ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך ביוזמה של רפובליקנים בקונגרס האמריקני להפסיק את הסיוע הצבאי הישיר לישראל ולהעביר את המדינה למודל של רכש עצמאי של נשק אמריקני. בפגישה שנערכה בירושלים לפני שבוע עם חברי בית הנבחרים הרפובליקנים מרלין סטוצמן מאינדיאנה ואייברהם המאדה מאריזונה, הוצגה לראש הממשלה טיוטת החלטה שלפיה ארה"ב תפסיק להעניק לישראל סיוע צבאי בחינם.
סטוצמן אמר ל"וושינגטון פוסט" כי אחרי שנתניהו עיין במסמך הוא אמר "אני אוהב את זה" וכי "זה הכיוון שרציתי ללכת אליו כבר הרבה זמן". באותה הפגישה, שנמשכה פחות משעה, ראש הממשלה אמר למחוקקים כי "אנחנו רוצים לעמוד על הרגליים שלנו לבד", ללא סיוע.
"מסיוע לסחר"
היוזמה של סטוצמן קוראת לנסח מזכר הבנות ביטחוני חדש בין המדינות, במקום ההסכם הנוכחי שעתיד לפקוע בשנת 2028, ולבטל את הסיוע השנתי לישראל שעומד על 3.8 מיליארד דולר. במכתב תמיכה רשמי ששלח נתניהו לסטוצמן בתחילת השבוע הוא מברך על המהלך, וכותב כי ישראל מעריכה את הרכיב הפיננסי של הסיוע הצבאי אך "הגיע הזמן שנעבור ממקבלת סיוע לשותפה".
ההחלטה אינה מחייבת, אבל היא משמעותית מאחר שהיא מגיעה מצד רפובליקנים פרו-ישראליים, ולא מצד דמוקרטים שמבקשים להתנות או לקצץ סיוע בגלל המלחמה בעזה. המאדה, בן למהגרים סורים והערבי הראשון שנבחר לקונגרס מטעם מדינת אריזונה, הצהיר עם שובו מישראל כי היחסים בינה לארה"ב עוברים כעת מ"סיוע לסחר" ושהמדינות נעות לעבר "שיתוף פעולה אמיתי כשותפות אסטרטגיות".
גורמי ביטחון לאומי בממשל טראמפ דנים כעת בפרטי ההסדר האפשרי, אך ישראל צפויה להרוויח מתמיכה אמריקנית באמצעים אחרים. המהלך מגיע על רקע שחיקה גוברת בתמיכה הציבורית בישראל בארה"ב, גם בקרב צעירים רפובליקנים, וטענה מתרחבת שלפיה משלם המיסים האמריקני מממן את מלחמות ישראל. סקר של מכון "פיו" (Pew) הראה לאחרונה כי ל-60% מהאמריקנים יש דעה שלילית על ישראל, עלייה מנתון של 53% בשנה שעברה. גם בקרב מצביעים רפובליקנים נרשמה ירידה בתמיכה, ושיעור המחזיקים בדעה שלילית על ישראל בקרב רפובליקנים מתחת לגיל חמישים עלה לנתון של 57%.
מודע לשחיקה הזאת, נתניהו עצמו שחרר בשנה האחרונה כמה הצהרות שהביעו את שאיפתו לסיים את התלות בסיוע הפיננסי האמריקני עד תום העשור הנוכחי. שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי התייחס לכך בציוץ שפרסם ביום שני ברשת החברתית X, שבו כתב כי "מזכר הבנות חדש עם ישראל מסיים את הסיוע ויהיה מבוסס על סחר". דבריו היו למעשה אישור רשמי ראשון מצד גורם כה בכיר בממשל האמריקני למהלך. הוא צייץ את הדברים בתגובה לביקורת מצד ג'ו קנט, לשעבר מנהל המרכז הלאומי ללוחמה בטרור, שהתפטר מוקדם יותר השנה על רקע התנגדות למלחמה עם איראן וטען כי ארה"ב פתחה במלחמה בגלל לחץ מצד ישראל.
הדברים מתרחשים במקביל לדיונים על טיוטת תקציב ההגנה הלאומי של ארה"ב (NADD), שבו סעיף אחד שמדבר על הגברת שיתוף הפעולה עם ישראל הצליח לעורר התנגדות בקונגרס. סעיף 224, המכונה ״יוזמת שיתוף הפעולה הטכנולוגי ביטחוני בין ארצות הברית לישראל״ מתייחס בשפה כללית ל״אינטגרציה של מערכות״ ו״מיזוג נתונים״ בין כוחות הביטחון הישראלים והאמריקנים.
בפועל, הסעיף דורש ממזכיר ההגנה למנות גורם רשמי שירכז את שיתוף הפעולה בטכנולוגיות ביטחוניות בין המדינות, כולל מחקר, פיתוח, ניסויים, ייצור משותף ושילוב טכנולוגיות. הוא מסמן כיוון ברור של טשטוש הגבולות בין סיוע מובהק לבין סחר ושיתוף פעולה. יו״ר ועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים, הרפובליקני מייק רוג'רס, מדוחפי הסעיף, דחה את הטענות לפיהן הסעיף יעביר שליטה על כוחות אמריקניים לידי ישראל, והבהיר כי המטרה היא להוסיף שקיפות בתיאום יוזמות קיימות. מנגד, הדמוקרט רו קאנה כבר הצהיר כי הוא פועל למחוק את הסעיף בנימוק שהוא מעמיק את האינטגרציה הצבאית ויוצר מיזוג מסוכן של צבאות ארה"ב וישראל.
