רוסיה מחריפה את האיומים על קייב, והעבירה מסר ישיר וחריג לארצות הברית ולפיו היא מתכננת לפתוח ב"תקיפות שיטתיות ועקביות" נגד יעדים צבאיים ו"מרכזי קבלת החלטות" בבירת אוקראינה - ולכן על וושינגטון לפנות אזרחים ודיפלומטים. לפי "דיילי מייל״ הבריטי, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביקש שהאזהרה תעבור באופן אישי לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לקראת מה שתואר כ"בליץ שיטתי" אפשרי על קייב.
שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב התקשר ביום שני למזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, והודיע לו על כך. רוביו אמר לכתבים כי פוטין ביקש באופן אישי שהאזהרה תועבר לטראמפ, ואישר כי עשה זאת. מזכיר המדינה הוסיף כי אין כעת משא ומתן פעיל עם אוקראינה, אך לדבריו וושינגטון מוכנה "למלא תפקיד בונה ומועיל אם תיווצר הזדמנות לכך".
בהודעה שפרסם הקרמלין נמסר כי התקיפות המתוכננות יכוונו ל"מרכזי קבלת החלטות" ולמפקדות. מוסקבה גם קראה לאזרחים זרים, לעובדי משלחות דיפלומטיות ולנציגי ארגונים בינלאומיים - לא רק מארה"ב - לעזוב את קייב "בהקדם האפשרי". בעקבות האיום זימנו האיחוד האירופי, גרמניה, נורבגיה, הולנד ופולין את שגרירי רוסיה לשיחות, ובאיחוד הגדירו את הדרישה הרוסית לפנות דיפלומטים וזרים מקייב כ"הסלמה בלתי מתקבלת על הדעת".
שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה קרא לבעלות בריתה של קייב שלא להיכנע ל"סחיטה רוסית", ושגרירת האיחוד האירופי באוקראינה, קטרינה מתרנובה, הבהירה כי משלחת האיחוד לא תעזוב את העיר. "רוסיה רוצה פחד, פאניקה ובידוד של אוקראינה. זה לא יעבוד. האיחוד האירופי לא הולך לשום מקום. אנחנו נשארים בקייב, אנחנו נשארים עם אוקראינה", אמרה. גם בפריז שידרו מסר דומה, כשדובר משרד החוץ הצרפתי אמר: "אנחנו רגילים לאיומים של פוטין. אין שום שאלה של פינוי".
8 צפייה בגלריה
תקיפה בקייב בתחילת השבוע. רוסיה מחריפה את האיומים
(צילום: State Emergency Service of Ukraine in Poltava region/Handout via REUTERS )
האיום הרוסי מגיע אחרי מתקפות כבדות על קייב בתחילת השבוע, שבהן נהרגו ארבעה בני אדם ונפצעו כ-100 נוספים. מוסקבה טוענת כי התקיפות, כמו גם התקיפות העתידיות, הן תגובה למתקפה אוקראינית מכוונת על מעונות סטודנטים בעיר סטארובילסק במחוז לוהנסק שבמזרח אוקראינה, מחוז שנכבש וסופח על ידי רוסיה במהלך המלחמה ומאז נמצא בשליטה רוסית. לפי הקרמלין, 21 בני אדם נהרגו שם, ופוטין הורה להגיב.
בצבא אוקראינה דחו את הטענה כי הותקף יעד אזרחי, ואמרו כי המטרה הייתה יחידת רחפנים רוסית מובחרת שפעלה באזור. מוסקבה הציגה את התקיפות המתוכננות כתגובה ל"מתקפות הטרור" של קייב, בעוד אוקראינה הכחישה כי פגעה במעונות אזרחיים.
זו אינה הפעם הראשונה שבה רוסיה משתמשת באיום פומבי על קייב כדי לנסות להשפיע על ההתנהלות הדיפלומטית והצבאית סביבה. מוקדם יותר החודש פרסמה מוסקבה אזהרה דומה, ואיימה בתקיפות נרחבות במרכז קייב אם אוקראינה תשבש את המצעד הצבאי בכיכר האדומה. כעת, השילוב בין אזהרה ישירה לוושינגטון, קריאה לפינוי זרים וזימון שגרירים רוסים באירופה הופך את האירוע למשבר רחב יותר - ולא רק עוד סבב של הפגזות על הבירה האוקראינית.
