בימים אלו הצהירו חברי כנסת מהקואליציה כי בכוונתם לתקן את חוק העונשין באופן שיבטל את עבירת המרמה והפרת אמונים המוגדרת בסעיף 284 לחוק העונשין. לטענתם, מדובר ב"עבירת סל" המנוסחת בעמימות, דבר הפוגע כביכול בעקרון החוקיות. טיעון זה, הנשמע שוב ושוב, זורה חול בעיני הציבור ומתעלם מהמציאות המשפטית והציבורית כאחד.
חברי כנסת אלה מרבים להפנות לכך שבמשך שנים נמתחה ביקורת על נוסח הסעיף. אכן, במשך השנים נשמעה ביקורת אקדמית ומשפטית מסוימת על "הרקמה הפתוחה" של העבירה – כלומר הנוסח הרחב המאפשר לבית המשפט להגדיר מהן התנהגויות אסורות. אולם, אנשי אקדמיה ומשפט מעולם לא טענו שיש לבטלה מכל וכל, אלא קראו להגדרה מדויקת יותר. בפועל, בתי המשפט, מתוך מודעות לאותה עמימות, נהגו בזהירות רבה בבואם להרשיע עובדי ציבור, תוך שהם יוצקים תוכן נורמטיבי ברור לסעיף.
עוד בשנת 2004, דן בית המשפט בהרכב מורחב בפרשנות לעבירה זו. בפסק הדין בעניין שבס שניתן ברוב דעות של שמונה שופטי בית המשפט העליון, ישנה התייחסות מפורטת לעבירה זו ולחשיבותה. הנשיא אהרן ברק קבע כי העבירה נועדה להגן על ערכים חברתיים מרכזיים והם: אמון הציבור בעובדי הציבור שהוא ערך יסוד בדמוקרטיה ומקורו בתפיסה שעובד הציבור הוא נאמן הציבור ואין לו משל עצמו ולא כלום; טוהר המידות של פקידי הציבור שמבטיח התנהגות ישרה והגונה ומניעת הפיכת הכוח השלטוני ל"שלטון הכוח"; והערך הנוסף הוא הבטחה כי עובד הציבור יגשים את האינטרס הציבורי שעליו הוא מופקד ולא אינטרסים זרים. וכך אמר הנשיא ברק בפסק הדין באותו עניין: "גבולותיה של הפרת אמונים מעורפלים הם. התרופה למצב דברים זה אינה בביטולה של העבירה, אלא בפירושה הראוי. התרופה אינה בביטול העבירה, שכן על-ידי כך תחסר שיטת המשפט שלנו מכשיר חשוב להבטחת פעולתו הראויה של המינהל הציבורי".
הטענות שמעלים כיום חברי הכנסת כנגד החוק מופרכות. כך לגבי הטענה השגויה מבחינה משפטית כי מדובר ב"עבירת סל" – דבר הפוגע בעיקרון החוקיות, בשל העמימות של ההתנהגויות שאפשר לכלול בה . כמו כן, מופרכת גם הטענה שעבירה מסוג זה אינה קיימת בשיטות משפט אחרות: במדינות שערכיהן דומים לערכי השיטה המשפטית שלנו מקובלות הוראות חוק דומות. בדין הקנדי קיימת עבירת הפרת אמונים המנוסחת באופן דומה. בארצות הברית, דיני העונשין של מדינות רבות (כגון ניו-יורק וטקסס) כוללים עבירות רחבות של ניצול לרעה של משרה. כולן מיועדות לשמור על טוהר השירות הציבורי מפני שחיתות, הטיית מכרזים, העדפת מקורבים, ניגוד עניינים בהתנהגותו של עובד ציבור ורישום כוזב. אין למשפט כלים אחרים מתאימים למנוע התנהגויות של שחיתות ממסדית או ציבורית. עמדה זו מקבלת משנה תוקף בשורה של פסקי דין שניתנו על-ידי הערכאות השונות וכמובן בית המשפט העליון.
