שר חוץ טורקי לשעבר שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה, נשיא פיפ"א שחילק לדונלד טראמפ פרס שלום מיוחד, הדיפלומט שמנהל מטעמו את המגעים על עתיד עזה - ובכירה מאיחוד האמירויות שגינתה את טבח 7 באוקטובר אך דרשה להפסיק את המלחמה ברצועה: אלה כמה מהשמות החדשים שנכנסו לשיחות על זהות מזכ"ל האו"ם הבא, לאחר שהתברר כי ממשל טראמפ אינו מרוצה מאף אחד משבעת המועמדים הנוכחיים לתפקיד.
לפי דיווח באתר החדשות האמריקני "פוליטיקו", המבוסס על שיחות עם גורמים בממשל האמריקני, וושינגטון מחפשת מועמד שיחולל שינוי יסודי בארגון הבינלאומי, הנתון במשבר כלכלי ופוליטי עמוק. "בכל רשימת המועמדים אין רפורמטורים מהסוג שארה"ב רוצה. חלקם נראים אפילו כמו מי שימשיכו לנהל עסקים כרגיל", אמר גורם בממשל. גורם במחלקת המדינה הסביר כי וושינגטון מחפשת אדם שיטלטל את המערכת, ולא בהכרח דיפלומט ותיק שצמח בשורותיה.
אחד השמות המסקרנים ביותר - והמדאיגים מבחינת ירושלים - הוא פרידון סינירליוגלו, שר החוץ הטורקי לשעבר, המכהן כיום כמזכ"ל הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE). סינירליוגלו כיהן כשגריר טורקיה באו"ם בשנים 2016 עד 2023, ובתקופה זו הרבה לתקוף את ישראל מעל במת הארגון. במהלך מבצע "שומר החומות" במאי 2021 הוא גינה את התקיפות הישראליות בעזה, האשים את ישראל בתקיפה מכוונת של בתי ספר של אונר"א וכינה תקיפות כאלה פשעי מלחמה. "אם כיתה מלאה בילדים הייתה מתפוצצת במקום אחר, כמה ימים היו נדרשים למועצת הביטחון כדי להתכנס לדיון פומבי?", שאל, והאשים את המועצה בשתיקה המעודדת את ראש הממשלה בנימין נתניהו להמשיך בפעילות הצבאית.
יחסו לישראל לא תמיד היה כך. ב-2016 הוא עמד בראש צוות המשא ומתן הטורקי להסכם הפיוס בין ירושלים לאנקרה, לאחר שש שנות משבר בעקבות אירועי המרמרה. הוא אף חתם על ההסכם בשם טורקיה, מול מנכ"ל משרד החוץ הישראלי דאז דורי גולד. כעת, לפי הדיווחים, הוא שוקל להצטרף למרוץ למזכ"לות האו"ם בעידוד הבית הלבן, אך טרם הכריז על מועמדות רשמית.
נציג מועצת השלום בעזה ניקולאי מלאדנוב
(צילום: AP)
שם אחר שנבחן בוושינגטון הוא ניקולאי מלאדנוב, הדיפלומט הבולגרי המכהן כנציג הבכיר של מועצת השלום שהקים טראמפ לטיפול בעתיד עזה. מלאדנוב, שכיהן בעבר כשליח האו"ם למזרח התיכון, מקיים קשרים הדוקים עם גורמים ישראליים ופלסטיניים, ומוביל את המגעים לפירוק חמאס מנשקו ולהקמת מנגנון שלטוני חלופי ברצועה.
אולם גם הוא אינו חוסך ביקורת מישראל. באוגוסט האחרון האשים מלאדנוב את הממשלה בסיכון הפסקת האש ובפגיעה במאמצים לפרק את חמאס מנשקו. בנאום במועצת הביטחון שאל אם תקיפה נוספת של מחסן תחמושת תמנע מחמאס להתחמש מחדש או לחזק את אחיזתו בעזה, והשיב בעצמו בשלילה. מנגד, הוא דורש מחמאס להתפרק מנשקו ולפרק את רשת המנהרות, אך הבהיר שאינו שולל את המשך קיומו כתנועה פוליטית אם יוותר על פעילותו הצבאית. הנשיא יצחק הרצוג דווקא שיבח את תוכניתו, ואמר כי התרשם שביטחון ישראל עומד במרכזה.
