות ישירות שעסקו בסוגיות ביטחוניות, לאחר שא-שרע עצמו אישר קודם לכן כי מתקיימים מגעים עקיפים שנועדו להרגיע את המתיחות. באוגוסט אותה שנה נפגש שר החוץ א-שייבאני בפריז עם השר לשעבר רון דרמר במסגרת השיחות על הסדרי הביטחון בדרום סוריה.
המגעים התקדמו בהמשך בחסות ארה"ב, ובינואר השנה סיכמו ישראל וסוריה בשיחות בפריז על הקמת מנגנון תקשורת שיאפשר תיאום בנושאי ביטחון ומודיעין. בחודש שעבר אף אמר הנשיא א-שרע כי ארצו מעוניינת להגיע להסכם ביטחוני עם ישראל, שעשוי לדבריו לסלול בהמשך את הדרך לשלום רחב יותר - אם כי הדגיש שסוריה אינה מוותרת על תביעתה לרמת הגולן.
