במיון ילדים בבית החולים סורוקה חיכו 55 ימים לאחות המחלקה נילי מרגלית, בת 40, שנחטפה מביתה בניר עוז לעזה. אמש זה סוף-סוף קרה, כשזוהתה יוצאת מרכב הצלב האדום ותועדה גם במעבר רפיח. הלילה (בין חמישי לשישי), נילי שוב בישראל. במשך שבועות לא ידעה משפחתה של נילי מה עלה בגורלה, אלא שעם שחרורה של יוכבד ליפשיץ מהשבי התגלה סיפורה המדהים.
• השמות והסיפורים: לעמוד החטופים המתעדכן של ynet - לחצו כאן
יוכבד בת ה-85, שכנתה לקיבוץ ניר עוז, עדכנה את המשפחה שגם נילי בשבי, ושגם שם - היא דואגת ומטפלת בפצועים ובחולים שנחטפו לרצועה ב-7 באוקטובר. במטה החטופים הגדירו את מרגלית, כ"חברת אמת ונפש, אישה משפחתית, ומסוג האנשים שאפשר לדעת שהם תמיד יהיו שם כשצריך". כעת היא תוכל לפגוש בארץ גם חלק מהחטופים שבהם טיפלה בזמן השבי - וכבר הספיקו להשתחרר לפניה.
תיעוד שחרור החטופים
הודיה סרוסי-זרביב, חברתה של נילי מרגלית ואחות במיון ילדים, כבר הספיקה לשוחח עם חברתה, וסיפרה: "היא עוד בטיפול של המשפחה ובית החולים, ואני מצפה לפגוש אותה. היא נשמעת בסדר סך הכל. היא חזקה ושמרה על חוש ההומור שלה. היא סיפרה שזו הייתה חוויה מטורפת והיא עוד צריכה לעבד את מה שעבר עליה. היא בהכרת תודה גדולה על מה שכולנו, כל עם ישראל עשה כדי להחזיר אותה. היא סיפרה שהטיפול בחטופים האחרים עזר לה להתמודד ולעבור את החוויה הנוראית הזו.
מצד אחד אתה אומר שהיא בשבי החמאס ומדמיין את הנורא מכל, ואיך בכלל אפשר להתקיים שם. קל וחומר לתפקד כאחות, אבל זו נילי. היא אדם אסרטיבי שעושה מה שצריך כדי לעזור ורואה את האחרים קודם. זה לא הפתיע אותנו שהיא תפקדה ככה.
אני יודעת שהיא ביקשה מהחוטפים שישיגו לה תרופות וטיפול עבור החטופים האחרים, כמו פולידין ותרופות ותחבושות. היא סיפרה שהיא דאגה לנו. זה לא נתפס, דאגה למה שאנחנו עוברים. היא כל הזמן רואה את האחר, את המשפחה והחברים וחשבה מה עובר עלינו. דיברנו על המאבק שלנו פה בארץ. היא אדם מאוד פרטי ולא בולטת, ואנחנו נאלצנו פתאום להיאבק ולחשוף אותה כדי להעלות את המודעות לשחרור החטופים. זה היה מצב הזוי אבל מתבקש. היא לא הבינה את גודל האירוע. היא אמרה בחצי משפט שהיא לא חשבה שייקח כל כך הרבה זמן עד לשחרור. היא יודעת שהבית שלה נשרף, אנחנו כאן כדי לעזור לבנות את הכל. הכלב שלה נצ'י חי והוא איתה, והיא שמחה שהוא שרד את זה. הביאו לה אותו לבית החולים, וזה מדהים כמה בעלי החיים נותנים כוח ותקווה".
נילי מועסקת כאחות מחלקה לרפואה דחופה במחלקת ילדים בסורוקה. איילת נחום, מנהלת הסיעוד של בית החולים סבן לילדים בסורוקה, אמרה: "חזר לנו קצת אוויר לנשימה. זו אנחת רווחה קלה. הדיווחים על כך שטיפלה בחטופים בשבי חיזקו אותנו כחברים וקולגות, זו תחושה שהיא ממשיכה להיות משמעותית ולטפל באנשים. לנילי יש דנ"א מסוים של אחות לרפואה דחופה, שיודעת סדרי עדיפויות וקדימויות טיפול. אנחנו נעטוף אותה כפי שהיא זקוקה. אנחנו רק מחכים שתחזור אלינו".
נחום סיפרה גם על פועלה של נילי: "היא אחות מוערכת, מקצועית ומלאת חמלה, חדת אבחנה ובעלת שיקול דעת מרשים. בנוסף לעבודתה בסורוקה היא גם מדריכה קלינית בבית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, שם הדריכה בסבלנות אין קץ את דור העתיד בסיעוד. היא הדודה הכי טובה שאפשר לבקש, עוטפת ומפנקת את האחיינים שלה תמיד".
שמונה חטופים שוחררו ביממה החולפת, אחרי 55 ימים בשבי - במסגרת הפעימה השביעית של עסקת החטופים. עם זאת, בידי מחבלי חמאס עדיין 140 חטופים - ואחרי חידוש הלחימה הבוקר לא ברור מתי ניתן יהיה לשחרר חטופים נוספים.
פורסם לראשונה: 02:15, 01.12.23
