ברקע הוויכוחים בעד ונגד חיסון הילדים, הורים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם חששות מוצדקים של ילדיהם מפני הזריקה. החל מהפחד מהמחט, דרך לחצים חברתיים ועד תחושות של בלבלול וחוסר ודאות. כדי לפזר את הערפל סביב המהלך, מספר מומחים ממליצים: כך תתווכו לילדיכם למה חשוב להתחסן ותתמכו בהם בעת מתן הזריקה.
בישראל ובעולם כולו ילדים מקבלים חיסונים מגיל ינקות. בכיתה א', כשהם כבר מבינים את המשמעות, הם מקבלים חיסון נגד חצבת ואבעבועות רוח, כך שההכנה לחיסון הקורונה איננה משתנה מההכנה לשאר החיסונים הניתנים בבתי הספר.
4 צפייה בגלריה
ילדים מתחסנים
ילדים מתחסנים
ילדים מתחסנים
(צילום: שאטרסטוק)
לדבריה של יערה שילה, מומחית לגיל הרך במכללת אפרתה, ההכנה המוקדמת לחיסון חייבת לכלול מידע ברור בשפה פשוטה. יש להסביר מהי הקורונה ובעדינות לתאר את המסוכנות של המחלה. לאחר מכן להדגיש את חשיבות החיסון שיגן עליהם ועל כל המשפחה, ובעיקר על סבא וסבתא.
"אל תסתירו מהילדים את הכאב הקטן שיש בזריקה", מדגישה שילה. "כדאי לתאר שהחיסון מתקבל בעזרת דקירה במחט דקה, שבעזרתה ניתן להכניס לגוף שלנו את החיסון שיגן עלינו. אפשר להמחיש את עוצמת הכאב בדקירה שהיא כמו צביטה קטנה ביד".
ד"ר אלה דניאל וכנרת משגב וולף מהמעבדה להתפתחות חברתית באוניברסיטת תל אביב מסבירות עד כמה תחושת הרוגע והביטחון של ההורים חשובה. "אם אתם חוששים או מתלבטים, או שלא מסכימים ביניכם, מומלץ שתבררו את הסוגיות ורק אז תיגשו לשוחח עם הילדים", הן מציינות ומוסיפות כי "לילדים גדולים ניתן להסביר על נוגדנים ועל האופן שבו הם פועלים. עבור ילדים צעירים יותר, ניתן להשתמש בדימוי, למשל של גיבורי-על שנשארים רדומים בגוף אך מתעוררים כאשר נגיף מגיע ופועלים להרחקתו".
4 צפייה בגלריה
מתחמי חיסון הפופ-אפ
מתחמי חיסון הפופ-אפ
מבצע עידוד התחסנות לבני נוער
(צילום: אוראל כהן)
הפסיכולוג פרופ' מולי להד, נשיא מרכז משאבים במכללה האקדמית תל-חי, מוסיף כי ההתלבטות והחששות בקרב ההורים לגבי חיסון ילדיהם עוברים גם לילדים ומכניסים אותם למתח ולחרדה ולכן חשוב מאוד לשדר לילד ביטחון.
יהודית אוליבר, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר, הסבירה כי הילדים מבינים היטב שהם נמצאים בפני מצב שבו מצופה מהם לעשות פעולה (קבלת החיסון) שתיטיב עם הסובבים אותם, כולל קרובי משפחה כגון סבא וסבתם שאותם לא ראו בתקופת הקורונה, ואולי גם אחים או הורים עם מערכת חיסונית מוחלשת.
הילדים, לדברי אוליבר, גם ערים לדיונים וויכוחים סביב החיסון. הם שומעים חלק מחבריהם שאומרים כי אולי לא כל כך בטוח לקבל את החיסון. כמו כן הם חשופים ברשתות החברתיות לדעות שונות, בין היתר גם של מתנגדים נחרצים לחיסונים. לעיתים הם מושפעים מאי הסכמה בתוך הבית בין ההורים, בין ההורים לסבים.
יש לציין כי ynet ו"ידיעות אחרונות" פנו למשרד החינוך בבקשה שיתייחס לחיסוני ילדים באופן מסודר, אך המשרד בחר שלא לתת את המענה.
4 צפייה בגלריה
בניין משרד החינוך בירושלים
בניין משרד החינוך בירושלים
בחר שלא להתייחס באופן מסודר לחיסון ילדים. משרד החינוך
(צילום: אלכס קולומויסקי, ארכיון ידיעות אחרונות )
בתוך כך, ברקע ההנחה של משרד הבריאות כי לפחות בתחילה שיעור ההורים שיבחרו לחסן את ילדיהם יהיה נמוך יחסית, באיגוד רופאי הילדים מזהירים: היעדר התחסנות עשוי להוביל לגל תחלואה שיהיה ברובו מורכב מילדים.
"על סמך מה שחווינו בגל הדלתא, כך זה נראה", אומר פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "למעלה מ-50% מהנדבקים בגל האחרון היו מתחת לגיל 19, וככל שהתחסנות תימשך יותר בקרב מבוגרים ופחות בקרב צעירים התחלואה תזוז יותר למטה". עם זאת, חשוב לציין כי הקורונה איננה נחשבת למחלה קשה בקרב ילדים.
על פי נתוני משרד הבריאות, פחות ממחצית מבני ה-12 עד 16 התחסנו עד כה במנת החיסון השנייה, וכעת נרקם מהלך הסברתי לקראת הרחבת המבצע שיתמקד דווקא בהורים ויפעל, בין היתר, ברשתות החברתיות.