בית המשפט העליון של ארצות הברית פרסם הערב (יום ה') החלטה דרמטית האוסרת למעשה על המוסדות האמריקניים להשכלה גבוהה להמשיך לנקוט מדיניות של העדפה מתקנת, שבמסגרתה הם מקבלים סטודנטים לשורותיהם גם על בסיס המוצא או הגזע שלהם. מדיניות כזו היא שאפשרה לאורך השנים להגדיל את שיעורם של הסטודנטים השחורים, ההיספנים ובני מיעוטים אחרים בקמפוסים בארה"ב, וההחלטה לאסור אותה עוררה הערב סערה חברתית ופוליטית.
11 צפייה בגלריה
הרכב בית המשפט. רוב מוחץ של 6 שמרנים מול 3 ליברלים
(צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
שופטי העליון האמריקנים קיבלו את ההחלטה במסגרת דיון בתוכניות ההעדפה המתקנת המונהגות באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת צפון קרוליינה. השופטים קבעו כי התוכניות המשמשות את שתי האוניברסיטאות לקבלת סטודנטים על בסיס העדפה מתקנת, שבה הגזע של המועמד הוא שיקול מרכזי, הן תוכניות המפירות את חוקת ארה"ב, משום שזו מבטיחה הגנה שווה לכולם במסגרת החוק. פסיקת העליון תאלץ כעת אוניברסיטאות ומכללות רבות, ולא רק את שתי אלה, לגבש מדיניות חדשה בכל הקשור לקבלת סטודנטים.
בהצהרה שמסר הערב בבית הלבן אמר הנשיא הדמוקרטי ג'ו ביידן כי הוא חולק עמוקות על פסיקת העליון, וקרא למוסדות להשכלה גבוהה שלא לזנוח את המחויבות שלהם לגיוון בקבלה ללימודים. כשנשאל על-ידי עיתונאי אם בהרכבו הנוכחי בית המשפט העליון הוא בית משפט "סורר" השיב ביידן: "זה לא בית משפט רגיל".
בבית המשפט העליון של ארה"ב, נזכיר, יש כיום רוב מוחץ למחנה השמרני – 6 שופטים שמרנים לעומת 3 ליברלים – זכר לאפשרות הנדירה שהזדמנה לדונלד טראמפ בימי כהונתו למנות שלושה שופטי עליון. מאז שהתבסס הרוב הזה הספיק העליון להרחיב את הזכות לשאת נשק בארה"ב, אף שרוב האמריקנים תומכים בצמצומה לנוכח מסעות ההרג הבלתי פוסקים, ולפני שנה בדיוק ביטל העליון בפסיקה מהדהדת את פסק הדין "רו נגד ווייד", שבמשך כמעט 50 שנה חייב את כל מדינות ארה"ב לאפשר הפלות. בעקבות הפסיקה אשתקד הטילו מדינות אמריקניות רבות איסורים והגבלות קשות על ההליך.
11 צפייה בגלריה
על מדרכות אוניברסיטת הרווארד. שופטת אחת פסלה עצמה כי השתייכה למוסד
(צילום: GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
11 צפייה בגלריה
"גיוון, הזדמנות, צדק". מפגינים מול העליון על ההעדפה המתקנת
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
בהכרעה בענייני ההעדפה המתקנת בקבלה למוסדות אקדמיים שפורסמה הערב הצביע רוב מוחץ של שופטי העליון בעד ביטול המדיניות: בפסיקה בעניינה של אוניברסיטת צפון קרוליינה הייתה התוצאה 3:6 בעד הביטול, ובפסיקה בעניין הרווארד הייתה התוצאה 2:6. השופטת הליברלית קטנג'י בראון ג'קסון, האישה השחורה הראשונה בעליון, נמנעה מלהצביע בסוגיית הרווארד, משום שהשתייכה למוסד זה בעבר.
35% מהסטודנטים ב-Ivy League - בני מיעוטים
את הכרעת הרוב בעניינן של התוכניות להעדפה מתקנת ניסח נשיא בית המשפט העליון, השופט השמרן ג'ון רוברטס, והוא קבע בה כי היחס לסטודנט "חייב להינתן על בסיס הניסיון שלו כאדם ולא על בסיס גזע". רוברטס הוסיף: "אוניברסיטאות רבות נקטו במשך זמן רב מדי בדיוק את הגישה ההפוכה. בעשותן כן הן הגיעו למסקנה השגויה שאבן הבוחן לזהותו של האדם איננה היכולות שפיתח או השיעורים שלמד, אלא צבע עורו. ההיסטוריה החקותית שלנו אינה סובלת את האפשרות הזו".
לפי הרווארד, כ-40% מהמכללות והאוניברסיטאות בארה"ב מביאות בחשבון בדרך זו או אחרת את הגזע של המועמד כשהן בוחנות את בקשת הקבלה שלו. ארגון "סטודנטים למען קבלה הוגנת", שהגיש את העתירה שבעניינה ניתנה הפסיקה הערב, טען בעתירתו כי אוניברסיטת צפון קרוליינה נוקטת אפליה נגד מועמדים לבנים ואסייתים-אמריקנים, וכי אוניברסיטת הרווארד מפלה אסייתים-אמריקנים. שתי האוניברסיטאות טענו מנגד כי הן מביאות בחשבון את הגזע של המועמד רק כשיקול אחד במכלול של שיקולים ודרכי הערכה, וכי הדבר תואם את החוק והחוקה לפי פסיקות קודמות של בית המשפט העליון.