8 צפייה בגלריה
הפגיעה במעונות הסטודנטים בלוהנסק. 21 בני אדם נהרגו
(צילום: Handout / SOCIAL MEDIA / AFP)
אנדריי בילצקי, מפקד בכיר בצבא האוקראיני, אמר הבוקר לסוכנות הידיעות רויטרס כי לאוקראינה יש חלון של שישה חודשים "להכתיב את הטון" בשדה הקרב מול רוסיה ולשפר את עמדתה בשיחות בשלום. לדבריו, הוא חוזה "נקודת מפנה" תוך שישה-תשעה חודשים - אחרי ארבע שנות מלחמה. בילצקי הוסיף כי הצבא הרוסי תשוש ו"לא מסוגל לפריצות דרך" בקרב.
גם בזירה הבלטית לא שקט
ב"וול סטריט ג'ורנל" תוארה האזהרה הרוסית לקייב כחלק מתמונה רחבה יותר שמטרידה כעת בירות באירופה: החשש שפוטין, שנתקע במלחמת שחיקה באוקראינה, ינסה "לערבב מחדש את הקלפים" באמצעות הרחבת העימות אל מעבר לגבולות אוקראינה. לפי הדיווח, ברוסיה החריפו בשבועות האחרונים את האיומים כלפי המדינות הבלטיות, ובין היתר איימו לתקוף "מרכזי קבלת החלטות" בלטביה, אחרי שהאשימו אותה באירוח מפעילי כטב"מים אוקראיניים - טענה שבריגה דחו. בליטא, לפי הדיווח, נשמעו בשבוע שעבר אזעקות לאחר שכטב"מים חשודים התקרבו למרחב האווירי שלה מכיוון בלארוס.
בשבועות האחרונים כטב"מים אוקראיניים ששוגרו לעבר יעדים ברוסיה סטו למרחב האווירי של ליטא, לטביה ואסטוניה. בקייב ובמדינות הבלטיות מאשימים את מערכות השיבוש הרוסיות, בעוד מוסקבה טוענת כי אותן מדינות מסייעות לאוקראינה. אחד הכטב"מים אף יורט על ידי מטוס נאט"ו באסטוניה.
8 צפייה בגלריה
פוטין. מחפש נתיבי הסלמה אחרים?
(צילום: Mikhail Metzel/Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
ב"ג'ורנל" ציינו כי גורמי ביטחון באירופה אינם מזהים בשלב זה סימנים מיידיים לכך שרוסיה מעבירה כוחות או ציוד לקראת מתקפה על הבלטיות או על שטח אחר של נאט"ו, אבל החשש הוא שהשחיקה באוקראינה תדחוף את מוסקבה להסלמה. לפי הערכות מודיעין מערביות שצוטטו בדיווח, רוסיה מאבדת קרוב ל-35 אלף חיילים בחודש - יותר מקצב הגיוס שלה - ולכן המשך המלחמה בקצב הנוכחי עלול להפוך עבורה לבלתי אפשרי בלי גיוס כפוי נוסף. קיה קאלאס, שרת החוץ של האיחוד האירופי, הזהירה כי בשלב כזה הקרמלין עלול להזדקק להסלמה כדי להצדיק מהלך כזה מבית.
אחת הסיבות לקיפאון בחזית, לפי הדיווח, היא מהפכת הרחפנים: קו החזית הפך ל"אזור הרג" רחב, שבו כמעט כל תנועה מזוהה במהירות, וכוחות שמנסים להתקדם נפגעים עוד לפני שהם מגיעים לעמדות האויב. באירופה חוששים שהניסיון הרוסי המצטבר בלוחמת רחפנים, לצד הפגיעה בלוגיסטיקה הרוסית בעומק השטח באמצעות כטב"מים אוקראיניים, עלולים לדחוף את מוסקבה לחפש נתיבי הסלמה אחרים - באמצעות איומים גרעיניים, הרחבת התקיפות או ניסיון לבחון את נחישות נאט"ו באחת מנקודות התורפה שלה.
בצל כך, ובמקביל לאיומים הרוסיים על קייב, נאט"ו מתכננת לחזק את ההגנה על האגף המזרחי שלה - ובעיקר על לטביה ואסטוניה. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, גרמניה והולנד הגיעו להסכמה, בתיאום עם נאט"ו, שלפיה הקורפוס (מסגרת פיקודית בגודל של גיס) הגרמני-הולנדי שמוצב בעיר מינסטר בגרמניה יקבל אחריות על הגנת לטביה ואסטוניה במקרה של מלחמה עם רוסיה. המטרה היא לאפשר לברית להביא לאזור "מסה במהירות", כפי שניסח גורם צבאי.
