"היה חזק, אל תיתן לנתניהו לנצל את הטוב שלך": הגברת הראשונה של ארה"ב לשעבר, ג'יל ביידן, חושפת בספר זיכרונות חדש כי השאירה לבעלה ג'ו ביידן פתקי אזהרה מפני ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך המלחמה בעזה. על פי קטעים מהספר שפורסמו היום (חמישי) בתקשורת האמריקנית, ביידן ניסתה להשפיע על המדיניות האמריקנית בעזה והשאירה את ההודעות על מראת חדר הרחצה של בני הזוג בבית הלבן.
5 צפייה בגלריה
השאירה פתקים מעודדים ומזהירים על המראה. בני הזוג ביידן עוזבים את וושינגטון
(צילום: רויטרס)
ההתערבות התרחשה לאחר התקיפה האווירית שבה נהרגו שבעה מעובדי ארגון הסיוע ההומניטרי WCK (המטבח העולמי המרכזי) ברצועה. ביידן כתבה בפתק הראשון "נתניהו חייב להפסיק". הגברת ביידן מסבירה בספר כי נהגה להשאיר לבעלה פתקים מעודדים על המראה, אך לפעמים גם שילבה מסרים פוליטיים, בהסתמך על יכולתה להיות כנה ופתוחה עם האיש החזק בעולם בדרכים שאחרים לא יכלו.
הספר, שנקרא "מבט מהאגף המזרחי" (View From the East Wing) וצפוי לצאת לאור עוד שבוע, מתמקד רבות בעימות הנשיאותי הטלוויזיוני שהתקיים בחודש יוני 2024 מול נשיא ארה"ב הנוכחי דונלד טראמפ. ביידן מתארת כיצד צפתה בבעלה מסתבך על הבמה ותהתה אם הוא צרך סמים ללא ידיעתו, או חווה אירוע רפואי בשידור חי. בספר נכתב כי היא חשבה לעצמה "האם הוא חווה קצר חשמלי?", והוסיפה, "האם זה שבץ? הרגשתי כאילו אנחנו צופים בהולוגרמת בינה מלאכותית של האיש שהכרנו, וההולוגרמה משתבשת. האם סיממו אותו?".
ביידן מציינת כי היא חששה שהציבור יניח שזוהי התנהגותו הקבועה. מייד לאחר שירד מהבמה באותו ערב, הנשיא לחש לאשתו "ממש הרסתי את זה, לא?". היא ענתה לו בלחישה "כן, זה מה שעשית". למרות התקרית, היא מכחישה בתוקף כי בעלה הראה סימנים מוקדמים של דמנציה לפני העימות, ומדגישה כי ההופעה שלו באותו ערב לא שיקפה את מצבו. עם זאת, היא מודה כי עד היום אין לה תשובה ברורה למה שהתרחש שם.
5 צפייה בגלריה
תהתה אם צרך סמים ללא ידיעתו, או חווה שבץ. ג'ו ביידן במהלך עימות הבחירות מול דונלד טראמפ
(צילום: Justin Sullivan/Getty Images)
ביידן מעלה השערות שונות, החל מחזרות מרובות, דרך תשישות מנסיעות, ועד לאפשרות שנטל בטעות סירופ קודאין נגד שיעול או כדור שינה מסוג אמביאן, כדי לטפל בצינון ממנו הוא סבל. היא מציינת כי היא מתחרטת שלא ביקשה לבצע לו בדיקת דם לאחר העימות. כמו כן, היא הציעה לבעלה לעבור בדיקה קוגניטיבית כדי להרגיע את הספקות הציבוריים, אך יועציו דחו את הרעיון.
בספר מתוארת גם ההתמודדות הפיזית של הנשיא. אשתו מודה כי הוא נאבק בעייפות ובדרישות הפיזיות של התפקיד, ואף סבל רוב הימים מכאבים עזים בעקבות פציעה ברגלו, מחודש נובמבר 2020, שלא החלימה במלואה. היא מאשרת כי בעלה העלה בפניה באופן פרטי את הרעיון לכהן כנשיא של קדנציה אחת בלבד, ובשלב מסוים היא שקלה איתו את השלכות אי ההתמודדות על משפחתם.
ג'יל מספרת שהיא הציגה בפניו שאלה היפותטית: "האם הרפובליקנים יפסיקו לרדוף את המשפחה שלנו (בשל הצרות המשפטיות של הבן, האנטר ביידן - ד"א) אם תחליט לא להתמודד שוב?". ביידן, בסופו של דבר, השיב לה אז שרדיפת המשפחה היא לא סיבה מספיק טובה לוותר על המרוץ.
5 צפייה בגלריה
"הרס האגף המזרחי בבית הלבן" תחת שלטונו. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ
(צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)
5 צפייה בגלריה
ביידן מאשימה כי היא ניצלה אותו ועשתה "סיבוב פוליטי" על חשבונו. קמלה האריס
(צילום: Saul Loeb, Reuters)
בספר היא גם תוקפת את שר המשפטים לשעבר מריק גרלנד על ניהול התיק שהוביל להרשעת בנם האנטר בעבירות נשק, לפני שהנשיא העניק לבנו חנינה טרם עזיבתו את הבית הלבן. בנוסף מתייחסת ביידן לעימות הטלוויזיוני בין בעלה לבין קמלה האריס בשנת 2019, ומציינת כי "בועת המחשבות מעל ראשה" הייתה מלאת קללות כלפי האריס.
האריס תקפה אז את ביידן על התנגדותו הנחרצת לתוכנית הסעות האוטובוסים (פרויקט פדרלי משנות ה-70 שנועד להסיע תלמידים שחורים לבתי ספר בשכונות לבנות, כדי לעודד אינטגרציה ולשבור את ההפרדה הגזעית). "הייתה ילדה קטנה בקליפורניה שהוסעה באוטובוסים כאלו מדי יום, והילדה הזו הייתה אני", אמרה לו האריס לעיני המצלמות.
המתקפה הזו הכתה את מחנה ביידן בתדהמה, וג'יל ביידן הרגישה שהאריס ניצלה את בעלה ועשתה עליו "סיבוב פוליטי" זול בשביל כותרות. אחרי שהאריס נבחרה לסגנית הנשיא, השתיים נאלצו ליישר את ההדורים ולהפגין חזית מאוחדת ואוהבת לאורך שנות הכהונה.
הספר לא מתייחס בהרחבה לנשיא ארצות הברית הנוכחי דונלד טראמפ, אך ביידן מביעה צער על מה שהיא מגדירה כ"הרס האגף המזרחי בבית הלבן" תחת שלטונו, ומשווה זאת לטבח של חיה נדירה ויקרה. ביידן אמרה כי המטרה המרכזית בכתיבת הספר, היא "להעמיד דברים על דיוקם", ולהפריך את ההאשמות לפיהן היא שימשה ככוח נסתר, שהסתיר את הירידה הקוגניטיבית של בעלה, ודחף אותו להיאחז בשלטון.
