מחפשים פתרון בחוץ? גורמים בממשל טראמפ מעודדים את איחוד האמירויות להיות מעורבת יותר בעימות מול איראן - ואף לתפוס שליטה על אחד מאייה. כך דיווח היום (שבת) "הטלגרף" הבריטי, שציין כי גורמים בסביבת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציעו שהאמירויות תשתלט על האי לאוואן - שלפי דיווחים הותקף בחשאי על-ידה במהלך חודש אפריל.
3 צפייה בגלריה


התוקפנות של איראן מעודדת "יישור קו" דרמטי במזרח התיכון. טראמפ ונשיא האמירויות בן זאיד
(צילום: AP Photo/Alex Brandon)
"קדימה, שייקחו אותם". אמר בכיר ביטחוני בממשל האמריקני לעיתון הבריטי, והוסיף: "אלו יהיו כוחות קרקעיים (Boots on the ground) של איחוד האמירויות במקום של ארה"ב".
בשבועות האחרונים התפרסמו שורת דיווחים בנוגע למעורבותה של הנסיכות במלחמה עם איראן ולקשרים המתחזקים שלה עם ישראל - שבאו לידי ביטוי בדיווחים על ביקוריהם של ראשי זרועות הביטחון, הרמטכ"ל אייל זמיר, ראש המוסד דוד ברנע וראש השב"כ דוד זיני - וכן גם בביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - שבאמירויות מיהרו להכחיש.
מומחים ששוחחו עם העיתון הבריטי הסבירו שהתוקפנות של איראן נגד מדינות המפרץ במלחמה מאיצה תהליך של "יישור קו" דרמטי במזרח התיכון, ויכולה ליצור איזשהו ציר נגדי מול טהרן. ב"טלגרף" ציינו כי האמירויות נשאה את הנטל העיקרי של תוקפנותה של טהרן עם יותר מ-2,800 טילים וכטב"מים ששוגרו לעברה מאז פרצה המלחמה.
יתרה מכך, המלחמה עם איראן וההשלכות שלה על איחוד האמירויות מהוות מעין קו פרשת מים עבורה - אירוע מכונן שתואר כ"רגע 11 בספטמבר" - דבר שאילץ אותה להעריך את ההגנות שלה ולשקול את הבריתות שלה באזור - ובסופו של דבר גם לחזק את קשריה עם ארצות הברית וישראל.
גורמים באיחוד האמירויות ציינו בפני העיתון הבריטי כי הנסיכות קיבלה גיבוי חזק יותר מישראל וארה"ב - מאשר שכנותיה במפרץ שהפגינו מעט מאוד סולידאריות.
תיעוד מאחת התקיפות המיוחסות לאבו-דאבי
ד"ר בורג'ו אוזצ'ליק (Burcu Ozcelik), חוקרת במכון המחקר הביטחוני Royal United Services Institute, הסבירה כי המלחמה האיצה את יישור הקו בין ארה"ב וישראל לאיחוד האמירויות. היא אף אמרה כי אנוואר קרקאש, יועצו של נשיא איחוד האמירויות, טען שהמתקפות של טהרן צפויות לבסס יותר את ההשפעה האמריקנית והישראלית במפרץ ולא לצמצם אותו.
שגרירת ארה"ב לשעבר לאמירויות, ברברה ליף, אמרה ל"ניו יורק טיימס" כי "ככל שהעימות יימשך - כך הם יצטרכו לחשוב יותר מי חבר שלהם ועל מקומם בעולם. הם חושבים בצורה די חדה של שחור או לבן - חבר או אויב".
ברשת "בלומברג" דווח השבוע כי עם תחילת המלחמה ניסתה איחוד האמירויות לשכנע את סעודיה וקטאר להיות חלק מתגובה צבאית מתואמת נגד התקיפות האוויריות של איראן, ונותרה מאוכזבת כשהם סירבו. גורמים המעורים בנושא אמרו כי נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד קיים סדרת שיחות עם מנהיגים באזור, שבהם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, זמן קצר אחרי שארצות הברית ואיראן החלו במלחמה, ב-28 בפברואר.
לפי הדיווח, עמיתיו במפרץ אמרו לו ש"זו לא המלחמה שלהם" ובעקבות זאת היחסים המתוחים ממילא בין האמירויות לסעודיה הידרדרו עוד יותר - דבר שהוביל בסוף לפרישתה של אבו-דאבי מאופ"ק, ארגון המדינות שמייצאות נפט.
בוול סטריט ג'ורנל דווח כי איחוד האמירויות הוציאה לפועל תקיפות צבאיות באיראן. התקיפות, שאיחוד האמירויות לא הודתה בהן בפומבי, כללו מתקפה על בית זיקוק באי לאוואן שבאיראן בתחילת אפריל, בערך בזמן שבו הכריז הנשיא טראמפ על הפסקת האש. התקיפה הציתה שריפה גדולה והשביתה חלק ניכר מיכולת הייצור של המתקן.
לפי הדיווח, גם סעודיה לקחה חלק בתקיפות נגד מטרות שכללו אתרי שיגור של כטב"מים טילים. איחוד האמירויות, כאמור, לא אישרה את הדיווחים לפיהם תקפה באיראן בתחילת חודש אפריל.









