הכנה לפלישה? התרגיל הצבאי המשותף לרוסיה ולבלארוס
(צילום: רויטרס)
פלישה מרוסיה עצמה או מבלארוס, מתקפה אמפיבית מהים, והפגזות ארטילריות לצד הפצצות מהאוויר כדי לחסל את יכולות ההגנה של קייב – ולכפות שינוי משטר. במערב חוששים שפלישה רוסית לאוקראינה עלולה להתרחש בכל רגע בימים הקרובים, וכדי למנוע מלחמה נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן משוחח כעת עם מקבילו הרוסי ולדימיר פוטין. האמריקנים אמנם מדגישים כי בניגוד לדיווח אמש טרם ברור אם פוטין קיבל החלטה סופית להוציא לפועל את המהלך, אבל כעת נשאלת השאלה: אם אכן תתקבל החלטה שכזו, איך הפלישה תיראה ומה יהיו המטרות הצבאיות שלה?
רוסיה, נזכיר, ריכזה כבר יותר מ-100,000 לוחמים סמוך לגבולותיה של אוקראינה – לפי הערכת המודיעין הנורבגי מספרם כבר עומד על 150,000 – והללו מקיפים אותה משלל כיוונים: רוסיה ריכזה כוחות במערבה (סמוך לגבול המזרחי של אוקראינה), בבלארוס ששוכנת מצפון, וגם עורכת כעת תמרונים ימיים בים אזוב ובים השחור, מדרום לאוקראינה. במקרה של פלישה הכוחות הבדלניים במזרח אוקראינה צפויים לסייע לה, כמו גם כוחות רוסיים במחוז הבדלני טרנסניסטריה שבמולדובה, בגבולה הדרומי של אוקראינה.
הכוחות הללו מספקים מגוון רחב של אפשרויות פלישה, אך בכל מקרה, כך לפחות דיווח אמש ה"גרדיאן" הבריטי, ההערכות של סוכנויות המודיעין במערב הן שמטרת פלישה שכזו תהיה לכתר את קייב ולכפות החלפת שלטון באוקראינה, לכזה שיהיה לבטח פרו-רוסי, כפי שהיה לפני ההפיכה העממית ב-2014, שבה הופל משטרו של ויקטור ינוקוביץ' והוקם ממשל פרו-מערבי. בעקבות שינוי המשטר אז, פלשה רוסיה לחצי האי קרים ופרץ הסכסוך העקוב מדם מול הבדלנים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה.
עם זאת, ב"גרדיאן" הדגישו כי ההערכה הזו מנוגדת להערכות שפורסמו על ידי אוקראינה עצמה, ולפיהן תרחיש סביר יותר הוא מתקפה במזרחה, שבה יסייעו המורדים הבדלניים בדונבאס. ארגון המודיעין הצבאי של אוקראינה טען בחודש שעבר כי רוסיה סיפקה למורדים הללו טנקים נוספים, מערכות ארטילריה, פגזים ו-7,000 טונות של דלק. השבוע דווח כי לצד התרגיל הענקי שפתחה רוסיה בשטח בלארוס, גם המורדים החלו בתמרונים צבאיים באזורם.
בנובמבר הציג המודיעין הצבאי באוקראינה מפה שבה הוצג התרחיש שהוגדר כ"גרוע ביותר": בתרחיש שכזה הכוחות הרוסיים יפלשו ממזרח וכן מדרום, דרך חצי האי קרים הכבוש, ולצד זאת יפתחו במתקפה אמפיבית מהים נגד העיר אודסה, ששוכנת ממערב לחצי האי ולחופי הים השחור. במתקפה כזו, כך נטען, יסייעו כוחות רוסיים השוכנים כעת בחבל טרנסניטריה במערב מולדובה.
גם מבלארוס, כאמור, ייתכן שיפלשו הכוחות הרוסיים. החשיבות שלה גדולה במיוחד אם בכוונתה של מוסקבה לכתר את קייב: פלישה משם תספק דרך גישה קלה יותר לבירה האוקראינית, ממערב לעיר, ומבלי צורך לחצות את נהר הדנייפר במקרה של פלישה ממזרח. ברשת NBC דווח השבוע כי לפי ההערכה של גופי מודיעין אמריקניים, אל קייב יוכלו הכוחות הרוסיים להגיע במהירות רבה – בתוך 48 שעות – בין היתר בזכות תשתית התחבורה היעילה המובילה אל הבירה.
