בג"ץ ידון מחר (חמישי) בעתירות שדורשות לפסול את ההצבעה למינויו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה, בשל טענות לדרישה כלפי הח"כים לתיעוד ההצבעה. העותרים מבקשים גם לפסול את המינוי בשל היותו של ראבילו עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. יועמ"שית הכנסת שגית אפיק, בתגובה לבג"ץ, הגנה על המינוי וטענה כי אין ראיות להנחיה כזו לחברי הכנסת. ראבילו מצידו השיב כי לפי הדין ובהתאם להסדר ניגוד עניינים, יוכל לבצע את התפקיד.
השר קרעי מתעד את עצמו מצביע לראבילו
בעתירות שהוגשו על ידי מפלגת יש עתיד, "מבצר הדמוקרטיה" והתנועה לאיכות השלטון נטען כאמור כי יש לפסול את מינוי עו"ד ראבלו משני נימוקים: טענה כי הח"כים נדרשו לתעד את הצבעתם שלפי החוק מוגדרת חשאית, וכן כי ראבילו שימש במשך שנים כעורך דינו הפרטי של נתניהו - ובשל קרבתם יעלה קושי מצדו לבקר אותו. לפי העתירה, הליך הבחירה שבו נבחר ראבילו "רומס את חובת החשאיות הקבועה בחוק יסוד מבקר המדינה".
בתגובתה ציינה יועמ"שית הכנסת אפיק כי אין לקבל את העתירות, וכי לא נפל דופי בהצבעת הח"כים. לדבריה, מלבד זאת שאין ראיות התומכות בטענה כי הח"כים נדרשו לתעד את הצבעתם - הגם שאין איסור מפורש בחוק לעשות זאת.
המבקר הנבחר ראבילו מסר גם הוא את עמדתו לבג"ץ: "הדין הישראלי קובע כי ניתן למצוא אנשים הגונים, ישרים ובעלי יושרה וחוט שדרה, שימלאו את תפקידם נאמנה ויפעלו באופן אובייקטיבי ומקצועי, גם אם היו להם קשרים קודמים עם הגורמים הממנים או המבוקרים, וזאת לאור הערובות בחוק יסוד ובחוק מבקר המדינה, המבטיחות את אי-תלותו של מבקר המדינה".
2 צפייה בגלריה
הטענות - הצבעה לא חשאית וניגוד עניינים, בג"ץ יכריע. ראבילו
(צילום: יונתן זינדל פלאש90)
המועמד לתפקיד שהפסיד לראבילו הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס, יוסף אלרון. הוא הגיש לבג"ץ עמדה קצרה - ובה ביקש מבית המשפט להתערב ולפסול את ההצבעה שזיכתה את ראבילו בתפקיד. "המשיב אלרון מצטרף לטענות העותרים, ככל שהן מתייחסות לאי-חוקיות ההצבעה השנייה, שנערכה במשכן הכנסת", נכתב. "כמו כן הוא מצטרף לבקשה למתן הסעדים המפורטים בעתירות ובכלל זה לסעד הביניים של הקפאת כניסת ראבילו לתפקיד מבקר המדינה".
מה שצפוי מחר
הדיון מחר בבוקר יועבר בשידור חי, והעותרים הרבים יביאו להתארכותו של הדיון, אף שעל שופטי בג"ץ לדון בשתי סוגיות שאינן סבוכות. הראשונה, כאמור, האם ישנן ראיות להנחיה שקיבלו חברי הכנסת לתעד את הצבעתם. זו סוגיה ,פשוטה כיוון שהיא בבחינת מספר זעום של פרסומים עיתונאיים, שמבחינה משפטית אינם קבילים כראיה.
הסוגיה השנייה היא השאלה האם עובדת היותו של ראבילו עורך דינו הפרטי של נתניהו, שעובד במשרד עורכי הדין של בן דודו של נתניהו עו"ד דוד שמרון, מונעת ממנו לשמש בתפקיד - כמי שאמור לבקר את זה שהיה עד לא מכבר לקוח מרכזי ומקורב לו.
לפי פסיקת בית המשפט, התערבות בהצבעה של הכנסת תיעשה במקרים חריגים בלבד, והשופטים יצטרכו לבחון האם מינויו של ראבילו למבקר המדינה לוקה באי-סבירות קיצונית. בדיון יעלו פתרונות ביניים שבכוחם לצמצם את עוצמת ניגוד העניינים הנטענת, כמו למשל כי ראבילו יחתום על הסדר ניגוד עניינים שיקבע יועמ"ש משרד המבקר, ובו יוחלט שיהיה מנוע מלעסוק בביקורת כלפי ראש הממשלה.
ראבילו נבחר לתפקיד בבחירות חשאיות שנערכו במליאת הכנסת לפני כשבוע וחצי. בסיבוב ההצבעה הראשון ניצח השופט בדימוס אלרון עם תמיכה של 60 חברי כנסת לעומת 57 לראבילו, אך מאחר שאף מועמד לא השיג את רוב דרוש של 61 קולות, נערך סיבוב שני.
בסיבוב השני חל מהפך: ראבילו זכה ב-61 קולות ונבחר לתפקיד, ואילו אלרון קיבל 57 קולות בלבד. במהלך הסיבוב השני, חברי כנסת מהאופוזיציה טענו כי ח"כים מהליכוד קיבלו הנחיה לצלם "סלפי" עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד כדי להוכיח נאמנות, דבר שפוגע בחשאיות ההצבעה. חלק מחברי הכנסת, כמו שלמה קרעי וחנוך מילביצקי, פרסמו תמונות שלהם עם פתק שעליו שמו של ראבילו, אך טענו שאיש לא הכריח אותם לתעד זאת וכי עשו זאת על דעת עצמם.
