דוח הבדיקה לבחינת מודל מבחני "תנופה" (לשעבר מיצ"ב) של פרופ' עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במל"ג, חושף כשלים מערכתיים ביחסים שבין משרד החינוך לבין הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה).
על פי הדוח, הצגת רמת הביצוע הגבוהה ביותר במבחני תנופה באנגלית, מדעים ומתמטיקה, כמי שאמורה לבטא "עמידה בדרישות תוכנית הלימודים" היא בעייתית מבחינה מקצועית-פדגוגית ועלולה להטעות את הציבור.
הקביעה מתייחסת, בין היתר, לנתון שהסעיר את מערכת החינוך – לפיו רק 3% מתלמידי כיתות ט' עמדו בדרישות במדעים (ו-16% היו קרובים לכך). פרופ' מויאל הבהיר כי רמת הביצוע העליונה אינה זהה לרף הבסיס המצופה מכלל התלמידים, והזיהוי ביניהם יוצר תמונה בינארית שאינה משקפת את רצף השליטה.
מנגד, הדוח קובע באופן נחרץ כי לא נמצאה תשתית עובדתית המטילה ספק במהימנות תוצאות הבחינות שכבר התקיימו, וכי אין לשנות בדיעבד את נקודת החתך או את המתודולוגיה שלפיה הושגו התוצאות.
פרופ' מויאל מונה על-ידי שר החינוך יואב קיש לבחון את אופן התנהלות ראמ"ה, בעקבות טענות לכשלים מקצועיים ועל רקע משבר חריף ומתמשך בין השר לבין מנכ"ל ראמ"ה, גל אלון.
המשבר הגיע לשיאו עם פרסום נתוני הבחינות – שנערכו כשנה ושלושה חודשים מפרוץ המלחמה – מהם עלה כי באנגלית לכיתות ו' עמדו בדרישות 36% מהתלמידים (ו-15% היו קרובים לכך), ובמתמטיקה לכיתות ו' עמדו בדרישות 37% (ו-26% היו קרובים).
"רמת הביצוע העליונה אינה זהה לרף הבסיס המצופה מכלל התלמידים"
(צילום: shutterstock)
בהתייחסות לסוגיות השנויות במחלוקת, קבע פרופ' מויאל כי לא נמצאה הצדקה לאימוץ גורף של עמדת אחד הצדדים, וכל עניין נבחן לגופו. עם זאת, הדוח מותח ביקורת על מערכת היחסים בין הגופים וקובע כי מדובר ב"כשל מערכתי".
לפי הדוח, "אין מדובר במחלוקות מקצועיות נקודתיות, אלא בבעיה מערכתית... השלכותיו של משבר זה חורגות מעבר ליחסי העבודה בין הגופים: הוא פוגע באפקטיביות של מערך המדידה וההערכה, ביכולת למצות את ההשקעה בו, ובפרט ביכולת לתרגם את הנתונים לידע מעשי התומך בקבלת החלטות, בגיבוש מדיניות ובשיפור תהליכי הוראה ומדידה".
חלוקת האחריות - וה"ניצחונות" של כל צד
בחלוקת התפקידים המקצועית, קובע הדוח כי משרד החינוך אחראי על קביעת היעדים החינוכיים, תוכניות הלימודים ותוצרי הלמידה, בעוד שראמ"ה אחראית – במסגרת עצמאותה המקצועית – על פיתוח כלי מדידה תקפים ומהימנים, מתודולוגיה, ניתוח הנתונים ודיווח מקצועי. נקבע כי כיום החיבור בין שני התחומים אינו מוסדר מספיק.
הדוח קיבל את עמדת משרד החינוך בעניין הצגת רמות הביצוע, וקבע כי הצגת הרמה העליונה בלבד כ"עמידה בדרישות" מטעה, ויו"ר הוועדה המליץ להגדיר בעתיד רף בסיס נפרד וברור ולפלג את התלמידים בהתאם (מתחת לרף, הגיעו לרף, ומעליו).
גם לגבי המבחן באנגלית, התקבלה טענת משרד החינוך כי מבחן שמתמקד בעיקר בקריאה אינו מדד לעמידה כוללת בדרישות השפה, ויש להרחיבו בעתיד לכתיבה, הבנת הנשמע ודיבור. בנוסף, התקבלה טענת המשרד כי הזמן הממושך שלוקח לעבד ולפרסם את התוצאות פוגע ביכולת להשתמש בהן לצורך הפקת לקחים והתערבות פדגוגית.
מחבר הדוח. פרופ' עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במל"ג
(צילום: מוטי קמחי)
מנגד, הדוח קיבל את עמדת ראמ"ה בכך שקבע כי לא נמצא ספק במהימנות התוצאות שנמדדו, ואין לשנות בדיעבד נקודות חתך או מתודולוגיות. בנוסף, הדוח קבע כי פרסום הדוח המקצועי של ראמ"ה "לא יותנה בהסכמת משרד החינוך או בגיבוש הודעה משותפת".