בהערכה האמריקנית שנחשפה ב-NBC צוין כי ישנם תשעה תרחישי פלישה אפשריים בסך הכול. מבין התשעה הללו הודגשו שני תרחישים מרכזיים, שבשניהם צפויה רוסיה לפתוח במתקפה מכמה חזיתות שונות, בו-זמנית – טקטיקה צבאית המוכרת בכינוי "תנועת מלקחיים". לפי אחד משני התרחישים האלו, הצבא הרוסי ישתלט על רוב הטריטוריה האוקראינית שממזרח לדנייפר, שטח שבו מוצבים כעת כ-50% מכלל כוחות הצבא של אוקראינה, בהם היחידות היעילות ביותר שלה. במסגרת מתקפה שכזו טנקים רוסיים ויחידות חי"ר ממוכן יחצו את הגבול דרך מערבה של רוסיה ובדרך לנהר הדנייפר יכתרו גם את הערים פולטבה וחרקוב.
לפי התרחיש הזה, כוחות קרקעיים ייצאו גם דרך חבל דונבאס במזרח אוקראינה – שבו כאמור המורדים הנאמנים למוסקבה – ויפנו דרומה לכיוון חצי האי קרים, תוך שהם משתלטים על קו החוף בים אזוב. מאזור קרים עצמו יישלחו מסוקים ומטוסים כדי לסייע אווירית לכוחות הללו. מסלול שכזה יכלול, כך לפי NBC, גם מתקפה אמפיבית על חופיה של אוקראינה בים השחור. כמו ב"גרדיאן", גם בדיווח הזה צוין שכוחות מהחבל הבדלני במערבה של מולדובה יסייעו במתקפה על אודסה. בהקשר זה ציינו ברשת החדשות האמריקנית כי רוסיה פתחה השבוע בתמרונים צבאיים בים השחור, ובמסגרתם הציבה צוללות וחמש ספינות אמפיביות סמוך לחופי אוקראינה. לפי הערכת המודיעין האמריקני, בימים הקרובים יוצבו שם עוד שש ספינות כאלו.
זהו כאמור רק תרחיש אחד לפלישה שכזו. התרחיש השני אגרסיבי יותר, ובו תהיה גם מתקפה מכיוון צפון – דרך בלארוס – על מנת לכתר את קייב. תרחיש שכזה, דווח, כולל גם אפשרות של מעבר לקייב דרך אזור הכור הגרעיני המושבת בצ'רנוביל, מצפון לקייב וסמוך מאוד לגבול עם בלארוס. במתקפה שכזו רוסיה צפויה להשתמש בשתי סוללות של מערכת ההגנה האווירית המתקדמת מסוג S-400 שאותן היא הציבה בשטח בלארוס. טילי הנ"מ הללו יוכלו לפגוע בכל מטוס או טיל שתשגר אוקראינה לעבר הכוחות הרוסיים בבלארוס.
בשני התרחישים הללו, דווח, הפלישה הרוסית צפויה להיפתח במכה התחלתית מאסיבית על מנת לשתק את יכולות ההגנה העצמית של אוקראינה. כפי שציין אמש מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, פלישה רוסית צפויה להיפתח בהפצצות אוויריות ובמתקפות טילים. ב-NBC ציינו כי גם הפגזות ארטילריות ייכללו במתקפה הזו, שבמסגרתה תנסה רוסיה לפגוע בבסיסים האוויריים של אוקראינה, במערכות מכ"ם, במחסני תחמושת ובאתרים קריטיים אחרים עבור הצבא האוקראיני. כדי לנתק את היחידות שלו זו מזו, ייתכן שרוסיה תנסה גם להשמיד גשרים. לצד מתקפות פיזיות רוסיה צפויה לפתוח גם במתקפת סייבר ובלוחמה אלקטרונית על מנת לשבש את התקשורת בין היחידות הצבאיות באוקראינה.
