שבוע לפני הבחירות, שר החינוך יואב קיש מודיע כי משרד החינוך יאסור על כניסת אנשי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) למשרד החינוך. ההודעה של קיש, שבה קבע כי "עד להשלמת הטיפול בהחלטות, לא תתבצע עבודה של ראמ”ה במשרד החינוך", התפרסמה יום לאחר דוח בדיקה שאותו הזמין קיש, שמצא כשלים מערכתיים ביחסים שבין משרד החינוך לבין ראמ"ה.
קיש אמר כי החליט לאמץ את המלצות הדוח של פרופ' עמי מויאל: "לאור המסקנות לא נמשיך להוציא דוחות שגויים. לאחר תיקון הליקויים נחזור לפעילות מלאה". הוא הבהיר כי מבחני מיצ"ב לא יבוצעו עד תיקון הליקויים. עם זאת, כלל לא ברור אם הוא - או הליכוד בכלל - ימשיכו לעמוד בראש משרד החינוך לאחר הבחירות.
ההודעה הועברה על רקע משבר חריף ומתמשך בין השר קיש לבין מנכ"ל ראמ"ה, גל אלון. המשבר הגיע לשיאו עם פרסום נתוני בחינות – שנערכו כשנה ושלושה חודשים מפרוץ המלחמה – שמהם עלה כי באנגלית לכיתות ו' עמדו בדרישות 36% מהתלמידים (ו-15% היו קרובים לכך), ובמתמטיקה לכיתות ו' עמדו בדרישות 37% (ו-26% היו קרובים).
"לאחר שבחנתי בעיון את דוח הבדיקה המקצועי שערך פרופ' מויאל, אני מודיע כי אני מקבל ומאמץ את מסקנות הדוח ואת ההמלצות שנכללו בו במלואן", כתב קיש. "מערכת מדידה והערכה לאומית היא תשתית חיונית, אך כדי שתוצריה יביאו לשיפור פדגוגי וניהולי ממשי, נדרשת הסדרה מערכתית וניהולית מקיפה. לא ניתן להמשיך לעבוד בצורה מקולקלת. לפיכך, אני קובע שעד שלא ייושמו ההמלצות, ראמ"ה לא תוכל להמשיך ולפעול כפי שפעלה".
בהודעה נכתב כי "בהתאם להנחיית השר, עד להשלמת הטיפול בהחלטות, לא תתבצע עבודה של ראמ”ה במשרד החינוך. לצורך מימוש המסקנות, משרד החינוך וראמ”ה יחלו בהליך מיידי של יישום ההמלצות. ועדת היגוי משותפת שתוקם תקדם את המהלך. אי-הסכמות יועברו לפורום המנכ”לים, וככל שיישארו חילוקי דעות, הם יובאו להכרעת שר החינוך".
לפי ההודעה, משרד החינוך יפעל ליישם תשעה צעדים: השלמת מערך המדידה וההערכה באנגלית. ייבנה מערך הערכה כולל ומקיף באנגלית שייתן כיסוי הולם לכלל המיומנויות הנדרשות בתוכנית הלימודים - לרבות כתיבה, הבנת הנשמע ודיבור.
התאמה מחדש של מודל רמות הביצוע והגדרת רף הבסיס. מודל רמות הביצוע ייבחן ויעודכן לקראת המבחנים הבאים. תיפסק הצגת הרמה העליונה בלבד כ"עמידה בדרישות תוכנית הלימודים". יוגדר רף בסיס חינוכי המבטא עמידה בדרישות הלימודים הבסיסיות, ולצידו יוצגו רמות הביצוע המשקפות את מלוא רצף ההישגים וההתפלגות.
העברת מידע, דוחות ונתונים גולמיים מראמ"ה למשרד החינוך. תוסדר העברה מלאה, סדורה ובמועד של נתונים, ניתוחים ותובנות לכלל הדרגים במשרד. כמו כן, ייקבע הסדר להנגשת מידע גולמי הנדרש לצורכי מחקר וניתוח עצמאיים לחדר המחקר של משרד החינוך, בסביבה מאובטחת ומבוקרת. תוצרי הדיווח יותאמו מחדש לצורכי קהלי היעד השונים - הנהלה, מחוזות, מפמ"רים ומנהלי בתי ספר. בהקשר זה מדובר באשרור חוזר של החלטת ההנהלה מדצמבר 2024.
הקמת מנגנוני תיאום ומשילות. תמוסד באופן מיידי ועדת היגוי פורמלית משותפת להנהלת המשרד ולהנהלת ראמ"ה, בכתב מינוי מטעם השר, שתשמש מנגנון ניהולי מוסכם לקבלת החלטות, לאישור נהלים, לגיבוש תוכניות עבודה ולהסרת חסמים. בנוסף, ייקבעו גורמי קשר מקצועיים קבועים ומתכללים בכל אחד מהגופים לריכוז התיאום השוטף, ותיבחן הקמת מועצה לאומית למדיניות מדידה והערכה בחינוך, לקביעת אסטרטגיה ומדיניות רב-שנתית.
