ראובן יבלונקה, אביו של חנן, סיפר הבוקר (יום שישי) בערוץ 12 כי הרבה לפני שצה"ל עדכן אותו על מותו של בנו וחילוץ גופתו מג'באליה, הוא קיבל מאות הודעות על כך ברשתות.
"אני לא מבין איך", סיפר. "07:00 בבוקר, אני אראה לך את כל ההודעות... יותר מ-300 הודעות. כתבו לי 'יבלונקה זה נכון? נכון? נכון?'. התקשרתי לבת שלי, היא אמרה לי שהיא לא רצתה להגיד לי אבל ששולחים הודעות בטלגרם שחנן נרצח. כשהתקשרו מצה"ל ב-08:30 אם אפשר לבוא אלינו הבנו שהכול נכון".
האב אמר עוד: "ירדה לי אבן מהלב שהחזירו את חנן הביתה. אני גם רוצה שיחזירו את כולם הביתה, את כל החטופים ואת כל החללים שנמצאים שם. אני לא אהיה שקט עד שכולם יחזרו. חשבנו שחנן חי, והיום קיבלנו את הבשורה בבוקר. עכשיו אנחנו צריכים להתארגן להמשיך לחיות. אני מבקש מהקבינט, מראש הממשלה ומכולם שיחזירו את כולם הביתה עכשיו ומיד".
5 צפייה בגלריה
ראובן יבלונקה, אביו של חנן יבלונקה מצביע לרון חולדאי בתל אביב
ראובן יבלונקה, אביו של חנן יבלונקה מצביע לרון חולדאי בתל אביב
ראובן עם תמונת בנו
(צילום: רועי רובינשטיין)
5 צפייה בגלריה
הודעה שקיבלה אורית יבלונקה לפני ההודעה הרשמית שחנן נרצח
הודעה שקיבלה אורית יבלונקה לפני ההודעה הרשמית שחנן נרצח
הודעה שקיבלה אורית
אורית, אחותו של חנן, סיפרה כי "בשעה 06:00 בבוקר התחלתי לקבל את ההודעות ונחרדתי, שום דבר לא הכין אותי לזה. זו לא צורה לקבל הודעות כאלה. הדבר הראשון שחשבתי עליו זה 'אוי ואבוי אם הילדים של חנן יתעוררו ויקבלו הודעות כאלה בטלפון'. הספקנו לקחת להם את הטלפון לפני שהוא התעוררו, כדי שנוכל לספר להם על זה בעצמנו. רק אחר כך הגיעו מהצבא כדי לבשר לנו את הבשורה הנוראית מכל. ידענו שהוא נחטף פצוע, אבל קיווינו שהוא בחיים".
ברשת 13 סיפרה האחות: "חנן היה בן אדם מדהים, הוא היה החצי השני שלי, איש הסוד שלי. היינו מבלים רבה ביחד, כל החברים שלנו חברים משותפים. חנן אהב את החיים, אהב לחיות את הרגע. הוא היה אבא מדהים, הוא כל כך יחסר לילדים. הוא יצא לבלות עם עוד ארבעה חברים ובאותה שבת ארורה רצחו גם אותם. הם מאוד נהנו בשעות האחרונות שלהם, הם סיימו את החיים שלהם בשמחה וזה דבר קטן שיכול לנחם. אני לא אחבק אותו יותר, אבל יש הקלה בזה שלפחות יש לי קבר שאוכל להתייחד איתו. אני רוצה להודות לחייל צה"ל שסיכנו את חייהם כדי להביא את אחי הביתה".
5 צפייה בגלריה
חנן יבלונקה ואחותו אורית
חנן יבלונקה ואחותו אורית
חנן יבלונקה ואחותו אורית
אביבית, אחות נוספת של חנן, אמרה: "למזלי, הטלפון שלי היה על שקט מהלילה. אחרי השמועות הגעתי לאבא שלי, שאמר לי שחנן לא בחיים. שאלתי מאיפה הוא יודע והוא אמר – 'קיבלתי מלא הודעות, אתם לא מבינים מה הולך לי בטלפון'. אני מבינה שזה לא מרוע, אנחנו בעידן טכנולוגי כזה. אין לנו שליטה על זה, אני לא כועסת גם אם הייתי רוצה שייתנו למשפחות עוד זמן".
לדבריה, "אנחנו בהלם, היה לנו חששות לנורא מכל. קיווינו שזה לא יקרה, אבל זה הגיע אלינו הביתה. הקושי לעמוד בלוויות של חטופים אחרים, משפחות ואנשים שנכנסו לי ללב, פתאום זה נכנס לי לראש שזה יכול להיות גם הגורל שלנו. הילדים של חנן איתנו, הם יהיו בסדר. סבתא שלנו מבוגרת, היא לא יודעת שהוא נחטף והיא גם לא תדע שהוא נרצח, אנחנו בחרנו לא לצער אותה.
"כולנו עכשיו בארגונים בגלל השבת להכין הכול ליום ראשון. אנחנו נעשה לוויה קצת שונה, אנחנו רוצים שזאת תהיה צעדה להחזרת החטופים, אז אנחנו נצעד מהבית ועד לקריית שאול. אנחנו קוראים לכולם לבוא לצעוד עם חנן ברגעים האחרונים שלו וכדי לקרוא לחזרה של כולם. אני רוצה שיזכרו את חנן כמי שאהב את החיים. אהב ספורט, אהב לרקוד, אהב את הילדים שלו, אותי ואת אורית אחותי, את ההורים, ואנחנו אוהבים אותו".