לצד החשש מהצתה של מלחמה נרחבת אף יותר במזרח אירופה – אליה עלולות להיגרר חברות נאט"ו, ולפיכך גם מעצמות המערב ובכללן ארה"ב שמחויבות להגן עליהן – העימות הצבאי עצמו בין רוסיה לאוקראינה צפוי להביא לאובדן אדיר בנפש. לפי ההערכות של הממשל בוושינגטון, במקרה של מלחמה בין מוסקבה לקייב ייהרגו בין 25,000 ל-50,000 אזרחים, לצד 2,000 עד 5,000 חיילים אוקראינים ו-3,000 עד 10,000 חיילים רוסים.
אבל למרות החשש הגובר מפלישה רוסית – אתמול הודיעה ארה"ב כי היא האפשרות הזו היא כעת "מובהקת מאוד" וכי בניגוד להערכות קודמות ייתכן שתצא לפועל עוד לפני סיום אולימפיאדת החורף בסין ב-20 בפברואר – המאמץ הדיפלומטי הקדחתני למצוא פתרון למשבר נמשך. הערב נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן משוחח בטלפון עם פוטין. הנשיא הרוסי רצה שהשיחה תתקיים רק ביום שני, אבל ביידן לחץ לקיימה מוקדם יותר - לאחר שהמודיעין האמריקני זיהה יותר ויותר סימנים לכך שרוסיה מתכוונת לפלוש לאוקראינה.
גם מזכיר המדינה בלינקן שוחח היום בטלפון עם עמיתו הרוסי סרגיי לברוב. בשיחה תקף לברוב את ארה"ב וטען כי היא מנהלת נגד ארה"ב "קמפיין פרופגנדה" בהאשמות שהיא מפרסמת נגד מוסקבה. כבר אמש פרסם משרד החוץ הרוסי טענה דומה, וטען כי בהאשמות בדבר פלישה רוסית שהולכת וקרבה מנסה המערב להסיט את תשומת הלב מצעדים "אגרסיביים" שהוא עצמו נוקט, כמו עיבוי כוחות נאט"ו במזרח אירופה.
פתרון שימנע ברגע האחרון פלישה, כך מעריכים המומחים, יהיה חייב להיות כזה שרוסיה תוכל להציגו כניצחון, אחרת הסגת הכוחות הרבים שריכזה סמוך לגבולות אוקראינה תיראה מבחינתה כנסיגה של ממש. בקייב ובמערב טוענים כי הרוסים נערכים לפלוש למדינה, בתירוץ של רצונה להגן על המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה מפני הצבא האוקראיני. מוסקבה, כאמור, מכחישה זאת בתוקף.
המערב סבור שרוסיה משתמשת באוקראינה כקלף מיקוח נגדו: מוסקבה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות ביטחוניות על רקע דאגתה מהתפשטות נאט"ו מזרחה, עד לסמוך לגבולות רוסיה. בין השאר היא דורשת בהן שלברית הצבאית המערבית הזו לא יצורפו עוד מדינות ממזרח היבשת, בכלל זה אוקראינה, ושכוחות נאט"ו יוסגו מכמה מדינות במזרח שבהן הם כבר נמצאים כעת. נאט"ו דוחה את הדרישות הללו על הסף, וחושדת שעל רקע זה עומדת רוסיה לתקוף באוקראינה.
פיודור לוקיאנוב, ראש המרכז לחקר מדיניות חוץ וביטחון שמושבו במוסקבה, טען בריאיון לסוכנות הידיעות AP כי הסירוב של המערב לדרישות הביטחוניות שהציגה מוסקבה אילץ את פוטין להגביר את רמת ההסלמה במתיחות. "באופן הגיוני רוסיה צריכה להעלות את רמת המתיחות. אם היעדים שהוגדרו לא הושגו אז אתה צריך להגביר את הלחץ – קודם כל באמצעות הפגנת כוח". עם זאת, לוקיאנוב טוען כי פלישה לאוקראינה אינה היעד האמיתי של פוטין. "כל הרעיון מבחינת פוטין הוא לא לפתור את המשבר האוקראיני באמצעות מלחמה, אלא להביא את המערב אל שולחן המשא ומתן", הוא ציין. "ברגע שרוסיה תפתח במלחמה נגד אוקראינה, כל המשחק הקודם ייגמר, ומשחק חדש ייפתח, ברמת סיכון אחרת לגמרי. וכולנו יודעים שאדון פוטין הוא לא אדם שמהמר. הוא שחקן מחושב".
