שכונת רמת אליהו נמצאת ממש לצדו של כביש 4, על הפנייה ימינה למערב העיר. בין הרחובות המאוכלסים של השכונה לאזור המסחרי, אפשר למצוא כמה מקומות שמציעים אוכל רחוב זול וטעים.
הגעתי עם לקוח כדי לאסוף את הרכב שלו, וסיימתי את התפקיד עם תחושת גרגרנות טבעית של עב-כרס ממוצע. עצרתי את המונית ליד מאפייה המתהדרת בהיותה מאפייה עיראקית. נכנסתי עם ציפיות מועטות ויצאתי כנוע עם מאפה ג'יבן של בוקר.
אני תמיד חייב להישאר קצת רעב, אז התחלתי לנסוע תוך כדי שאני בולס את הג'יבן. תכננתי לחזור לכיוון תל אביב, אבל איך שפניתי ימינה, קלטתי בעין את המילה "כיסונים". זה לא התחבר לי למילה הבולטת יותר על הקיר - "מנטי'ס". לרגע חשבתי שמדובר בעוד חנות דגים, טעיתי ולטובה.
החניה במנטי'ס נוחה, ממש מול המקום. התרגלתי למאפיות גיאורגיות-בוכריות עם חלון פשפש קטן דרכו מקבלים את המאפה, אבל הפעם הגעתי למקום שמכבד את עצמו. מכשיר פסטה קוקר של מסעדות, מוכן להפעלה בכל זמן, הדלפק מתוקתק ונקי, שני שולחנות גבוהים מוצבים.
נראה לי שהמקום עוד לא החליט מה הוא, רק נפתח לפני כמה שבועות וכבר נפלתי עליו, אבל העיקר - יש מה לאכול ולשבוע בכמה שקלים בודדים.
אני לא מעוניין להתחיל כאן ויכוח, אבל גוז'גיז'ה וסמסה הם באמת אותו המאפה. במנטי'ס קוראים למאפה הזה סמסה ואני הזמנתי סמסה בשר בקר ב-15 שקל. המנה לא גדולה במיוחד, אבל טעימה ומספקת.
הסמסה השנייה שהזמנתי, בטטה דלעת, היא ריבועית בצורה כמעט מדויקת עם פינות המקופלות בעדינות. הוא ממולא במחית לא דקה של בטטה ודלעת כמו רסיסים רכים ומקושט בגרעינים לבנים-ירקרקים. בכל נגיסה הזכרתי לעצמי שמדובר במאפה שעלה לי 9 שקלים בלבד. כמעט וקניתי עוד אחד, עד שהבנתי שלא אצליח להשאיר אותו לאחר כך.
