העימות החריף שהתפרץ היום (שני) בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש השב"כ לשעבר רונן בר הוא למעשה רק הפרק האחרון בוויכוח שמתנהל כבר כמעט שלוש שנים: מה ידעו השניים לפני 7 באוקטובר, מה המליץ ראש השב"כ - ומה החליט ראש הממשלה. נתניהו האשים היום את בר ב"מחדלים ופשעים" וטען כי בליל הטבח הוא ידע על "סכנה אמיתית" אך לא עדכן אותו. בר, בתגובה חריגה, הודיע כי בכוונתו להגיש נגדו תביעת דיבה, וטען שנתניהו מפרסם באופן חלקי ומניפולטיבי מסמכים ופרוטוקולים. הוא גם קרא לפרסם את החומרים במלואם.
במרכז המחלוקת נמצאים בין היתר 55 העמודים שנתניהו פרסם בפברואר השנה, כחלק מתשובותיו לבדיקת מבקר המדינה. המסמך כולל ציטוטים רבים מדיונים ביטחוניים, אך ברוב המקרים לא פורסמו הסטנוגרמות המלאות - אלא קטעים שאותם אישר ראש הממשלה לפרסום. מכאן גם נולדת המחלוקת על ההקשר שבו נאמרו הדברים.
אחת הדוגמאות הבולטות היא הערכת המצב שכינס נתניהו ב-1 באוקטובר 2023, שישה ימים בלבד לפני הטבח. הערב הפנה יועצו של נתניהו, טופז לוק, לציטוט של בר מאותה ישיבה: "אפשר להיות מאוד מאוד נדיבים ואפילו מפתים בנושאים הומניטריים... לא נראה לי שאנחנו נוכל בכל הקונסטלציה שהיא ידועה כאן ללכת לסיבוב יזום", הוא כתב ברשת X.
הציטוט אמיתי. הוא אכן מופיע בקטעים מהסטנוגרמה שנתניהו אישר לפרסום. במסמך שלו אף נטען כי באותו דיון "לא היה אף גורם שהציע לסכל את צמרת חמאס בעזה", וכי דווקא נתניהו היה זה שהנחה להיערך לסיכול הצמרת. לצד זאת נכללו הערכות שלפיהן סינוואר רוצה לחזור לשקט, וכן דבריו של שר הביטחון דאז יואב גלנט, שאמר כי לישראל "אינטרס עמוק להגיע לשקט ברצועת עזה".
מתוך המסמך בן ה-55 עמודים שפרסם נתניהו
אלא שכאן מתחיל הוויכוח על ההקשר. לפי התחקיר שפרסמו רונן ברגמן ויובל רובוביץ' ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", באותה ישיבה עצמה אמר בר גם כי "סינוואר מרגיש חזק. צריך להתעמת איתו. נדרש להכין תוכנית מבצעית לרצועת עזה". הרמטכ"ל הרצי הלוי ביקש, לפי אותו תחקיר, "להכין מערכה רחבה ברצועת עזה".
ברגמן פרסם היום פרט נוסף, שנוגע ישירות לציטוט שבו השתמש לוק: לדבריו, המשפט על כך שאין אפשרות באותו שלב לצאת ל"סיבוב יזום" הוא רק חלק מדבריו של בר. בהמשך הדברים, שלא פורסם בקטעים שבחר נתניהו לחשוף, ביקש בר לקדם את תוכנית החיסול שכונתה בתחקיר "כפל זכויות" - תוכנית שנועדה לחסל במקביל את יחיא סינוואר ואת מוחמד דף, ולאחר מכן לפגוע גם בשדרת הפיקוד שתחתיהם. בר, לפי הפרסום, הבהיר שיידרש זמן להכין מחדש את המערך המבצעי.
גם סיכום הדיון שיצא בזמן אמת מלשכת ראש הממשלה מוסיף נדבך חשוב. לצד הנחיות ל"העצמת השימוש" בהטבות הומניטריות ול"קידום ההסדרה האזרחית עם חמאס", מופיעה בו הנחיה ל"קידום המוכנות המבצעית לסיכולים שהומלצו". ביחס לראשי חמאס צוין "בדגש על חירום", וביחס למטה חמאס שמכוון טרור ביהודה ושומרון - גם בשגרה. הניסוח הזה לפחות מלמד שסיכולים כאלה כבר היו בגדר המלצה שנידונה במערכת, אף שהוא אינו מגלה לבדו מי העלה כל הצעה ומתי.
יחיא סינוואר ומוחמד דף. רונן בר רצה לקדם תוכנית לחיסול שניהם, אבל את זה נתניהו בחר לא לחשוף
(צילום: Mohammed Salem, Reuters)
במילים אחרות, שני דברים יכולים להיות נכונים באותה ישיבה: בר אכן לא המליץ באותו רגע לפתוח מיד במלחמה כוללת בעזה, ואף דיבר על הטבות הומניטריות - ובאותו זמן הוא גם ראה בסינוואר גורם שהולך ומתחזק, דרש להתעמת איתו ולקדם הכנות לפעולה התקפית. הסטנוגרמה המלאה של הישיבה לא פורסמה, ולכן לא ניתן כיום לציבור לבדוק בעצמו את מלוא רצף הדברים.
האזהרה של בר לנתניהו: חריפה - אבל לא התרעה ממוקדת על 7/10
גרסתו של בר לא נשענת רק על הדיון מ-1 באוקטובר. בתצהיר שהגיש לבג"ץ באפריל 2025 הוא טען כי לאורך 2023 שב"כ הזהיר את הדרג המדיני שהקרע הפנימי בישראל יוצר אצל אויביה תחושה של "שעת כושר", וכי המדינה עלולה להיקלע ל"סופה מושלמת". לדבריו, כבר באפריל המליץ על "מהלך תקיף ממוקד" כדי לעצור את הכרסום בהרתעה.
