שלושה ימים חלפו מאז רעידת האדמה בדרום טורקיה, בעוצמה 7.8. כמה שעות אחריה פקד את האזור רעש חזק נוסף, בעוצמה 7.7. רעשי המשנה הרבים שהורגשו באזור גרמו לתושבים המבוהלים להישאר מחוץ לבתים, למרות הקור העז. ארגון הבריאות העולמי הזהיר השבוע כי מספר ההרוגים הסופי בטורקיה ובסוריה יגיע ליותר מ-20,000. ככל שחולפות השעות הסיכויים למצוא ניצולים בין ההריסות הולכים ופוחתים, כשהטמפרטורות בשעות הלילה צונחות מתחת לאפס.
דיווח של שליחנו לטורקיה, אדם קוטב
(צילום: רועי עידן)
מאות אלפי טורקים הפכו לעקורים. חלק פונו למקלטים ממשלתיים, וחלק מחפשים מחסה זמני ואוכל במזג אוויר מקפיא. אחרים ממתינים בייסורים ליד הריסות הבניינים, שם לכודים חבריהם וקרוביהם.
טורקים שקרוביהם נעדרים מגיעים לאצטדיונים ולחניונים מחוץ לבתי החולים, לשם מועברות גופות ההרוגים שנמצאו בהריסות וטרם זוהו. נאדה, אישה סורית, הגיעה עם בעלה הטורקי לחניון של בית חולים במחוז הטאי, ליד העיר אנטקיה. לחניון הועברו יותר מ-100 גופות לא מזוהות. בני הזוג פנו לאנשי הצוות מחוץ לבית החולים, ושאלו איך יוכלו למצוא את שני קרובי המשפחה שלהם. "תבדקו כל גופה", השיבו אנשי הצוות לבני זוג, והשניים הסירו בזהירות את השמיכות שכיסו את הגופות.
תיעוד: פעולות חילוץ של משלחת צה"ל בטורקיה
(צילום: דובר צה"ל)
בכל דקה שעוברת, אברו בת ה-23 יודעת שהסיכוי למצוא את בן הדוד שלה בחיים הולך ופוחת. "כבר לא נשארו לי דמעות מרוב בכי", אמרה אברו, שבן דודה נלכד בהריסות בניין בעיר גזיאנטפ. התקווה של אברו לנס התחלפה בייאוש - ואז בכעס על הממשלה. למרות שכל דקה קריטית, לדבריה אף אחד מאנשי החילוץ לא הגיע לזירה ב-12 השעות שאחרי האסון. קרובי המשפחה נעזרו בתושבים ובשוטרים המקומיים, כדי לנסות לפנות את ההריסות לבדם. בשני בערב, כשהמחלצים הגיעו, הם עבדו במשך כמה שעות - וכשהגיע הלילה הפסיקו לעבוד. ג'לאל בן 61, שאחיו ואחיינו נלכדו גם הם בהריסות בגזיאנטפ: "אנשים התקוממו בשלישי בבוקר. המשטרה הייתה חייבת להתערב".
מטורקיה הגיעו מאז רעידת האדמה עדויות של תושבים שמספרים כי הצליחו לשמוע את יקיריהם מבין ההריסות - אך החילוץ התעכב, וכשהצוותים הגיעו הלכודים כבר לא היו בין החיים.
אילנור ג'ביק, יועץ מיוחד לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, אמר אתמול ל-BBC כי בגלל היקף האסון והנזק שנגרם לתשתיות, הסיוע לחלק מהאזורים שנפגעו היה כמעט בלתי אפשרי. רעשי משנה רבים פקדו את האזור, חלקם חזקים מאוד. לדברי היועץ של ארדואן, במחוז הטאי גם צוותי החילוץ נלכדו מתחת להריסות. "לא היה מי שיעזור לתושבים", הוא ציין. היועץ הוסיף כי כבישים מרכזיים יצאו משימוש בגלל הרעש, וכך לא ניתן היה להעביר סיוע לאזורים שנפגעו.
בטורקיה נשמעת בימים האחרונים ביקורת הולכת וגוברת נגד הממשלה של ארדואן. באופוזיציה טענו כי ארדואן הוא האחראי הבלעדי לאסון. הביקורת מהאופוזיציה מגיעה על רקע האזהרות החוזרות ונשנות של מומחים לאורך השנים מהעבירות הנרחבות בענף הבנייה של טורקיה, ענף שסייע רבות לצמיחה הכלכלית שלה בעבר. ברויטרס דווח בסוף העשור שעבר כי חצי מכלל הבניינים בטורקיה, או 13 מיליון מבנים, הפרו בצורה כזו או אחרת את תקנות הבטיחות.
