כמעט שלוש שנים לאחר שבתחילת מלחמת חרבות ברזל נפל רס"ן במיל' משה ידידיה לייטר - בנו של השגריר בארה"ב יחיאל לייטר - נפצע קשה בן נוסף של השגריר, נריה לייטר, בפיגוע במחסום בכביש 443. נריה, לוחם מילואים, היה אחד מאנשי הצוות בניידת המשטרה, כשמחבל שדהר עם רכבו בו פגע בו בעת שהיה במחסום. המחבל חוסל על ידי כוח צה"ל שהיה במקום, נריה פונה לבית החולים שערי צדק - ושם הרופאים נלחמים על חייו.
תיעוד הפיגוע במחסום
הפיגוע אירע יום לפני נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באו"ם, שם היה אמור להתלוות אליו השגריר לייטר. השגריר, שעושה את דרכו חזרה לישראל, כתב ממקומו בארצות הברית: "אני מודה לצה"ל ולצוות הרפואי בשערי צדק שנאבק עכשיו על חייו של נריה דב בן חנה ולתפילות של עם ישראל. אני מאמין בכוח התפילה ומאמין שכאשר עם ישראל מתאחד קורים ניסים. נריה זקוק לנס".
האב כתב עוד: "נריה המשיך לשרת במילואים אחרי שאיבד את אחיו הבכור משה ידידיה לייטר הי"ד והוא עשה מאות ימי מילואים בחזיתות שונות מאז השביעי לאוקטובר. הטרור הפלסטיני מכוון לעקור את עם ישראל מארצו. הם בוחרים במוות - אנחנו בוחרים בחיים". ראש הממשלה בנימין נתניהו צייץ מחדש את דברי השגריר, וכתב: "רעייתי שרה ואני, יחד עם כל עם ישראל, מתפללים לנס. יחיאל יקירי, כולנו איתך".
שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר: "אני מתפלל להחלמתו המהירה של נריה לייטר, לוחם צה"ל במילואים שנפצע קשה בפיגוע במחסום מכבים, בנו של שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר. יחיאל, אני מחזק אותך ואת משפחתך ומתפלל יחד עם כל עם ישראל לרפואת בנך. אני משבח את הלוחמים הגיבורים שחיסלו את המחבל. לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון: אני מאמין בכם וסומך עליכם - לא נאפשר לטרור להרים את ראשו".
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בטקס ההתייחדות השנתי עם זכר חללי חיל השריון: "נריה לייטר הוא אחיו של רב סרן משה לייטר ז”ל, גיבור ישראל שנפל בתחילת מערכת חרבות ברזל בעזה. איש אשכולות מדהים ואיש מעשה מדהים. נשלח רפואה שלמה לנריה, לחזק את אשתו, את הוריו, חנה ויחיאל לייטר שגריר ישראל בארצות הברית. נריה נאבק על חייו בשעות אלה ממש ונתפלל לרפואתו של נריה דוב בן חנה, ואני בטוח שאנחנו כולנו במערכת חיינו ובמסכת חיינו כולנו מחזקים את המשפחה היקרה הזו".
"החלטה לא פשוטה לצאת שוב למילואים"
במאי השנה כתב נריה פוסט מרגש בפייסבוק, אחרי סבב של חודשיים וחצי במילואים. "הוקפצנו בתחילת המבצע האחרון באיראן, ומאז החיים נכנסו למסלול אחר - כזה שאין בו באמת ימים ושעות. רק משימות, אנשים טובים ורצון לעשות מה שצריך", כתב אז לוחם המילואים שנפצע היום. "יש רגעים ששווה לעצור בהם ולהגיד כמה מילים. בעיקר בשביל האנשים שאיתי, ואולי גם בשביל מי שמתלבט מבחוץ מה המקום שלו בתוך התקופה הזאת".