אז אם לא מלחמה, אילו עוד פתרונות דיפלומטיים נשקלים כעת? ב-AP מציינים כי למרות שפוטין ואנשיו מתעקשים על היענות מוחלטת לדרישותיהם, יש פרשנים העוקבים אחר המתרחש בקרמלין וסבורים שייתכן כי אלו יסכימו לפשרה שתאפשר לשני הצדדים לרדת מהעץ – מבלי שהדבר ייתפס כתבוסה.
אף שנאט"ו מתעקשת שלא לסגת ממדיניות הדלת הפתוחה שלה – במסגרתה כל מדינה רשאית לבקש להצטרף לברית הצפון-אטלנטית - לנאט"ו אין כל כוונה כעת לאפשר לאוקראינה להצטרף אליה, וכך גם לא לאף מדינה אחרת שבעבר הייתה חלק מברית המועצות וטרם הצטרפה אליה. כמה מהפרשנים העלו אפשרות להקפאה מוחלטת של האפשרות להצטרף לברית, מצד כל מדינה. גוונדלין סאסאה, חוקר ממכון קרנגי שעומד בראש המרכז לחקר יחסים בינלאומיים במזרח אירופה בברלין, הביע סקפטיות בנוגע לאפשרות הזו. "האיתות הגרוע ביותר שניתן לשלוח (לרוסיה) הוא מחלוקות בתוך נאט"ו", אמר – וציין שגם פוטין עצמו לא צפוי להסתפק בפשרה שכזו.
אפשרות אחרת שנשקלת היא "פינלנדיזציה" של אוקראינה, כלומר שקייב תאמץ סטטוס נייטרלי בין רוסיה למערב, כפי שעשתה פינלנד בתום מלחמת העולם השנייה. המדיניות הזו אפשרה לפינלנד לשמור על יחסים ידידותיים עם ברית המועצות לאורך המלחמה הקרה. מהלך שכזה, אם ייצא לפועל, יהווה שינוי חד במדיניות הנוכחית של קייב, ששואפת להצטרף לנאט"ו. הוא צפוי להתקבל בכעס על ידי הציבור האוקראיני – אך ההערכות הן שהאזרחים שם יעדיפו פתרון שכזה מאשר פלישה רוסית. נשיא צרפת מקרון, יצוין, נשאל על האפשרות הזו בתום המפגש שקיים ביום שני עם פוטין בקרמלין, ואמר כי זהו "אחד המודלים שעל השולחן". עם זאת, יום לאחר מכן, כשביקר בקייב, חזר בו מקרון מהדברים הללו.
אפשרות שלישית שעל הפרק היא התמקדות בפתרון הסכסוך במזרח אוקראינה בין כוחות הממשלה בקייב לכוחות הבדלניים הפרו-רוסים. רוסיה קראה למערב ללחוץ על קייב למלא את התחייבויותיה במסגרת "הסכמי מינסק" שנחתמו ב-2014 וב-2015, והושגו בתיווכן של גרמניה וצרפת. אותם הסכמים כוללים מתן אוטונומיה לבדלנים, שהקימו שם "רפובליקות עממיות" במחוזות לוהנסק ודונייצק. ההסכם נתפס על יד אוקראינים רבים כבגידה של ממש, ויישומו מעוכב כבר שנים. מקרון התייחס גם לסוגיה הזו השבוע, ואמר כי אותם הסכמים הם "הדרך היחידה שבה ניתן לבנות שלום ולמצוא פתרון פוליטי בר קיימא".
פורסם לראשונה: 16:38, 12.02.22
