ליום הולדתה ה-18 קיבלה הדר בראל מאמא שלה מתנה שלא חשבה לבקש: הזרקות של חומצה היאלורונית לאף ולשפתיים. "בהתחלה, כשהיא אמרה לי את זה, אמרתי לה, 'מה קשור?'. היא אמרה לי, 'יש לי הרגשה שזה מה שמפריע לך. בואי נלך לייעוץ, תנסי'".
אמא שלי חשבה שאולי מה שמפריע לי בתמונות זה שהעצם באף שלי קצת בולטת או שהשפתיים שלי קצת דקות. מה שאני זוכרת שרציתי לשנות כבר בתור ילדה זו דווקא נקודת החן הגדולה שיש לי ליד האף. בכיתה ד' עשו עליי חרם בגלל איך שנראיתי, ומאז ועד התיכון רציתי להוריד אותה. כל פעם אמא שלי אמרה לי, 'אל תורידי אותה, בסוף תאהבי אותה'. בסוף החלטתי להשאיר אותה, כי זה ממש מי שאני. אם יראו אותי ברחוב בלעדיה, זה יהיה מאוד מוזר".
ובכל זאת, לא נעלבת כשאמא שלך הציעה לשנות משהו בפנים שלך?
"זאת אמא שלי ואני בקשר מאוד טוב איתה. הביטחון של הבנות שלה חשוב לה, כי גם לה בתור ילדה היו בעיות של ביטחון. התביישתי יותר מול הסביבה. לא סיפרתי לאף אחד שאני הולכת לעשות את זה. בייעוץ ראיתי תמונות לפני ואחרי של הרבה בנות, וזה הרגיע אותי. ביקשתי שיעשו לי הכי עדין בעולם. כשיצאתי היו לי שטפי דם גם בשפתיים וגם באף, וכשראו אותי התביישתי להגיד שעשיתי שפתיים. אמרתי שעשיתי רק באף. בגיל הזה היה לי ממש פדיחה להודות שעשיתי שפתיים".
הדר, שלא כל כך אהבה להצטלם עד אז, זוכרת היטב את התמונות מחגיגת יום ההולדת שלה, ימים ספורים אחרי הטיפול. "לא הפסקתי להצטלם. רואים בתמונות כמה ביטחון היה לי". כשמלאו לה 21, אחרי שהשתחררה מהצבא, היא כבר החליטה בעצמה לעשות בוטוקס במצח. הפעם ידעה בדיוק מה מפריע לה: הפסים שראתה בתמונות מאירועים, דווקא ברגעים שבהם חייכה.
"כבר מהתיכון היו לי פסים במצח", היא מספרת. "ראו אותם כשהזזתי את המצח, בתמונות, באירועים. ברגע שאת מחייכת, זה מה שנתקע בתמונה. חוץ מזה, אני אוהבת שזה טיפה מרים לי את העיניים. אני רואה את זה במיוחד כשאני מתאפרת".
היום הדר בת 26, נשואה, מאפרת וסטודנטית בשנה הרביעית להנדסת תעשייה וניהול מאשדוד. מאז טיפול הבוטוקס הראשון, היא כבר עברה שלושה ואת השפתיים היא ממלאת בערך כל חצי שנה. אבל לא הכול הלך חלק: כשנה לפני חתונתה, בזמן שהייתה חולה, האזור של האף התנפח וקיבל גוון סגול. הצבע חלף והנפיחות ירדה מעט, ובהמשך חזרה להזרקות. מהצד האף נראה לה סולד כמו שרצתה. מקדימה, בין העיניים, הוא נשאר נפוח. "לא יכולתי לשים משקפי שמש. אף אחד לא אמר לי כלום. אני לא יודעת אם לא שמו לב או שלא היה להם נעים להגיד".
כשלושה חודשים לפני החתונה פנתה למטפלת אחרת, שסירבה להוסיף עוד חומר והציעה להמיס את המילוי הקודם. כשהדר חזרה לטיפול, הסתפקה בכמות קטנה יותר. "פתאום אהבתי את המראה היותר טבעי של האף. מאז החתונה לא עשיתי שוב, ועברה כבר בערך שנה".
את לא מפחדת להתמכר לזה או שזה יראה מוגזם?
"יש לי המון מודעות עצמית, אז אני לא חושבת שאתמכר לזה. אני יודעת ממש איך אני נראית מול המראה, וגם אני לא בעד ההגזמות. אני אוהבת את זה בשביל הסימטריה של הפנים, לא יותר מדי".
