כתבתו של אסף קמר על ביהמ"ש הקהילתי
(צילום: רועי עידן)

הממשלה אישרה היום (א') את הצעת החוק ליישום הקמת בתי המשפט הקהילתיים בכל רחבי הארץ שהגיש שר המשפטים גדעון סער. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את ההצעה בישיבתה.
משמעות החוק - לא יהיה עוד מורשע בעבירות קלות שלא יוכל לבקש את סיוע בית המשפט הקהילתי הנמצא באזור מגוריו. בבסיס פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים, קיימת תפיסה של הענקת טיפול ושיקום לעבריינים ושילובם מחדש בחברה. זאת כדי לצמצם את תופעת "הדלת המסתובבת" של מבצעי עבירות פליליות על רקע בעיות אישיות, חברתיות וכלכליות, הכוללות התמכרויות, חיים בעוני, הדרה חברתית ועוד.
2 צפייה בגלריה
דיון בבית משפט קהילתי. ארכיון
דיון בבית משפט קהילתי. ארכיון
דיון בבית משפט קהילתי. ארכיון
(צילום: רועי עידן)
בישראל יש כיום שישה בתי משפט קהילתיים ניסיוניים. כעת סוכם על חקיקת החוק, במקביל לסיכום תקציב עם משרד האוצר על הקצאת שישה תקנים נוספים של שופטים, וכן עוזרים ועובדי מנהל ונשיא, לטובת קידום בתי משפט אלה.
שר המשפטים סער התייחס לאישור החוק ואמר כי "המהלך הזה הוא מהלך חברתי חשוב והוא משתלב בתפיסה אותה הצגתי עם כניסתי לתפקיד- 'דה-פליליזציה של המשפט'. הנתונים מעוררים אופטימיות באשר ליכולת של המערכת להתמודד עם עבריינות שנובעת לרוב מרקע וקשיים חברתיים על ידי בתי המשפט הקהילתיים".
הנחת היסוד של הקמת בתי המשפט הללו היא שחלק ניכר מההתנהגות העבריינית החוזרת הוא סימפטום לבעיות עומק חברתיות, אישיות וכלכליות. בהיעדר טיפול בבעיות אלה, העבריינות תחזור על עצמה. על פי תפישה זו, על ההתמודדות עם תופעת הפשיעה החוזרת, לכלול פתרונות מערכתיים, במסגרתם יש לספק טיפול מקיף ומערכתי בשיתוף הקהילה וגורמים טיפוליים בקהילה לבעיות העומדות בבסיס ביצוע עבירות, בפיקוח בית משפט, ואין להסתפק בטיפול בסימפטום בלבד באמצעות ענישה סטנדרטית.
המסגרת של ההליך הפלילי הקהילתי מאפשרת מציאת מענים רלוונטיים לבעיות מורכבות והפניה להליכי שיקום, תוך ליווי ופיקוח הדוקים ואינטנסיביים של בית המשפט עוד במהלכו של ניהול ההליך הפלילי.
בנובמבר 2014 החל לפעול הפיילוט של בתי המשפט הקהילתיים בישראל, במטרה לצמצם את תופעת הפשיעה החוזרת על ידי שיקום עוברי חוק בקהילה, בפיקוח שיפוטי הדוק, כתחליף לעונשי מאסר קצרים. מדובר ביוזמה משותפת של משרדי המשפטים והרווחה, הנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל וג'וינט אשלים (בניהול ד"ר רמי סולימני), באמצעות ד"ר דניאלה ביניש, שנולדה מתוך התפיסה שהטיפול בעבריין צריך להיות רב-מערכתי וארוך טווח, ולכלול גם את הקהילה שבתוכה הוא חי.
2 צפייה בגלריה
טקס מנוי פרקליט המדינה משרד המשפטים
טקס מנוי פרקליט המדינה משרד המשפטים
"מהלך חברתי חשוב"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בשלב הראשון הוקמו שני בתי משפט קהילתיים בבאר שבע וברמלה. מדובר בבתי משפט בערכאה ראשונה, שבהם יושב שופט שעבר הכשרה מיוחדת. השופט הדן בתיק שומע את הראיות אבל גם את גורמי הרווחה, ובסופו של דבר קובע (במסגרת הסדר טיעון) את תוכנית הטיפול לנאשם, וכן את העונש במקרה שלא יעמוד בה.
במסגרת הניסיון הוקמו כאמור שישה בתי משפט, בכל מחוזות השיפוט בישראל - בבאר שבע, ברמלה, בתל אביב, בנצרת, בחיפה ובירושלים. המודל של בית המשפט הקהילתי בישראל מבוסס על התפיסה של "בתי משפט פותרי בעיות", אשר אומצה בשנים האחרונות במקומות רבים בארה"ב ובמדינות נוספות. את פעילותו של בית המשפט הקהילתי ואת התפישה העומדת בבסיסה יש לראות גם כחלק מההבנה שעונש הכליאה אינו מביא בהכרח להפחתת עבריינות חוזרת, וכי לכליאה השפעות שליליות בהיבטים רבים.
הבנה זו באה לידי ביטוי בהמלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשה עמדה השופטת בדימוס דליה דורנר, אשר התייחסה גם להיבטים של עלויות הכליאה הגבוהות. הוועדה מצאה שענישה בקהילה הכוללת תכניות שיקום שונות, היא זולה יותר ויעילה יותר מכליאה. הוועדה המליצה בין השאר לאמץ את המודל של בתי משפט קהילתיים ולהרחיבו.