8 צפייה בגלריה
נשיאת הנציבות האירופית. "רוסיה מנסה לערער את היציבות ביבשת"
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
כיום, כוחות נאט"ו בשלוש המדינות הבלטיות ובצפון פולין כפופים למפקדה רב-לאומית אחת בעיר שצ'צ'ין שבפולין. הוספת קורפוס נוסף לאזור נועדה להתמודד עם נקודת התורפה המרכזית של הבלטיות: עומק אסטרטגי מוגבל מאוד, קרבה ישירה לרוסיה ולבלארוס וחשש שבמקרה של עימות - חלון הזמן לתגבור יהיה קצר במיוחד. קורפוס צבאי מלא מפקד בדרך כלל על שלוש דיוויזיות - כ-40 עד 60 אלף חיילים - אך בימי שגרה הוא פועל כמסגרת פיקודית מצומצמת יותר עם יכולות חיוניות כמו ארטילריה, הגנה אווירית, הנדסה ורפואה.
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שביקרה בליטא לצד נשיאי המדינות הבלטיות, הזהירה כי מוסקבה מנסה "לערער את היציבות" באירופה. לדבריה, המדינות הבלטיות חוות מציאות שרבים חשבו ששייכת לעידן אחר: אזעקות, משפחות במקלטים, בתי ספר שנסגרים ותחבורה שמשתבשת. "כשהמדינות הבלטיות נבחנות - אירופה כולה נבחנת", אמרה.
נשיא ליטא גיטנאס נאוסדה הזהיר כי "השמיים מעל המדינות הבלטיות אינם בטוחים מספיק", ודחה את הטענות הרוסיות שלפיהן מדינות באזור אפשרו לאוקראינה להשתמש בשטחן או במרחב האווירי שלהן לתקיפות נגד רוסיה.
הלחימה נמשכת, לא רק בקייב
במקביל, רוסיה המשיכה לתקוף גם באזורים אחרים. לפי הרשויות המקומיות באוקראינה, תקיפות רוסיות במזרח המדינה הרגו ביום שני ארבעה בני אדם ופצעו יותר מעשרה. בעיירה דרגאצ'י שבמחוז חרקוב נהרגו שני גברים, בני 68 ו-25, ויותר מ-20 בני אדם נוספים נפצעו. בתקיפה אחרת בקרמטורסק שבמחוז דונייצק נהרגו שני בני אדם, לפי ראש העיר אולכסנדר גונצ'רנקו.
8 צפייה בגלריה
זלנסקי. "במשך זמן רב לא הייתה התקדמות עם אמריקה בנוגע להרחבת ייצור מערכות הגנה"
(צילום: John MACDOUGALL / AFP)
לפי חיל האוויר האוקראיני, בלילה שבין שני לשלישי שיגרה רוסיה שני טילי איסקנדר ו-122 כטב"מים מסוגים שונים לעבר אוקראינה. בקייב טענו כי מערכות ההגנה האווירית יירטו או שיבשו 111 מהם, אך פגיעות נרשמו בכמה מוקדים. באזור סומי דווח על פגיעה באזור מגורים ובתשתיות בעיר רומני, שבה נפצעו שלושה בני אדם, ובז'יטומיר דווח על פצוע נוסף ונזק לתשתיות.
גם בקווי החזית נרשמה פעילות חריגה בעצימותה. לפי צבא אוקראינה, במהלך היממה האחרונה נרשמו 267 היתקלויות בין הכוחות, ובגזרת פוקרובסק לבדה טענו האוקראינים כי הדפו 47 ניסיונות הסתערות רוסיים. כמו כן, מושל מחוז סבסטופול בחצי האי קרים, מיכאיל רזבוז'ייב, עדכן הבוקר כי אוקראינה תקפה הלילה באמצעות טילי Storm Shadow.
בתוך כך, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודה כי אוקראינה מתקשה לקדם מול וושינגטון הרחבה של ייצור מערכות הגנה מפני טילים בליסטיים. "לצערי, במשך זמן רב לא הייתה התקדמות עם אמריקה בנוגע להרחבת הייצור", אמר. לדבריו, קייב מנסה כעת להאיץ את העבודה מול אירופה, במטרה לקדם ייצור עצמאי של מערכות כאלה ביבשת "בכמות מספקת". עם זאת, זלנסקי הדגיש כי אוקראינה ממשיכה ללחוץ על ארה"ב, וכי ההובלה האמריקנית עדיין חיונית.