קמטים מגיל 20
הסיפור של הדר ממחיש כיצד טיפולים אסתטיים יכולים להתחיל כבר בגיל צעיר, מתוך רצון לשנות פרט מסוים במראה. היא לא לבד: על פי נתוני ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראל, בשנה החולפת בוצעו בארץ כ-480 אלף הזרקות בוטוקס. לפי הערכת הארגון, כ-33 אלף מהן בוצעו בקרב צעירות וצעירים בגילי 18 עד 24.
ד"ר טל דהן: "יש היום יותר נגישות למידע ויותר מודעות, וזה טוב, אבל צריך לשאול שאלות. אני לא נגד בוטוקס בגיל 20. אני נגד לגרום לבחורה בת 20 להרגיש שהיא חייבת בוטוקס"
ד"ר טל דהן, העוסק ברפואה אסתטית, מכיר היטב את הרצון להקדים את הקמט. כשהוא פוגש צעירה שמבקשת בוטוקס, מעניין אותו לברר מה הביא אותה למרפאה ומה היא רואה כשהיא מסתכלת במראה. "יש הרבה חשיפה ברשתות למודל יופי מוגזם, וזה יכול לעורר את התחושה 'אני רוצה להיראות כמוה'. יש היום יותר נגישות למידע ויותר מודעות, וזה טוב, אבל צריך לשאול שאלות. אני לא נגד בוטוקס בגיל 20. אני נגד לגרום לבחורה בת 20 להרגיש שהיא חייבת בוטוקס".
אבל לא כל רופא נתקל באותה מידה בצעירות שמבקשות להתחיל בטיפולי בוטוקס. ד"ר הדר רשף, רופאת משפחה במכבי שירותי בריאות, שעוסקת גם ברפואה אסתטית ברשת מכבי אסתטיקה, מספרת שבמרפאות הרשת היא פוגשת בעיקר מטופלים מגיל 40 ומעלה. "אני לא רואה איזשהו טרנד משמעותי. בדרך כלל אנשים מגיעים לטיפול כשהם כבר מתחילים לראות את הקמט הסטטי שמופיע כשהפנים במנוחה. יש נשים שכבר בשנות ה-20 שלהן מתחילים לראות אצלן קמטים סטטיים. זה יכול להיות קשור לחשיפה מוגברת לשמש, לעישון או פשוט לסוג העור שלהן. השאלה הראשונה היא מה מפריע למטופלת. אם הקמט מפריע לה גם כשהוא מופיע רק בזמן תנועה, זו סיבה לשקול טיפול".
ואם הקמט מופיע רק כשמחייכים, יש טעם להתחיל להזריק כדי למנוע ממנו להתקבע?
"כן, לבוטוקס יש גם השפעה מניעתית. כשהשריר באזור המטופל מתכווץ פחות, הקמט עשוי להיווצר לאט יותר. לכן אפשר לטפל בקמט הבעה עוד לפני שרואים אותו גם כשהפנים במנוחה".
הגישה של ד"ר רשף מקבלת חיזוק מסוים גם מד"ר דהן, שמכיר ביתרונות האפשריים של טיפול מניעתי, אך מדגיש שלא כל צעירה זקוקה לו: "אם נעשה בוטוקס פעמיים או שלוש בשנה, נוכל למנוע קמטים בגיל מאוחר יותר", הוא אומר. "זה לא אומר שכל בחורה בת 20 צריכה להתחיל להזריק. אם יש כבר קמטים שמתחילים להתקבע, בהחלט אפשר לשקול טיפול". עם זאת, למישהי שמגיעה אליו עם מצח חלק ומבקשת לעשות משהו היום למען עור הפנים שלה בעתיד, יש לו הצעה אחרת: "בגיל 20 אני ממליץ במקרה כזה על קרם הגנה. השמש היא גורם מרכזי בהיווצרות קמטים ובשינויים במרקם העור. לפעמים, אם אסרב לטפל, היא תלך לרופא אחר. זה כבר לא בשליטתי".
"שאלו אותי: 'למה את לא מחייכת?'"
אצל לינור פנקר (31),מנהלת רשת מחשבים מכפר סבא, ההחלטה להתחיל בטיפולים הגיעה בעקבות קמט בין הגבות, שהפריע לה במיוחד בכל פעם שהייתה מכווצת את העיניים בשמש. "היו שואלים אותי, 'למה את לא מחייכת? למה את כועסת?'", היא מספרת. בגיל 28 החליטה לעשות בוטוקס. במקרה, המרפאה הייתה ממש בבניין שבו עבדה. "פשוט ירדתי למטה בהפסקה, וככה התחלתי".