11 צפייה בגלריה
"גיוון זה לא צבע עור". מתנגדי ההעדפה המתקנת מפגינים מול העליון
(צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)
שני המוסדות שעמדו במוקד העתירה הזהירו בתגובתם כי איסור על שימוש בשיקול הגזע יגרום לירידה חדה במספר הסטודנטים מקבוצות אוכלוסייה הסובלות מתת-ייצוג. ביטול של מדיניות כזו בקבלה למוסדות אקדמיים בקליפורניה, מישיגן ומדינת וושינגטון אכן הוביל בעבר לירידה חדה בשיעור הסטודנטים מקבוצות מיעוט.
פסיקת העליון הערב באה אחרי שנים של שיפור בשילובם של בני מיעוטים באוניברסיטאות ובמכללות, בכלל זה היוקרתיות ביותר. לפי נתוני הממשל הפדרלי, בשמונת המוסדות המשתייכים למועדון היוקרתי של ה-Ivy League מספרם של הסטודנטים הלא-לבנים עלה ב-55% משנת 2010 עד 2021. קבוצת הסטודנטים הזו כוללת אמריקנים שהם ילידים, אסייתים, שחורים, היספנים, מעורבים או מי שמוצאם באיי האוקיינוס השקט, ובשנת 2021 עמד שיעורם בקמפוסים האלה על 35%, לעומת 27% ב-2010.
אובמה: "ההעדפה נתנה לסטודנטים כמוני הזדמנות"
עתירות נגד תוכניות ההעדפה המתקנת של המוסדות האקדמיים הנשענות על השיקול הגזעי נידונו בבית המשפט העליון של ארה"ב שוב ושוב ב-40 השנים האחרונות, ולאורך כל אותם עשורים קבע העליון פעם אחר פעם כי אין לאסור את התוכניות הללו. הפעם האחרונה שבה פסק בעניין הייתה בשנת 2016, אז הכריע בעניינו של סטודנט לבן שתבע את אוניברסיטת טקסס משום שלא קיבלה אותו ללימודים.
11 צפייה בגלריה
השופט רוברטס קבע: "ההיסטוריה החוקתית אינה סובלת זאת". מתנגדי ההעדפה מול העליון
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
הרכבו הנוכחי של העליון, הנוטה כאמור באופן חד לצד השמרני, אִפשר שינוי חד במדיניות הזו. הנשיא לשעבר טראמפ, מי שיצר את ההרכב הזה, מסר הערב בעקבות פסיקת העליון כי זהו יום נהדר לאמריקה. "אנשים עם יכולת יוצאת דופן וכל שאר הדברים שדרושים להצלחה, כולל גדולי האומה העתידיים שלנו, זוכים סוף סוף לתמורה", טען. הנשיא שקדם לו, ברק אובמה, מסר לעומת זאת כי תוכניות ההעדפה המתקנת "אפשרו לדורות של סטודנטים כמו מישל וכמוני להוכיח שאנחנו שייכים. כעת מאחריותנו כולנו לתת לצעירים את ההזדמנות שהם ראויים לה".
רבים מהמוסדות להשכלה הגבוהה, התאגידים והבכירים בצבא האמריקני תמכו במשך שנים בהעדפה המתקנת בקמפוסים, והם עשו זאת לא רק משום שראו בכך מענה לחוסר השוויון הגזעי ולהדרה על רקע גזעי בחברה האמריקנית, אלא גם משום שתפסו זאת כדרך לוודא שבארה"ב יהיה מאגר גדול דיו של כישרונות שיוכל להביא השקפות מגוונות למקומות העבודה ולכוחות הביטחון. בפסיקה היום הסתמן כי העליון מחריג את האקדמיות הצבאיות מהאיסור, כך שהן יוכלו להמשיך לנקוט העדפה מתקנת על בסיס גזעי. רוברטס כתב בהכרעת הרוב כי לאקדמיות הללו עשויים להיות "אינטרסים ייחודיים", וכי העתירה לא נגעה להעדפה המתקנת "בהקשר הזה".
11 צפייה בגלריה
עלייה של 55% בסטודנטים הלא-לבנים ב-Ivy League. הרווארד
(צילום: Scott Eisen / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
בהצהרת התגובה שנשא הערב ביידן בבית הלבן בעקבות פסיקת העליון קרא הנשיא האמריקני למכללות לשקול בעת מיונם של המועמדים שלל מדדים אחרים שהתבוננות בהם יכולה לסייע לקבוצות מוחלשות, כגון המצוקות הכלכליות שאיתן הם התמודדו. "אפליה היא דבר שעדיין קיים באמריקה", אמר ביידן. "החלטת בית המשפט העליון מהיום לא שינתה זאת. אני מאמין שהמוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב חזקים יותר כשיש בהם גיוון גזעי. המדינה שלנו חזקה יותר, מפני שאנחנו פונים אל טווח הכישרונות המלא שיש לה להציע".
ארה"ב היא כידוע מדינה שסוגיית הגזע, האפליה הגזעית ומנגד ההעדפה המתקנת על בסיס גזעי מלווה אותה מאות שנים – מימי העבדות שהסתיימו רק אחרי מלחמת האזרחים, דרך התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת ועד למהומות ג'ורג' פלויד, העציר השחור שנרצח על-ידי שוטר בשנת 2020. בסקר של סוכנות הידיעות רויטרס מחודש מאי השיבו 49% מהנשאלים האמריקנים כי הם מסכימים עם הקביעה ש"בשל האפליה על בסיס גזעי, תוכניות העדפה מתקנת הן דבר חיוני כדי לסייע ביצירת שוויון". 32% התנגדו לקביעה, ו-19% אמרו שהם אינם יודעים.