כך כתבתי אז בפסק דין שבס: "עבירת המירמה והפרת האמונים היא אחד המחסומים העיקריים שהציב המחוקק למניעת הידרדרות השירות הציבורי ממינהל תקין למינהל קלוקל"
בית המשפט היה מודע לביקורת על נוסח הסעיף והתייחס אליה ועם זאת, הדגיש את חיוניותו וחשיבותו של הסעיף. כך כתבתי אז בפסק דין שבס: "עבירת המירמה והפרת האמונים היא אחד המחסומים העיקריים שהציב המחוקק למניעת הידרדרות השירות הציבורי ממינהל תקין למינהל קלוקל, ואוסיף עוד כי עלינו לשוות לנגד עינינו כי אך כפסע הוא המרחק בין מינהל מושחת לתהליך של כרסום משמעותי באופיו ובחוסנו של המשטר הדמוקרטי. עלינו להביא בחשבון שבנסיבות מסוימות עבירת הפרת האמונים היא הכלי היחיד המצוי בידי גורמי אכיפת החוק כדי לפעול כנגד התנהגותם של עובדי ציבור שיש בה מעילה באמון העולה כדי פגיעה מהותית בציבור".
ביטול הסעיף או שינויו באופן שיעקר את תכליתו מתוכן יגרום נזק מהותי לאופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. כפי שציינתי באותו פס"ד: "הקושי נובע מאופייה של העבירה ומהצורך לנהוג בזהירות בהטלת סנקציה עונשית על עובד ציבור. ואולם הפתרון לכך אינו בביטול העבירה, אלא בצורך לשרטט את גבולותיה ולתחום אותם אך לנורמות ההתנהגות האסורות שראוי להציבן במישור של הדין העונשי. אכן, נוסחה של העבירה איננו הנוסח האופייני של הדין הפלילי הקפדני אשר בדרך-כלל ראוי לו כי יגדיר באופן פרטני ומפורש את היסודות העובדתיים של ההתנהגות האסורה. עם זאת אין מדובר בעבירה כה יוצאת דופן, והיא נמנית על קבוצת עבירות בדין הפלילי המנוסחות בצורה רחבה על-מנת שיקיפו מגוון התנהגויות שליליות ויאפשרו לבתי-המשפט ליישם את הערכים המוגנים בהן על דרך של מתן פרשנות ראויה להוראת הסעיף".
שימוש ציני וכוחני בספר החוקים
אי אפשר לנתק את הרעיון לביטול העבירה מהעיתוי בו הוא עולה – כאשר תלויים ועומדים אישומים חמורים בעבירה זו נגד אישי ציבור, ובראשם ראש הממשלה. המשמעות המשפטית של מהלך כזה היא ברורה ומיידית: על פי סעיף 4 לחוק העונשין, ביטול איסור פלילי פועל למפרע: "נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם – יופסקו; ניתן גזר-דין – יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה". כלומר, אם תבוטל העבירה, יתבטלו האישומים, ייפסקו ההליכים, ומי שכבר הורשע – הרשעתו תימחק.
דורית בינישצילום: מוטי קמחיהמסקנה הברורה היא שהסעיף חיוני לשמירה על ערכיה הבסיסיים של החברה. זה אינו "תיקון מערכת המשפט" אלא שימוש ציני וכוחני בספר החוקים של מדינת ישראל. הניסיון לבטל את העבירה הוא המהלך המסוכן ביותר שראינו עד כה במאמצים לחלץ את ראש הממשלה ממשפטו, והוא נעשה במחיר כבד מנשוא: ריסוק הנורמות הבסיסיות ביותר של יושר והגינות המחייבות כל איש ציבור ופגיעה באבני היסוד של משטרינו. קבלת התיקון המוצע לחוק יש בה כדי להשלים את המגמה של מתן כוח בלתי מבוקר לממשלה ולראש הממשלה כדי לבצע כל מעשה הנגוע בשחיתות ולפגוע בחובות הממשלה והכנסת כנאמני הציבור.
דורית ביניש שימשה כנשיאת בית המשפט העליון