מומחים רבים מדגישים כי למרות עוצמתו האדירה של הרעש, התנהלות נכונה יותר מצד השלטונות הייתה מצמצמת משמעותית את היקף האסון. כשיועצו של ארדואן נשאל אם הממשלה אחראית לאסון, מכיוון שאפשרה לבנות בניינים בניגוד לתקנות הבטיחות, הוא השיב: "אתה יכול שלבניין יהיו איזה תקנות שאתה רוצה. זאת רעידת אדמה קטלנית, הבניין הזה ייפול".
אתמול הגיע ארדואן לראשונה לאזור האסון בדרום טורקיה. הוא הודה כי היו ליקויים בתגובה לרעידת האדמה, אך עם זאת הדגיש כי "בלתי אפשרי להתכונן לאסון בסדר גודל שכזה". הנשיא הטורקי אמר כי "הפרובוקטורים אומרים שהם לא רואים את כוחות הביטחון בשטח - וזה לא נכון".
"זה זמן לאחדות וסולידריות. אני לא סובל אנשים שעושים קמפיינים שליליים למטרות פוליטיות", ציין ארדואן, שבעוד שלושה חודשים יתמודד בבחירות לנשיאות - שיהיו מאתגרות במיוחד עבורו. הוא קרא לטורקים להישמע רק להודעות הרשמיות של הרשויות, ולא להסתמך על "פרובוקטורים". הוא התחייב כי טורקיה תגביר את קצב פינוי ההריסות ותשקם במהירות את המבנים שנפגעו. "לאזרחים, לעם שלי, תמיד הייתה סבלנות. אני בטוח שהאומה שלי תדע להפגין סבלנות פעם נוספת".
מירוץ נגד הזמן גם בסוריה: "אנשים מתים בכל שנייה"
התקשורת הממלכתית בסוריה דיווחה אתמול כי יותר מ-298,000 נאלצו להתפנות מבתיהם בעקבות רעידת האדמה. המספר מתייחס רק לאזורים שנמצאים בשליטת המשטר של בשאר אסד, ולא לאזורי המורדים בצפון-מערב סוריה – שקרובים יותר למוקד הרעש בטורקיה. הממשלה בדמשק מסרה כי המחוזות שנשלטים על-ידי המשטר ונפגעו ברעש הם לטקייה, חמה, חלב וטרטוס.
תושבים באזורי השליטה של אסד תיארו את תגובת הרשויות לאסון כאיטית ולא-אחידה. מאז האסון קראה סוריה לקהילה הבינלאומית – כולל למדינות באירופה – לסייע לה, למרות הסנקציות שהוטלו על הממשלה בדמשק בגלל מלחמת האזרחים. שר החוץ פייסל מקדאד אמר שלשום כי הסנקציות "לא צריכות להוות תירוץ". שגריר סוריה באו"ם הודה שלממשלתו "אין מספיק יכולות וציוד" להתמודד עם האירוע, אך טען כי מדינות המערב שהטילו סנקציות הן האשמות בכך.
אמש מסר האיחוד האירופי כי סוריה פנתה בבקשת סיוע לקורבנות הרעש. נציג מטעם האיחוד ציין כי הסנקציות לא ישפיעו על הסיוע. הנציבות האירופית מסרה כי היא "מעודדת" את המדינות החברות להיענות בחיוב לבקשה הסורית ולהעביר מזון ותרופות.
מדינות המערב מסתייגות מהענקת סיוע ישיר למשטר הסורי, ומעדיפות לתמוך בתוכניות הבינלאומיות שמסייעות לסורים. מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן אמר כי בשעה שארה"ב מוכנה לחבור לבעלות הברית שלה כדי לעזור לסוריה, היא לא מתכוונת לשתף פעולה עם אסד.
כמה מדינות מסייעות למשטר אסד בפעולות החילוץ וההצלה במוקדי האסון – בראשן בעלת הברית הגדולה רוסיה, שמאות מחייליה עוזרים לצוותים הסוריים. גם איראן ועיראק מעבירות סיוע, וכן ירדן ואיחוד האמירויות - שבעבר תמכו באופוזיציה הסורית אך מאז נרמלו את היחסים עם אסד.
בגלל מלחמת האזרחים והסנקציות הבינלאומיות על משטר אסד, מלאכת הסיוע של מדינות העולם לסורים מורכבת ואיטית יותר בהשוואה לסיוע לטורקיה. המצב מורכב במיוחד באזורי המורדים בצפון-מערב סוריה, שם שוהים כארבעה מיליון פליטים שברחו מאימת המשטר במהלך מלחמת האזרחים, ועוד לפני הרעש הם התקיימו שם בתנאים עלובים, בין השאר במחנות אוהלים שורצי מחלות ובבתים רעועים שנפגעו בהפצצות. מעבר לגבול, בטורקיה, חיים גם כן מיליוני פליטים סורים.