דובר צה"ל על חילוץ גופותיהם של החטופים חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז ז״ל
(צילום: דובר צה"ל )
בהודעתו היום על השבת הגופות, מסר דובר צה"ל כי הוא "קורא לציבור להימנע מהפצת שמועות וידיעות לא מבוססות, ולהישמע להודעות הרשמיות".
בפעילות משותפת של צה"ל ושב"כ בג'באליה אותרו מלבד גופתו של יבלונקה, גם גופותיהם של אוריון הרננדס ומישל ניסנבאום. המידע המודיעיני על מיקום הגופות הושג השבוע, וצה"ל קבע כי השלושה נרצחו כבר ב-7 באוקטובר - בין אם ברגע החטיפה עצמה, ובין אם בדרך לשבי. בעקבות החזרת גופות השלושה, מספר החטופים שנמצאים כעת בשבי חמאס עומד על 125.
בהצהרה מיוחדת על השבת גופות שלושת החטופים, אמר דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי: "בשבוע האחרון כוחותינו איתרו ברצועה מודיעין קריטי שבעזרתו, ובעזרת מידע קודם שהחזקנו, הצלחנו לקבוע את הירצחם אך גם לקבוע את מקום הימצאם. הכוחות פועלים במקצועיות ונחישות, בסביבת לחימה מורכבת ותוך סיכון, להבאת חטופים שנרצחו לקבורת ישראל".
5 צפייה בגלריה
אוריון הרננדס מישל ניסנבאום חנן יבלונקה
אוריון הרננדס מישל ניסנבאום חנן יבלונקה
אוריון הרננדס, מישל ניסנבאום וחנן יבלונקה
אוריון הרננדס (30), אזרח מקסיקני-צרפתי ובן זוגה של שני לוק, בילה במסיבת הנובה לפני שנחטף - וכך גם חנן יבלונקה (42), אב לשניים מתל אביב. מישל ניסנבאום (59) משדרות נסע לאוגדת עזה כדי לחלץ את נכדתו בת ה-4, שהייתה עם אביה איש הקבע בסוף שבוע בבסיס ברעים. השלושה נתקלו במחסום של מחבלים בעיקול שבין קיבוץ מפלסים לאנדרטת חץ שחור, ושם נחטפו.
סביב אנדרטת "חץ שחור" התנהל אחד מהקרבות החשובים והמכריעים ב-7 באוקטובר, אחרי שהתקבצו שם המוני מחבלי נוחבה שחלקם כבר הספיקו לרצוח ישראלים. בתחקיר "7 ימים" בנושא, שפורסם לפני שבועיים, צוין כי ההערכה בישראל היא שזה היה אמור להיות שלב התקיפה הבא, אבל צירוף של כמה לוחמי יחידות מיוחדות, מפעיל כטמ"ם עקשן במיוחד, הרבה מאוד גבורה ולא מעט מזל - מנעו קטל אכזרי נוסף.
5 צפייה בגלריה
מתן צנגאוקר
מתן צנגאוקר
מתן צנגאוקר
במקביל, דובר צה"ל הגרי ציין כי התנצל בפני משפחתו של החטוף מתן צנגאוקר (24), ששמו הוזכר בסרטון חקירת מחבל חמאס מבלי לקבל את אישורה. בחקירה אמר המחבל, שקודם לכן סיפר כיצד אביו, הוא ובן דודו אנסו ורצחו אישה באכזריות: "כשיצאתי ראיתי קיבוצניק שהתחבא בין העצים, אז תפסתי אותו. זה קרה עם ההגעה של חסן ואבא שלי. חסן רצה לתקוף אותו בגלל שהוא תקף אותו מילולית. הוא נתן לו מכה בגב ואני עצרתי את חסן ואמרתי לו שהגבר הזה עליי. לקחתי את הקיבוצניק ואמרתי לו שאני צריך לחזור הביתה, הוא אמר 'אוקיי'. הלכתי איתו ועם אחמד אבו חג'אג', והתיישבנו, דיברנו קצת".
החוקר שאל לשמו של 'הקיבוצניק', והמחבל ענה מתן. "שאלתי אותו מאיפה הוא, והוא אמר שהוא מאופקים, שהוא תייר כאן", הוסיף. "הוא נתן לנו קולה, נוטלה ומים - ויצאנו", סיפר. "יצאנו אני, אחמד ומתן, כשיצאנו הגיעו שניים עם ג'יפ טויוטה. היה איזה 15 אנשים שם, הם רצו לקחת את מתן ממני בכוח, שאלתי 'מאיפה הם' והם ענו 'מהעיר'. השאר אמרו שהם לא מוכנים להגיד עד שיזהו אותי. הם לקחו אותו ממני בכוח והכניסו אותו לג'יפ, ולקחו אותו משם לעזה".
לדברי הגרי, "המידע שנאמר בחקירה לא הוצג למשפחתו של מתן טרם הפרסום בגלל טעות אנוש. אתמול תחקרנו את הטעות הזו לתוך הלילה והבוקר דיברתי עם עינב אמו של מתן ועם ירון ואביו והתנצלתי באופן אישי בפניהם".
לדברי הגרי, "הטעות הזו קרתה בתום לב. זו טעות שנולדה כתוצאה מכך שאנחנו נמצאים במערכה, מערכה עולמית על מנת לא לאפשר לעולם לשכוח את מה שקרה ב-7/10. לצד הדבר הזה החובה שלנו היא להקפיד ולוודא שהמשפחות הן הראשונות שיודעות שהמידע שמוצג באשר ליקיריהן מוצג להן קודם כל ורק לאחר מכן נמסר לתקשורת ומשם לציבור".