התקבלה גם הטענה שלפיה המפמ"רים היו חברים בוועדות, התקיימה עמם התייעצות והם שותפו בתהליך קבלת ההחלטות. עם זאת, נקבע כי נדרש נוהל ברור יותר להגדרת היקף השותפות וחלוקת הסמכויות.
כמו כן, התקבלה גישת ראמ"ה במדעים ולפיה מבחן ארצי אינו נדרש למדוד את מלוא תוכנית הלימודים, אך יש לבחון אם נבנה מראש מפרט מדידה ברור ומוסכם, ובמתמטיקה אושרה מדיניות ראמ"ה שלא לדווח על תת-תחום כאשר מספר הפריטים אינו מאפשר אומדן מהימן.
בראמ"ה בירכו: "נקבע כי הרשות פועלת ביסודיות"
פרופ' מויאל ציין בדוח כי שר החינוך החל לאחרונה בצעדים להסדרת ממשקי העבודה ומיסוד פורומים משותפים, ופירט שורה של המלצות מרכזיות לפתרון המשבר: עיגון בחקיקה של מעמדה ועצמאותה המקצועית של ראמ"ה; הקמת ועדת היגוי משותפת וקביעת חלוקת סמכויות ניהולית ומערכתית ברורה; בחינה מחדש של מודל רמות הביצוע והגדרת רף בסיס ברור; קיצור של לוחות הזמנים עד לפרסום תוצאות המבחנים.
גורמים בראמ"ה בירכו על קביעתו של פרופ' מויאל, לפיה הרשות פעלה ופועלת ביסודיות, במקצועיות, ותוך הקפדה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים. עוד ציינו כי מויאל קבע מפורשות שרמות הביצוע, כולל רף העמידה בדרישות תוכנית הלימודים, נקבעו ואושרו בוועדת התקנים המשותפת, בהסכמה - וכי כלל התוצאות עליהם דיווחה ראמ"ה נמצאו תקפות ומהימנות, לא נכון לשנות את הרמות שנקבעו במשותף, ואין צורך לשנות אותן בדיעבד.
בנוסף, נקבע כי נציגי המשרד היו חברים באופן מלא בוועדות פיתוח המבחנים וקביעת התקנים. ברשות מאמצים את ההמלצה לאפשר למשרד החינוך לעדכן את הסטנדרט שנקבע, ואומרים שזוהי סמכותו הבלעדית של המשרד, והם יתאימו את המבחנים בהתאם. עוד הדגישו ברשות את ההמלצה הראשונה בדוח, לעיגון עצמאותה של ראמ"ה וחקיקת חוק ראמ"ה, ואת קביעתו של פרופ' מויאל, כי על ראמ"ה לפרסם את ממצאיה "ללא תלות בהסכמת משרד החינוך לממצאים או למשמעותם".
ממשרד החינוך נמסר: "הדוח מקבל את הטענות המרכזיות שהעלה משרד החינוך בעקבות פרסום תוצאות מבחני 'תנופה למחר' (מיצ"ב). בין היתר, הוא מקבל את עמדת המשרד שלפיה הצגת רמת ההישגים הגבוהה ביותר כרמה היחידה המשקפת 'עמידה בדרישות תוכנית הלימודים' היא בעייתית מבחינה מקצועית ופדגוגית, ומייצרת תמונה מטעה של הישגי התלמידים.
"עוד מצביע הדוח על פערים בחלוקת האחריות, בהעברת המידע מראמ"ה למשרד, בתיאום בין ראמ"ה לביו גורמי המקצוע במשרד, וקובע כי המחלוקות שהתגלו לאורך תהליך העבודה הן בעיה מערכתית המחייבת הסדרה. הדוח ממליץ גם להרחיב את הדיווח על דפוסי המענה במבחנים, כדי לבחון באופן מבוסס את מידת המאמץ שהשקיעו התלמידים ואת המגבלות שיש להביא בחשבון בפרשנות התוצאות".
משר החינוך יואב קיש נמסר: "אני מודה לפרופ' עמי מויאל על עבודה מקצועית, יסודית ורצינית. הדוח מאשר שהטענות שהעלו גורמי המקצוע במשרד החינוך היו מבוססות וחייבו בדיקה מעמיקה. מדידה והערכה מקצועיות הן כלי חיוני לשיפור מערכת החינוך. עלינו להבטיח שהתוצאות יוצגו באופן מדויק ושגורמי המקצוע יוכלו להשתמש בהן לטובת התלמידים. נלמד לעומק את המלצות הדוח ואקבל על בסיסן החלטות בימים הקרובים".
