ארצות הברית התערבה בבחירות של מדינות אחרות ברחבי העולם במשך עשרות שנים, אבל שום נשיא בהיסטוריה המודרנית שלה לא עשה זאת באופן בוטה כל כך כמו דונלד טראמפ. תשכחו מימי המבצעים המיוחדים של ה-CIA להשפעה על בחירות ומקמפיינים תקשורתיים החשאיים: טראמפ אימץ גישה שבה הוא קורא בגלוי לבוחרים במדינות אחרות להצביע לחבריו מהימין המקומי, ולעתים קרובות הוא משתמש בשני הכלים האהובים עליו – רשתות חברתיות וכסף.
6 צפייה בגלריה
נאסרי אספורה, המועמד המועדף על טראמפ בהונדורס. בממשל מנסים לחזק את השבירה ימינה
(צילום: Johny MAGALLANES / AFP)
הדוגמה האחרונה ניתנה ממש בסוף השבוע, כשטראמפ פנה לאזרחי הונדורס וקרא להם להצביע בבחירות שנערכו ביום ראשון השבוע למועמד הימין נאסרי אספורה, בנם של מהגרים פלסטינים שאותו כינה הנשיא האמריקני "ידידה האמיתי היחיד של החירות". בפוסט שלו הבטיח טראמפ לשתף איתו פעולה אם ינצח, אבל גם הזהיר כי אם יפסיד – יקצץ את הסיוע האמריקני למדינה הענייה, מה שעלול להחמיר דרמטית את מצבם של תושביה. התוצאות הסופיות של הבחירות טרם פורסמו, אך לפי העדכון האחרון אספורה צועד ביתרון דחוק.
"אני לא יכול לחשוב על תקופה שבה נשיא אמריקני היה מוכן פשוט להצהיר בגלוי על העדפותיו בבחירות של מדינות זרות בדרך כזו, לפחות לא בהיסטוריה המודרנית", אומר תומאס קרות'רס, מנהל התוכנית לדמוקרטיה, סכסוכים וממשל במכון רנגי לשלום בינלאומי.
טראמפ נוקט גישה בוטה במיוחד בהקשר זה באמריקה הלטינית, אזור שבו יש לארה"ב היסטוריה ארוכה של התערבויות. מאז שהחלה כהונת ממשלו הנוכחי בינואר הספיק שר החוץ שלו מרקו רוביו ללעוג לנשיא קולומביה, איש השמאל האנטי-ישראלי גוסטבו פטרו, ולכנות אותו "משוגע", וכן להטיל סנקציות על בכירים במערכת המשפט של ברזיל בשל חלקם בהעמדתו לדין של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונרו, איש ימין ובעל בריתו של טראמפ, בגין ניסיון הפיכה. טראמפ עצמו הטיל לזמן מה מכסים על סחורות מברזיל בניסיון ללחוץ עליה לשחרר את חברו.
בארגנטינה טראמפ הבטיח השנה להזרים למדינה 220 מיליארד דולר שיסייעו לכלכלתה המתקשה, אך הזהיר כי יימנע מכך אם הבוחרים יצביעו נגד מפלגתו של הנשיא חאבייר מיליי, איש ימין ליברטריאני, בבחירות אמצע הכהונה לבית המחוקקים. מפלגתו של מיליי ניצחה בסופו של דבר.
"מדובר בניסיון עקבי להשפיע על הפוליטיקה הפנימית של מדינות אחרות ולחזק את השבירה ימינה שבממשל ממילא מזהים לדעתי ברחבי אזור הזה", אומר וויל פרידמן, עמית ב"מועצה ליחסים בינלאומיים" העוסק בענייני אמריקה הלטינית. בוונצואלה, שבה אין בחירות שאפשר להשפיע עליהן, הציע טראמפ להשתמש בכוחה הצבאי של ארה"ב כדי להדיח את הנשיא ניקולס מדורו, ובימים האחרונים דווח כי הוא הציב לו אולטימטום לעזוב את השלטון.
נתניהו הגדול ואורבן המקופח
טראמפ ניסה להטיל את כובד משקלו גם למערכות בחירות באירופה. השרה לביטחון פנים בממשלו, קריסטי נואם, הביעה למשל בביקורה בפולין תמיכה גלויה בקארול נברוצקי, המועמד השמרני לנשיאות, שבהמשך ניצח בבחירות. ברומניה לעומת זאת הוא רשם הצלחה פחותה, כשבעל בריתו מהימין הקיצוני הפסיד בבחירות – אם כי רק בהצבעה חוזרת, אחרי שההצבעה הראשונה בוטלה באופן שנוי במחלוקת.