פרופ' מויאל קבע באופן נחרץ: לא נמצאה תשתית עובדתית המטילה ספק במהימנות תוצאות הבחינות
(צילום: מוטי קמחי)
עדכון ואישור נהלי העבודה. ועדת ההיגוי המשותפת תבחן ותעדכן את נוהל גיבוש הבחינה ואת נוהל פרסום תוצאות המבחנים לציבור. הנהלים יגדירו בפירוט את חלוקת האחריות, לוחות הזמנים ומנגנון מוסכם להסלמה ולהכרעה במחלוקות מקצועיות. יהיה גם קיצור לוחות הזמנים ומעבר לדיגיטציה. תיקבע מסגרת זמן מוגדרת וקצרה של כמה חודשים בודדים, מקיום הבחינה ועד למסירת התוצאות. במקביל, תגובש אסטרטגיה רב-שנתית למעבר להערכה דיגיטלית ולשילוב טכנולוגיות מתקדמות.
בחינת מודל האנונימיות והגברת המוטיבציה. מודל אנונימיות המבחנים ייבחן מקצועית, לרבות האפשרות למעבר למבחנים מזוהים ברמת התלמיד. עד אז, יגובש מסר אחיד ומוסכם לתלמידים ולבתי הספר ויפורסם דוח טכני מפורט לכל מבחן. ייעשו בנוסף התאמת מפרט המבחן לרמת הדיווח ומיסוד תהליך הפקת לקחים. מפרט המבחן יגדיר מראש את רמת הפירוט שבה ניתן לדווח באופן מהימן, ויעוגן מפגש מקצועי קבוע להפקת לקחים פדגוגיים לאחר פרסום כל בחינה.
לבסוף, יתבצע עיגון בחקיקה. תקודם חקיקה ייעודית להסדרת מעמדה ועצמאותה המקצועית של ראמ"ה וממשקיה מול משרד החינוך.
דוח הבדיקה לבחינת מודל מבחני "תנופה" (לשעבר מיצ"ב) של פרופ' מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במל"ג, חשף כאמור כשלים מערכתיים ביחסים שבין משרד החינוך לבין ראמ"ה. על פי הדוח, הצגת רמת הביצוע הגבוהה ביותר במבחני תנופה באנגלית, מדעים ומתמטיקה, כמי שאמורה לבטא "עמידה בדרישות תוכנית הלימודים" היא בעייתית מבחינה מקצועית-פדגוגית ועלולה להטעות את הציבור.
הקביעה מתייחסת, בין היתר, לנתון שהסעיר את מערכת החינוך, שלפיו רק 3% מתלמידי כיתות ט' עמדו בדרישות במדעים (ו-16% היו קרובים לכך). פרופ' מויאל הבהיר כי רמת הביצוע העליונה אינה זהה לרף הבסיס המצופה מכלל התלמידים, והזיהוי ביניהם יוצר תמונה בינארית שאינה משקפת את רצף השליטה. מנגד, הדוח קובע באופן נחרץ כי לא נמצאה תשתית עובדתית המטילה ספק במהימנות תוצאות הבחינות שכבר התקיימו, וכי אין לשנות בדיעבד את נקודת החתך או את המתודולוגיה שלפיה הושגו התוצאות.
הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי מסרה בתגובה להחלטה: "מה שווים מבחני המיצ"ב אם התוצאות לא מוצאות חן בעיני שר החינוך? במקום לטפל בבעיות שמבחני המיצ"ב נועדו לחשוף, שר החינוך בוחר פשוט לבטל את המבחנים. זה אבסורד מוחלט: מערכת חינוך שלא מוכנה למדוד את עצמה היא מערכת שמוותרת מראש על האפשרות להשתפר. לא מבטלים את המדחום כשהוא מראה חום, אלא מטפלים במחלה.
"ילדי ישראל זקוקים למערכת חינוך שמוכנה להתמודד עם המציאות, לא למערכת שמעדיפה להסתיר אותה. החינוך צריך לחזור לראש סדר היום הציבורי ולהתייחס אליו כמו שהוא - מנגנון הצמיחה הכלכלי והחברתי החשוב ביותר. האפליה שנוצרה פה בין זרמי החינוך והפגיעה הקשה ביסודות המערכת הביאה אותנו למצב הגרוע ביותר שישראל הייתה בו אי-פעם. אנחנו חייבים תוכנית שיקום מידית לחינוך, חייבים להחזיר את החינוך הממלכתי למרכז".