ובכל זאת, היה דבר אחד שהטריד אותה בדרך למרפאה. "אני ממש פחדנית. אני רואה מחט וישר נכנסת לחרדה", היא מודה. אחרי הטיפול הרגישה מעט מתח מעל הגבות. דווקא מהסביבה, שהרבתה להעיר על ההבעה שלה קודם לכן, לא שמעה דבר. "אני בדרך כלל לא אומרת שאני עושה. גם כשאני עושה מילוי בשפתיים, אני תמיד מבקשת שזה יהיה ממש טבעי. אין לי את התגובות האלה של 'איזה יופי' או 'מה עשית לעצמך'. אני רואה את זה על עצמי. המצח שלי נראה הרבה יותר טוב היום".
לינור פנקר: "אני לא יודעת אם אני מפחדת להתמכר לזה. יש לי סלידה מאיך שזה נראה כשזה כבר מוגזם. אני חושבת שבסופו של דבר הפחד להזדקן הוא הרבה יותר חמור"
פנקר חוזרת למרפאה בערך פעם בחצי שנה, לפעמים קצת יותר. מבחינתה, ההוצאה מצדיקה את עצמה כבר היום, והיא גם מאמינה שאם תטפל במה שמפריע לה עכשיו, יהיה לה פחות מה לתקן בהמשך. "בפעמים הראשונות חשבתי על זה די הרבה, אבל אחרי כמה פעמים הבנתי שהם יודעים לעשות את זה בצורה שאני אוהבת, ושזה נשאר טבעי, אז אני סומכת עליהם".
למרות שהיא מקפידה לשמור על מראה טבעי, פנקר מודעת לכך שטיפולים שחוזרים על עצמם עלולים להפוך לחלק משגרת הטיפוח. "אני לא יודעת אם אני מפחדת להתמכר לזה", היא מדגישה. "יש לי סלידה מאיך שזה נראה כשזה כבר מוגזם. זה טוב כל עוד זה נשאר בגבול הטעם הטוב, בלי להיות בולט. אני חושבת שבסופו של דבר הפחד להזדקן הוא הרבה יותר חמור".
הגבול שבין טיפול להרגל
לצד הרצון לשמור על התוצאה, עולה גם שאלה אחרת: מה קורה למי שמתחילה להזריק בגיל צעיר ובהמשך מחליטה להפסיק? "אפשר להפסיק את הטיפולים בכל שלב", אומרת ד"ר רשף. "אם התחלת בגיל 20, זה לא אומר שאת חייבת להמשיך. אם את בוחרת להמשיך, חשוב שהרופא יתאים לך את המינון ואת המרווח בין טיפול לטיפול. במינונים גבוהים מדי ובתדירות גבוהה מדי עלולה להתפתח עמידות, ואז הטיפול עשוי להיות פחות יעיל".
ההחלטה להפסיק את הטיפולים אינה בהכרח פשוטה רק מבחינה מעשית. לעיתים, דווקא ההתרגלות למראה החלק היא שהופכת את החזרה למראה הטבעי למאתגרת. בעיני ד"ר דהן, מי שהתרגלה לראות במראה מצח חלק עלולה להתחיל להסתכל אחרת גם על קמט הבעה קטן: "כשההשפעה יורדת אין תסמינים של גמילה, אבל אפשר להתרגל למראה יותר מתוח, ואז לחשוב שכל קמט הוא בעיה. בסופו של דבר זאת תעשייה שצריכה למכור טיפולים ולהרוויח כסף, וצריך להיזהר מזה. לפעמים אני אומר להן, 'תחכו, הכול בסדר, אתן נראות טוב, תיהנו מזה'".
בסופו של דבר, השאלה אינה רק באיזה גיל מתחילים להזריק בוטוקס, אלא גם למה. ומה ד"ר רשף מציעה למי ששוקלת להתחיל בשנות ה-20 לחייה? "כל אחת צריכה לחשוב קודם כול אם זה מפריע לה באופן אישי, בלי קשר למה שהיא רואה ברשתות. ואם כן, כדאי לבוא להתייעץ עם רופאה או רופא ולהבין ביחד מה הבוטוקס יעשה, מה הוא לא יעשה ומה הוא באמת יכול למנוע".