ארגון הסיוע "הקסדות הלבנות", שפועל באזורי המורדים, קרא אתמול לסיוע בינלאומי בהול ואמר שמדובר ב"מירוץ נגד הזמן". דובר הארגון אמר: "צוותי החילוץ הבינלאומיים חייבים להגיע לאזור שלנו. אנשים מתים בכל שנייה. אנחנו מבקשים מהקהילה הבינלאומית לגלות אחריות כלפי הקורבנות". הוא ציין כי הארגון לא מסוגל להגיע לכל אזור האסון וכי "גם מדינות לא יכולות לעשות את זה". ל"קסדות הלבנות" יש 3,300 מתנדבים, 1,600 מהם עוסקים בפעולות החילוץ וההצלה. עד כה מצרים הייתה היחידה ששלחה צוות סיוע לאזורי המורדים. הצוות הגיע דרך טורקיה.
לפני רעידת האדמה נעזרו הפליטים באזורי המורדים בסיוע הומניטרי של האו"ם, שאותו קיבלו מטורקיה, דרך מעבר הגבול באב אל-חאווה. מדובר במעבר הגבול היחיד שדרכו יכול האו"ם להעביר את הסיוע ההומניטרי לאזורי המורדים. הסיוע ההומניטרי לפליטים בצפון-מערב סוריה הופסק בעקבות רעידת האדמה, מכיוון שנזק כבד נגרם לכבישים באזור מעבר הגבול – והוא הושבת.
האו"ם מסר כי בעקבות השבתת מעבר הגבול הוא בוחן דרכים אחרות להעביר את הסיוע לפליטים, שכעת מתמודדים גם עם אסון רעידת האדמה. כל דרך אחרת דורשת את אישור הממשלה בדמשק.
גורמים בינלאומיים התריעו כי משטר אסד מסרב לאפשר לארגוני סיוע בינלאומיים הפעילים בשטחי המורדים להעביר ישירות אל תושבי האזורים האלה את הסיוע ההומניטרי מהעולם, ומתעקש שהסיוע יעבור דרכו. במערב טענו שמדובר במשחקים פוליטיים על גב הקורבנות ובניצול מצוקתם. אתמול קרא גורם באו"ם לאסד "להשאיר את הפוליטיקה בצד" כדי לאפשר לסייע לפליטים שנפגעו.
ד"ר מוחמד זייתון, רופא מנתח בן 34, עובד מסביב לשעון בבית חולים ליד גבול טורקיה, בשטח שנמצא בשליטת המורדים. הוא טיפל בנפגעים במלחמת האזרחים, אך מעולם לא חווה עומס שכזה. "זה אסון עצום. חייתי בהפגזות ושרדתי מעשי טבח. זה שונה לגמרי, מזעזע ומחריד".
מאלכ איברהים גר עם אשתו ושמונת ילדיו בעיר אידליב, שנמצאת בידי המורדים. בזמן רעידת האדמה המשפחה מיהרה לצאת מהבית. מאלכ ומשפחתו המתינו במשך כמה שעות ברחובות, בגשם, בזמן שעשרות בניינים סביבם קרסו. מאלכ חשב שהאסון פסח על משפחתו - ואז גילה ש-30 מקרוביו נעדרים, אחרי שהבניין שבו הם גרים קרס ביישוב בסנייה, במרחק 40 ק"מ מאידליב.
מאלכ מיהר להגיע לבסנייה, בקרבת הגבול הטורקי. כבר יומיים שהוא חופר בידיו בהריסות הבניין ומחפש את קרוביו - בתקווה שמישהו מהם נשאר בחיים. עד כה הוא חילץ מההריסות 10 גופות. "כל המשפחה שלי הלכה, נכחדה. אנחנו חופרים בלי לישון, מקווים שמישהו בחיים. זו הרגשה שאני לא יכול לתאר, זו טרגדיה. אנחנו אנשים מקוללים, במלוא מובן המילה".
בעיר חלב, שחזרה לידי משטר אסד ב-2016 אחרי קרבות מרים, קרסו עשרות בניינים ברעידת האדמה. מספר ההרוגים בעיר הגיע ליותר מ-360, ועוד מאות נפצעו. התושבים חיו במשך שנים תחת הפצצות וחילופי אש, אך דבר לא הכין אותם להרס האדיר שגרמה רעידת האדמה.
הוביג, צעיר בן 24, סיפר שבשנת 2014 - בתקופה הקשה ביותר של הלחימה על העיר, הוא והוריו נמלטו מביתם בגלל הפגזות וירי הצלפים. במשך כמה שנים הם עברו משכונה לשכונה, כדי להתרחק ממוקדי הקרבות והירי. "זו הייתה חלק מהשגרה היומית שלנו. בכל פעם כששמענו רעש, עזבנו, ידענו למי לצלצל ומה לעשות. אבל כשהגיעה רעידת האדמה לא ידענו מה לעשות. פחדתי שאנחנו נמות".
פורסם לראשונה: 23:58, 08.02.23
