ועידת החינוך מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
בשנת הלימודים שחלפה 830 פעוטות עברו התעללות ב-38 גנים, משפחתונים ומעונות ברחבי הארץ. "מהקמת המדינה החינוך לגיל הרך עבר הזנחה פושעת", טענה היום (רביעי) פרופ' תרצה יואלס מהמרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה בוועידת החינוך של ynet ו-"ידיעות אחרונות". "הנשים שאנחנו מפקידים אצלן את החשוב לנו מכל, את הילדים שלנו, מקבלות את המשכורות הכי מגוכחות במשק. בחסות המדינה, כמות הילדים שנמצאים בקבוצה של תינוקות ופעוטות היא משהו שאי-אפשר להשתלט עליו".
פרופ' יואלס ביקרה את התקן שקבע משרד החינוך לתפוסה המירבית במסגרות לגיל הרך. "מישהו יכול להעלות על הדעת שילדים בני ארבעה חודשים עד 15 חודשים יהיו בקבוצות של 22 כשיש רק שלוש מטפלות? מי מסוגל בו זמנית לטפל ביותר משניים-שלושה פעוטות? הן עובדות עם חמישה ולפעמים גם שבעה".
3 צפייה בגלריה
ועידת החינוך
ועידת החינוך
ועידת החינוך. יואלס עפרוני ודניאל
(צילום: דנה קופל)
היא ציינה כי בשנת 1995 התריעה על הסיכון שיש במעונות היום. "עברו 30 שנים וזה התממש. החברה שלנו יותר אלימה ומגלה פחות אמפתיה. בכל אזור אנחנו נחשפים ליותר אלימות ותוקפנות, זילות של חיי אדם ושל כבוד הדדי - זו התוצאה של חינוך בגיל הרך. כל מה שקורה הוא חלק ממה שהזנחנו בגיל הרך".
על אף שבעבר מסגרות לגיל הרך נתפסו כמעין "בייביסיטר", היום מתחדדת ההבנה כי מדובר בשלב התפתחותי חשוב. "הגיל הקריטי ביותר להתפתחות הילד הוא לידה עד שלוש", הסבירה פרופ' יואלס. "זה השיא של התפתחות השפה וההתפתחות הקוגנטיבית. כשילד עובר הזנחה במסגרות החינוכיות, הלחץ שהוא חווה מקטין את האופציה להתפתחות תקינה. מדינה שלא שמה את הגיל הרך בראש מעייניה היא מדינה שמפקירה את אזרחיה".
ליאור עפרוני, אמא של גאיה שהייתה בגן "לולי של אורלי" בפתח תקווה, שבו תועדו אורלי דוידוביץ' ובתה דניאל לייבוביץ' מתעללות בפעוטות, שיתפה בוועידה על הטלטלה שעוברת משפחתה מאז שנחשפה הפרשה בפברואר 2022. "זה מלווה אותך כל יום. יש פגיעה באמון באחרים, אני כל יום בחרדה כשהיא הולכת לגן. יש לה התפרצויות זעם וחרדות. גאיה בת 4 וחצי היום, והיא לגמרי סוחבת את הדברים איתה. אנחנו ממש מרגישים את כל מה שהיא עברה שם, היא מבינה שהיא לא מוגנת בסביבה שבה היא נמצאת בה".
3 צפייה בגלריה
ועידת החינוך
ועידת החינוך
דניאל. "ילדים הולכים בריאים לגן וחוזרים עם תו נכה"
(צילום: דנה קופל)
אלונה דניאל ממטה המאבק למען הילדים מלווה את המשפחות שילדיהם עברו התעללות במעונות היום. "אנחנו רואים כל כך הרבה ילדים שהלכו בריאים, וחזרו עם תו נכה, זו מציאות בלתי נתפסת. אין אף אחד שנותן להורה שהרגע קרס עולמו יד ואין אף אחד שעוזר", אמרה דניאל. "ההורים לא זכאים לייצוג משפטי ואף אחד לא מדווח להם על שלבי החקירה, יש כל כך הרבה עוולות בתחום הזה. יש הרבה דברים במדינה שהם כואבים, אבל הצורה שבה לא רואים את הילדים, משתיקים ומזניחים, היא לדעתי הכי כואבת והכי פושעת".
דניאל סיפרה כי במטה המאבק מתקבלות 800 פניות בכל חודש שבכולן יש איזשהי מידה של פגיעה. "לא כולן מבשילות לחקירה עם מעצרים וכתבי אישום. לא בכל מקרה שהורה יגיש תלונה יפתחו מצלמות, אז הורים הופכים להיות בלשים בעל כורחם כי אף אחד לא נותן מענה".
בחודש שעבר, ערך יו"ר הקואליציה אופיר כץ מהליכוד דיון בוועדת הכנסת בעניין הליקויים ביישום חוק התקנת מצלמות במעונות יום לפעוטות, והצעות להרחבתו. "יש לנו שר חינוך שיושב ומצהיר בכל מקום שהוא עדיין לא גיבש עמדה בנושא", ביקרה דניאל את התנהלותו של השר יואב קיש. "אנחנו לא מוזמנים לוועדה שבה יושבים אנשים שמלכתחילה חושבים שלא צריך מצלמות. כרגע יש 43 מפקחות, והאגף במשרד החינוך עד היום לא יודע כמה מעונות יש במדינה. צריך להזרים תקציבים כדי לטפל בסוגיה ולעשות הכול, כולל הצבת תנאים והכשרה - וצריך להתחיל בסינון. כשאנחנו נחשפים לסרטונים שמתעדים את ההתעללויות ברור לכולם שלא צריך לעשות הדרכה לא לחנוק ילד עם כרית על הפנים".
פרופ' יואלס הסבירה שכדי לזכות מחדש באמון ההורים יש להקים מערך לגיוס מחנכות לגיל הרך ולהעביר אותן הכשרה ארוכה כמו בשאר מדינות ה-OECD. "אבל אם הכיתות ימשיכו להיות כאלו גדולות שום הכשרה או סינון לא יעזרו. הקבוצות חייבות להיות קטנות יותר עם מטפלות שהוכשרו, עם תואר, שיבינו לעומק מה המשמעות של לגדל ילד. זה לא מספיק רק חום ואהבה - צריך ידע".