המועמד החריג ביותר שהוזכר בסביבתו של הנשיא, ועליו כבר דווח בהרחבה, הוא ג'אני אינפנטינו, נשיא התאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א ואחד ממקורביו הבולטים של טראמפ. בדצמבר האחרון העניק אינפנטינו לחברו מהבית הלבן את ״פרס השלום״ הראשון של פיפ"א, בטקס מיוחד בוושינגטון. מהות וסיבת הענקת הפרס נותרה עלומה עד היום. באשר לישראל, אינפנטינו נמנע מהשעייתה מהכדורגל הבינלאומי למרות הדרישות הפלסטיניות והלחצים שהופעלו בעקבות המלחמה בעזה. במרץ האחרון החליטה פיפ"א שלא לנקוט צעדים נגד קבוצות ישראליות המשחקות בהתנחלויות, ובמקביל הטילה על ההתאחדות לכדורגל בישראל קנס של 150 אלף פרנק שווייצרי בעקבות ממצאים על הפרות כללים נגד אפליה וגזענות. אינפנטינו לא הכריז על מועמדות לאו"ם, והוא גם מתמודד על כהונה נוספת בפיפ"א.
אינפנטינו מעניק לטראמפ "פרס שלום" בדצמבר אשתקד
(צילום: AP/Stephanie Scarbrough)
מועמדת אפשרית נוספת היא לאנה נוסייבה, דיפלומטית בכירה מאיחוד האמירויות, שכיהנה כשגרירת ארצה באו"ם. לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 גינתה נוסייבה את רצח האזרחים הישראלים ואת חטיפת בני הערובה, והדגישה כי חמאס אינו מייצג את העם הפלסטיני. עם זאת, היא תקפה את ההפצצות הישראליות בעזה, שאותן תיארה כחסרות הבחנה, והובילה קריאות להפסקת אש ולהכנסת סיוע הומניטרי. בדצמבר 2023 מילאה תפקיד מרכזי בקידום החלטת מועצת הביטחון להרחבת הסיוע לרצועה.
המהלך האמריקני מאיים במיוחד על המועמדת המובילה במרוץ, רבקה גרינספן מקוסטה ריקה, שעשויה להפוך לאישה הראשונה וליהודייה הראשונה בתפקיד. גרינספן, בת למשפחת ניצולי שואה, מחזיקה בקשרים אישיים הדוקים לישראל: אחותה מתגוררת במבשרת ציון, אחייניה שירתו בצה"ל ויש לה קרובי משפחה גם ביהודה ושומרון.
למרות זאת, גורם רפובליקני בקונגרס אמר ל"פוליטיקו" כי גרינספן ביקורתית מדי כלפי ישראל ורכה מדי כלפי סין, והזהיר כי אם תיבחר, יהיה קשה לגייס תמיכה רפובליקנית במימון האו"ם. תחת הנהגתה של גרינספן, העומדת בראש ועידת האו"ם לסחר ולפיתוח, פורסמו דו"חות המייחסים למדיניות ישראל ולפעילות הצבאית בעזה חלק מרכזי בקריסת הכלכלה הפלסטינית. בדו"ח שפורסם בחודש שעבר נאמדו צורכי השיקום של הרצועה ב-71.5 מיליארד דולר. גרינספן עצמה גינתה את טבח 7 באוקטובר וקראה לשחרור החטופים, ומתחה במקביל ביקורת על הפגיעה באזרחים פלסטינים.
רבקה גרינספן. היא עדיין המועמדת המובילה
(צילום: UNCTAD)
למרות ההתנגדות בוושינגטון, גרינספן עדיין מובילה בהצבעות הגישוש החשאיות במועצת הביטחון (Straw Poll). בסבב האחרון קיבלה תשעה קולות תמיכה ושישה קולות התנגדות. מועמד נוסף שנותר במרוץ הוא רפאל גרוסי מארגנטינה, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, המקיים קשרים עם ישראל וזוכה להערכה מצד גורמים אמריקניים על טיפולו בתיק הגרעין האיראני. עם זאת, רוסיה נמנית עם המדינות המסתייגות ממועמדותו.
ההכרעה צפויה להתקרב ב-16 באוקטובר, בהצבעת הגישוש הבאה, שעשויה לחשוף התנגדות מצד החברות הקבועות במועצת הביטחון. ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת מחזיקות כל אחת בזכות וטו, ודי בהתנגדות של אחת מהן כדי לחסום מינוי. גוטרש אמור לסיים את כהונתו ב-31 בדצמבר, אך אם טראמפ יתעקש לפסול את כל המועמדים הקיימים, האו"ם עלול להגיע לשנה החדשה ללא יורש מוסכם. מבחינת ישראל, הבחירה תקבע במידה רבה אם היחסים המתוחים עם הארגון יימשכו גם אחרי לכתו של גוטרש, או שייפתח פרק חדש.
