יש צדק בזעקה של המשטרה על שכרם הנמוך של השוטרים, שמוביל לגל התפטרויות שעליו דווח ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" בשבועות האחרונים - אולם הבעיה היא בשכרם של השוטרים המתחילים, הצעירים, שעולים לניידת סיור רגע אחרי שסיימו את הקורס. ועל גבם שלהם, מנהלת המשטרה קמפיין אגרסיבי במטרה להביא להעלאה גורפת בשכרם של כלל השוטרים, כולל הבכירים בהם שמשתכרים יפה מאוד.
המפכ"ל מבקש 1,000 שקל תוספת לכל שוטר עד דרגת רב-פקד, עלות של מאות מיליוני שקלים בחודש. במשרד לביטחון הפנים אומרים: תוספת כן, אבל רק למתחילים. הם נחושים להיאבק מול האוצר על העלאה של 15% לבעלי השכר הנמוך, שמרוויחים עד 10,000 שקל. באוצר, מנגד, בכלל טוענים שארגון שהשכר הממוצע בו הוא קצת מעל 19 אלף שקל לא יכול לדרוש העלאות שכר: "יתכבדו במשטרה וינהלו נכון, תקציב שהוא מעל 14 מיליארד שקל שעלה מדי שנה, ש-79% ממנו מיועד לשכר ולפנסיות".
גם פקידי האוצר, שרואים את הקמפיין שהולך להם על הראש, לא מתרגשים. "המפכ"ל, שזועק על שכר נמוך לשוטרים מתחילים, מוזמן להודיע ברבים שהוא מתחייב שבהסכם השכר הקרוב במשק של הממשלה וההסתדרות, שיחול גם על המשטרה, הוא יחלק את העלות הכוללת של תוספת השכר רק לבעלי השכר הנמוך", אמר אחד מהם. "ולמשטרה יש את הסמכות לכך".
אין עוררין על כך ששנת 2021 רשמה שיא במספר המתפטרים. לפי דוח של מחלקת המחקר בכנסת, שהוגש לוועדה לביטחון הפנים, התפטרו בשנה זו 631 שוטרים, 89% מתוכם בתפקידי שטח. אלה השוטרים שעובדים בחזית מול הפושעים והאזרחים, עבודה קשה ושוחקת. רק 11% מהמתפטרים הגיעו מתפקיד מנהלי, אותם שוטרים ש"הסתדרו", שנמלטו מהניידת ומעבודת השטח אל המשרד במטות המשטרה, מבלי לגרוע בתנאי השכר שלהם. המטות מנופחים, ומנגד אין שוטרים בסיור, בבילוש ובתפקידי השטח.
תוסיפו לכך את העובדה שיש במשרד לביטחון הפנים מי שטוענים ש"ממש לא בטוח שרכיב השכר דומיננטי בגל ההתפטרות הזה". שוק העבודה משנה פניו בארץ ובעולם, צעירים לא מהססים לעזוב מקום עבודה אחת למספר שנים, וזה לא פוסח על הצעירים שהתגייסו למשטרה.
תלוש של שוטר סיור מתחיל:
שאלתי לאחרונה שוטרת מאחת מיחידות הדרום שהתפטרה אחרי חמישה חודשים למה היא עשתה זאת. ציפיתי לשמוע "בגלל השכר", והופתעתי לשמוע את סדר הסיבות שמנתה: "לבד בניידת במשמרת, שזה סיוט, סידור משמרות לא הגיוני, יחס מפקדים ורק אז השכר שהיה סביר לדעתי. אני צעירה והחלטתי לחתוך ומהר".
בסיכום הדוח של מחלקת המחקר בכנסת מחזקים זאת כשמסבירים שמרכיב השכר הוא פרמטר אחד, אבל לא מרכזי, ברצון לעזוב את המשטרה. לכך יש להוסיף: היעדר גיבוי ממפקדים, סידור משמרות לא הגיוני, אי-שביעות רצון מייחס המפקדים, חוסר יכולת לשנות תפקיד, היעדר הזדמנויות לקידום.
במג"ב הבינו זאת. משרתים שם כ-4,000 לוחמי קבע, כשבשנת 2021 התפטרו 114 מהם, אחרי שהממוצע של השנים הקודמות עמד על כ-80-75 לוחמים. זו הסיבה לכך שבמג"ב הוקם לאחרונה "צוות הון אנושי" ששוקד על תוכנית עבודה שמטרתה לראות את הלוחם במרכז: לתת מענה לצרכים שלו, כולל הרגשיים, לייצר אצלו תחושת ערך, לייצר גאוות יחידה, רכיב קריירה ואופק קידום, יחס מהמפקדים - כולל הבנה בצורך של הלוחם של היום לשלב בין משפחה, עולם הפנאי, ולקבל שכר ראוי על העבודה שיש בה סיכון חיים. אנחנו רוצים לוחמים שכל בוקר יבחרו להגיע לתפקיד במג"ב", מסבירים שם.
קמפיין הבכי של המשטרה, על ארגון שקורס ולא עומד בנטל, לא יפתור את הבעיה - הוא רק יבריח מועמדים שישקלו להצטרף.
- מאיר תורג'מן הוא עיתונאי ynet ו"ידיעות אחרונות"