גם סגנו של טראמפ, ג'יי די ואנס, לא טומן ידו בצלחת, ובביקור בגרמניה הוא תקף באופן פומבי את ההגבלות שהוטלו על מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD). בבריטניה הרעיפו טראמפ ועוזריו שבחים על מנהיג הימין העולה נייג'ל פראג', מי שחרת על דגלו את המאבק במהגרים ונוסק בסקרים, ובצרפת הם מתחו ביקורת על הרשעתה של מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן במעילה בכספים, בפסק דין שצפוי למנוע ממנה להתמודד על הנשיאות ב-2027, דווקא כשהיא בשיא כוחה הפוליטי.
6 צפייה בגלריה
קידום חנינה בגלוי ומאחורי הקלעים. טראמפ ונתניהו
( צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
שאלת הנכונות של טראמפ להתערב בבחירות שייערכו בישראל בשנה הבאה נותרת פתוחה. ישראל היא מדינה בעל קשרים עמוקים בהרבה בוושינגטון מאשר רוב אלה שהוזכרו, ובימי כהונתו הראשונה כנשיא הוא הצהיר מפורשות כי ישמח לעבוד עם כל ראש ממשלה שיבחרו הישראלים, בכלל זה בני גנץ. עם זאת קשה להתעלם מהמחמאות יוצאות הדופן שהרעיף על בנימין נתניהו בחודשים האחרונים, ושבהן כינה אותו בין השאר "מנהיג גדול בימי מלחמה", ובעיקר מנכונותו לקדם – בפומבי ומאחורי הקלעים – מתן חנינה לנתניהו מצד הנשיא יצחק הרצוג. גורמים במחנה נתניהו כבר רתמו את התערבותו זו לקידום האינטרסים שלהם, ובראשם השרה עידית סילמן, שהזהירה כי אם הרצוג לא ייענה לבקשת טראמפ להעניק חנינה, הנשיא האמריקני "עלול לנקוט צעדים ולהטיל סנקציות".
שליחת הזרועות של טראמפ למערכות הפוליטיות של מדינות בעולם נראית פרדוקסלית בהתחשב בהצהרות שהשמיע ממש השנה: בנאום שנשא בריאד בחודש מאי הוא גינה את ההתערבות בענייניהן של מדינות זרות, לפחות בהקשר המזרח תיכוני, ואמר שניסיונות התערבות אמריקניים כאלה הפכו בעבר לאסונות.
החוקר דב לוין קבע בספר שפורסם בשנת 2021 כי מאז מלחמת העולם השנייה התערבה ארה"ב במערכות הבחירות של מדינות זרות יותר מ-80 פעם – יותר מכל מדינה אחרת בעולם. ובכל זאת, קרות'רס טוען כי טראמפ ייחודי לא רק באופן הפומבי שבו הוא עושה זאת, אלא גם במניעיו הנראים לעין. "זה שונה מתקופת המלחמה הקרה, שבה ארה"ב לעתים קרובות העדיפה אדם מסוים אבל עשתה זאת ממניעים גיאו-אסטרטגיים. מה שיש לנו כאן הוא יותר מצב שבו דונלד טראמפ מרגיש שיש לו קבוצת חברים בעולם שהוא רוצה לעזור להם".
6 צפייה בגלריה
"מנהיגי אירופה צריכים להעריך אותו יותר". טראמפ עם אורבן
(צילום: Suzanne Plunkett - Pool / Getty Images)
קרות'רס אומר שרק רוסיה – שמרבה להתערב במערכות בחירות של מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, כמו לאחרונה במולדובה – מתקרבת לשיטות שנוקטת ארה"ב. "אחוז גבוה מאוד של מנהיגים אירופים היו למשל רוצים לראות את ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מפסיד בבחירות בשנה הבאה, אבל הם לא יגידו את זה בקול רם", הוא מסביר. טראמפ מצדו קיבל בחודש שעבר בברכה את אורבן בבית הלבן. במסיבת עיתונאים משותפת הוא ניצל את ההזדמנות לחזק גם אותו, ואמר שמנהיגי אירופה צריכים להעריך את אורבן יותר.
