אתמול (שבת) הודיע בגאווה נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי כי שוחררו 2,000 קילומטרים רבועים מארצו במהלך מתקפת הנגד שבה פתח הצבא האוקראיני. זה אכן הישג מרשים, אבל שטחה של אוקראינה כולה הוא למעלה מ-600 אלף קמ"ר, ולמרות שלא רובם, או מחציתם, נכבשו בידי הרוסים – אפשר להבין כי הדרך לסוף המלחמה עוד ארוכה. עם זאת, היממות האחרונות מצביעות על פוטנציאל לשינוי במצב המלחמה.
לפי שעה, ודרושה פה זהירות רבה, זו ההצלחה המרשימה ביותר של אוקראינה מאז קרב הבלימה בקייב – הקרב שמנע למעשה את נפילת המדינה בידי המשטר הפוטיניסטי הרוסי, ממש בתחילת הפלישה. מומחים צבאיים כבר הספידו את מתקפת-הנגד האוקראינית, שנפתחה לפני כמה שבועות והתמקדה, לפחות לכאורה, בדרום המדינה באזור חרסון.
אך בשעה שהעולם כולו התמקד בדרום, שם הישגי האוקראינים היו מוגבלים, הצליחה קייב למצוא פרצה במערך הכוחות הרוסי בצפון, לרכז כוח מאסיבי שיחדור דרכה ויפרוץ קדימה בגזרת חרקוב, לכיוון לוהנסק. הדיווחים של האוקראינים ביממות האחרונות לא רחוקים מאופוריים: הם אומרים שהבעיה המרכזית בעבורם היא קצב התקדמות מהיר מידי של כוחותיהם, מדווחים על נסיגה רוסית מבוהלת ורואים בהתרחשויות כעת תפנית היסטורית במלחמה.
הפרשן הצבאי (והגנרל בדימוס) מיק ראיין כתב אתמול ספציפית על האזורים שהאוקראינים משתלטים עליהם מחדש, במזרח. הנקודה, הוא הדגיש, שמדובר בערים וצירים החיוניים למאמצי האספקה של הכוחות הרוסיים בפלישה כולה. "אם קופיאנסק ואיזיום ייכבשו בידי האוקראינים", כתב ראיין, "הדבר יסכן את כל הפעולה באזור". אמש כבר הוציאה אוקראינה תמונות של חייליה בפאתי איזיום, העיר השלישית בגודלה במחוז חרקוב, וזה לא הסוף. אמש הודיע המושל הרוסי האחראי על השטחים הכבושים במחוז הענק הזה שהוא "ממליץ" לתושבים להתפנות לרוסיה, "כדי לחסוך בחיי אדם".
לפני היציאה לקרבות באזור חרקוב: חיילים אוקראינים שרים את ההמנון
(מתוך טוויטר )
בהודעה רשמית, הרוסים הודו שהם מבצעים היערכות מחדש באזור כולו, בעיקר כדי לגונן על דונייצק. הגנרל ראיין הדגיש שמעבר למכה הפסיכולוגית, יהיה קושי אמיתי לצבא הרוסי להמשיך לפעול במזרח כאשר הוא מאוגף בידי האוקראינים. אך מעבר לכך, איך יוכלו הרוסים להתמודד עם מתקפת הנגד הנמשכת בדרום, כאשר הם צריכים להעביר כוחות צפונה – ולנסות לבלום שם התקדמות מהירה של הצבא האוקראיני?
כפי שנאמר כבר במשפט הפתיחה כאן, המלחמה איננה מתקרבת לסופה. ההצלחות האוקראיניות של היממות האחרונות מתנהלות בזירה אחת מתוך רבות, חשובה ככל שתהיה. לדעת גורמי מודיעין מערביים, הצבא הרוסי המחיש יכולות גרועות לאורך המלחמה כולה, אבל הוא מקיז את דמם של האוקראינים בדרכו האיטית, הקטלנית והבזבזנית.
4 צפייה בגלריה
לדעת גורמי מודיעין מערביים, הצבא הרוסי המחיש יכולות גרועות לאורך המלחמה כולה. פוטין
(צילום:EPA )
קציני צבא אוקראינים שנפגשו בחשאי עם מקביליהם הישראלים סיפרו על שיעורי אבדות קשים ביותר לאוקראינה במלחמה. קשים יותר ממה שמשתמע בתקשורת. בכלל, דרך קבע יש הטיה בתקשורת המערבית לטובת האופטימיות האוקראינית, ובעוד שזו מובנת לגמרי, מומלץ להיזהר ממנה. שאלה מרכזית שנשאלה אמש היא האם האוקראינים יכולים לבסס ולאבטח את התקדמותם המהירה כעת, ומה הסיכוי שמוסקבה תנסה לאגף, לחתוך ולבודד את כוחותיהם, אם אלה ירוצו מהר מידי?
גם אם לבסוף מתקפת הנגד האוקראינית תיתקל בהתייצבות כתוצאה מהפעלת הדוקטרינה הרוסית הצבאית, היא ממחישה דבר מה חשוב. האוקראינים יכולים לא רק לייצב קווי הגנה, אלא גם להשיב לעצמם שטחים שנכבשו. הרוסים יכולים להשתולל מול האירופאים בהפסקת הזרמת הגז לקראת החורף, אבל במקביל הם עתידים להתבוסס בבוץ האוקראיני. בעוד שקייב ממשיכה להיאבק בגיבוי מוחלט של וושינגטון על שחרור כל סנטימטר מאדמת אוקראינה, הרוסים נותנים את הרושם שהיו שמחים כבר מזמן, על מעין שביתת נשק ארוכה כזו.
4 צפייה בגלריה
הרוסים יכולים להשתולל מול האירופאים בהפסקת הזרמת הגז לקראת החורף. צינור הגז נורד סטרים 1
(צילום: AFP)
לאחרונה פגשתי פוליטיקאי אירופי בולט, הקשור במאמצים לסייע לאוקראינים במלחמתם מול הרוסים. שאלתי האם, לאור החורף המתקרב, האירופאים לא ישנו את עורם ויתהפכו מול קייב – וידרשו ויתורים גדולים עבור מוסקבה? הוא לא יכול היה להעיד על אירופה כולה, אלא רק על ארצו, המשמעותית ביותר במאבק מול פוטין. "אל תעריך אותנו בחסר", הוא אמר, "אל תניח שהנחישות שלנו תתערער. ברור לנו שאם נוותר פה, כולנו יכולים להיות הבאים בתור". העניין באירופה, כמובן, הוא שנדרשת הסכמה של כולם למען נחישות, ודרושה רק מדינה אחת כדי לשבור אותה.
בינתיים, ומאז תחילת המלחמה, הנחישות הזו קיימת. היא מובילה לתמיכה משמעותית בצבא האוקראיני, בכלכלת המדינה, במתן מודיעין שוטף ואינטנסיבי, עד לנקודות ההכרעה המבצעיות הזעירות ביותר. ההצלחות עד כה במתקפת הנגד האוקראינית ממחישות לא רק את האומץ של אומה שנאבקת על חייה, אלא גם את הדיבידנד על נחישות המערב עד כה.