הוא הוסיף אז: "אם יש משהו שלמדתי בתקופה הזאת, אולי אפילו שיעור לחיים, זה שאנחנו אלופים בלפתור את הבעיות של אחרים ושל המדינה כולה. לכולנו יש דעות, מחשבות, ביקורת ורעיונות איך נכון לנהל מלחמה ואיך נכון לנהל מדינה. וגם לי יש. אבל בתוך כל הרעש, הבנתי מחדש שהשאלה האמיתית היא לא מה כולם צריכים לעשות - אלא מה אני צריך לעשות. מה נמצא בשליטה שלי. האם אני חלק או לא חלק. האם אני עולה על הרכבת או מסתכל עליה נוסעת.
"כאח שכול, אחרי שאחי משה הי"ד נהרג במלחמה, ההחלטה לצאת שוב למילואים לא הייתה פשוטה בכלל. משהו בלב באמת נקרע. אבל לא הצלחתי לעמוד מהצד בזמן שחברים שלי עושים עוד סבב ועוד סבב. לא באמת הייתה לי אפשרות פנימית להישאר בבית. והאמת? למרות כל הקושי - אני מרגיש זכות עצומה. זכות להיות חלק מהרגעים ההיסטוריים האלה. זכות להיות עם אנשים שנותנים מעצמם בלי לחשב יותר מדי. זכות להיות חלק מחבורה של אנשים שבחיים הרגילים כל כך שונים אחד מהשני - אבל כשצריך, כולם פשוט מגיעים".
נריה ציין אז עוד את הקושי להגיע לסבב מילואים בלבנון בלי מקלחת, עם שינה לא מסודרת, בוץ ועייפות בלתי נגמרת. הוא כתב: "בגיל 38 הגוף כבר מזכיר לך שאתה כבר לא בן 20. אבל להיות שם עם החברים האלה - שווה הכול. הצוות שלי מגוון מאוד - מהמרכז ומהפריפריה, דתיים וחילונים, נשואים עם ילדים ורווקים, כבר לא סופרים את סבבי המילואים - אבל לכולם ברור שמגיעים. בלי להתמרמר. עם ניצוץ בעיניים ועם רצון לעשות את מה שצריך הכי טוב שאפשר".
לסיכום הפוסט הוא כתב: "זאת הייתה זכות עצומה להיות שותף לדבר הגדול הזה. לראות מה צה"ל עושה בלבנון. לראות איך חיזבאללה התבצר בתוך הכפרים, בנה תשתיות, אגר אמל"ח - לא יכולתי שלא לחשוב על 7 באוקטובר ולהבין מה תכננו לנו בצפון. הבנו מקרוב למה אנחנו שם. כדי שאנשים פה יוכלו פשוט לחיות בביטחון. באמת, זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך חבורת אזרחים ברגע אחד הופכת להיות חיילים. בלי תלונות, בלי התחשבנויות, באווירה הכי טובה שיש, עם צחוקים שרק אנחנו נבין.
"הזדמנות מעולה לומר מילה טובה למפקדים והקצינים בפלוגה, נותנים מעצמם מעל ומעבר ובעיקר מקצוענים. נותנים לנו את היכולת ללכת אחריהם בעיניים עצומות. אסיים במשפט שחבר כתב: 'פראייר מי שעומד מהצד ולא לוקח חלק'. כי בסוף, עם כל הקושי, העייפות והמחיר - זאת זכות ענקית להיות חלק מהדור שחי את התקופה הזאת ולא רק קורא עליה אחר כך. זכות להיות חלק מחבורה אגדית של אנשים טובים. זכות להיות בפלוגה הזו ובצוות הזה. זכות להגן על הבית".
רס"ן משה ידידיה לייטר שירת כמפקד פלגה ביחידת שלדג, והיה בן 39 בנופלו. הוא נפל ב-10 בנובמבר 2023. כשבוע לאחר מכן הגיעו ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה לניחום אבלים בביתו, הניחום הראשון שלהם במלחמה, ויחיאל הפציר בהם: "תמשיכו עד לניצחון מכריע על חמאס". ראש הממשלה אמר לו כי הוא נשבע שכך יהיה. האב השכול אמר עוד: "צה"ל הוא לא רק הצבא המוסרי ביותר בעולם ביחס לאויב - הוא גם הצבא המוסרי ביותר בעולם ביחס שלו לחיילים ולמשפחות".