התצהיר אישר גם חשיפה קודמת של נדב איל ב-ynet וב"ידיעות אחרונות": ביולי 2023, ערב ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, אמר בר לנתניהו כי הוא מוסר לו "התרעה למלחמה". לפי הפרסום, בר הבהיר שאין בידיו יום ושעה, והזהיר כי אויבי ישראל מזהים חולשה פנימית. לאחר מכן, באישור נתניהו, העביר בר מסר דומה גם לראש האופוזיציה יאיר לפיד. עם זאת, זו לא הייתה התרעה מודיעינית שלפיה חמאס עומד לתקוף את ישראל ב-7 באוקטובר, וגם לא התרעה ממוקדת על מתקפה מעזה. החשש במערכת באותו שלב היה מהתלקחות רב-זירתית, וחלק מרכזי ממנו נגע לחיזבאללה וליהודה ושומרון. לשכת נתניהו טענה בהתאם כי ראש הממשלה לא קיבל מבר "התרעה למלחמה בעזה".
כל זה אינו מוחק את הכשל של שב"כ - וגם בר עצמו לא טען אחרת. למעשה, בתצהירו הוא תיאר אותו במילים מפורשות. לפי בר, עוד ב-23:00 בליל 6 באוקטובר עודכנו גורמי צה"ל בחריגות שאותרו. בשעה 03:03 הפיץ שב"כ התרעה על "היערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס". אלא שבר כתב בעצמו כי מדרג ההתרעה היה שגוי ומהווה "כשל של שב"כ". תמונת המודיעין הוערכה בטעות כדריכות של חמאס מפני פעולה ישראלית, ובתרחיש המחמיר יותר כהכנה לפיגוע פשיטה נקודתי. אף אחד, כתב בר, לא העריך שתיפתח באותו בוקר מתקפה בסדר הגודל שאכן התרחשה.
בשל החשש נשלח אמנם כוח "טקילה" של שב"כ וימ"מ לדרום, ולטענת בר בשעה 05:15 הוא הנחה לעדכן גם את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. בפועל, נתניהו קיבל את השיחה הראשונה מהמזכיר הצבאי אבי גיל רק ב-06:29, אחרי שהמתקפה כבר החלה. מי אחראי לכך שההנחיה מ-05:15 לא הפכה לשיחה עם ראש הממשלה עד 06:29 היא אחת השאלות שטרם קיבלו תשובה מלאה בחומר הפומבי.
בר גם לקח אחריות אישית ימים ספורים לאחר הטבח. באיגרת לעובדי שב"כ כתב כי למרות הפעולות שבוצעו, הארגון "לא הצליח לייצר התרעה מספקת שתאפשר לסכל את המתקפה", והוסיף: "כמי שעומד בראש הארגון - האחריות על כך היא עליי". לכן, העובדה שבר התריע במהלך 2023 מפני הידרדרות, או שהמליץ לפי הפרסומים על צעדים התקפיים נגד חמאס, אינה משנה את העובדה ששב"כ תחתיו נכשל במשימתו המרכזית בלילה הקריטי: לזהות בזמן שמדובר במתקפה אסטרטגית ולהתריע באופן שהיה עשוי לאפשר לצה"ל ולמדינה להיערך אחרת. בר עצמו מכיר בכשל הזה.
לא "בר רצה שקט ונתניהו רצה לתקוף" - וגם לא ההפך
החומר שפורסם עד כה אינו מסתדר היטב עם חלוקה פשוטה שבה צד אחד ביקש כל הזמן "שקט" והצד השני ביקש כל הזמן לתקוף. גם שב"כ היה שותף להערכה השגויה שלפיה ניתן לשמר את היציבות ברצועה באמצעות שילוב של שקט והקלות: בדוח מודיעיני של הארגון מ-3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני הטבח, נכתב כי חידוש ההבנות עם חמאס על בסיס "שקט ביטחוני תמורת הקלות" מגלם "פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה", ואולי אף לאורך זמן. מסמכים נוספים מהימים שלפני המתקפה הצביעו על הערכה שלפיה חמאס מבקש לקדם את מטרותיו בלי להיגרר למערכה.
נתניהו ורונן בר. רק ועדת חקירה שתיחשף לפרוטוקלים המלאים תוכל לשפוך אור על האמת
(צילום: חיים צח, לע"מ)
אבל במקביל, יש חומר פומבי שלפיו בר התריע חודשים קודם לכן מפני מלחמה, המליץ על פעולה תקיפה כדי לשקם את ההרתעה, אמר ב-1 באוקטובר שיש "להתעמת" עם סינוואר ולפי התחקיר של ברגמן אף ביקש לקדם את תוכנית החיסול שלו ושל דף. גם נתניהו עצמו, כפי שעולה מסיכומי לשכתו, לא עסק רק בסיכולים: בימים שלפני הטבח הוא הנחה גם להשתמש בהטבות כלכליות ולקדם "הסדרה אזרחית עם חמאס".
זו בדיוק הסיבה לדרישה לחשוף את הפרוטוקולים המלאים. כל עוד הציבור מקבל רק משפטים שאושרו לפרסום בידי אחד המשתתפים בדיונים, ולעומתם תצהירים ותחקירים שמביאים קטעים נוספים, אפשר להראות מה נאמר - אבל קשה לקבוע את מלוא ההקשר, סדר הדברים והמשקל שניתן לכל המלצה. ועדת חקירה שתוכל לעיין בחומר המלא, לרבות המסמכים המסווגים, היא שתוכל בסופו של דבר לברר לא רק מי אמר מה - אלא אילו החלטות התקבלו, מי קיבל אותן, ומה נעשה בעקבותיהן.
