בימים שבהם נשמעות קריאות כמו "לפוצץ את תל אביב", ודגל פלסטין ענק מונף מול בניין הפרלמנט הגרמני רגע לפני ציון ליל הבדולח, קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל חזרה שוב על עמדתה כי ביטחונה וזכות קיומה של ישראל הן "שטאטסרזון" (Staatsräson), עיקרון פוליטי והיסטורי מרכזי במדיניות הגרמנית שמתייחס לאחריות ההיסטורית של ברלין כלפי העם היהודי. "כל ביקורת על ישראל חייבת לקחת בחשבון את זה", אמרה שלשום (חמישי) לפודקאסט "קפה וקללות" (משחק מילים לביטוי הגרמני "קפה ועוגה").
"יש הרבה סיבות לבקר את הממשלה". קנצלרית גרמניה לשעבר מרקל
(צילום: AFP )
מרקל אמרה דברים דומים באו"ם ב-2007 ובעת ביקורה בכנסת ב-2008, אך אמירותיה מהדהדות ברקע אמירות אנטי-ישראליות שמשמשות דלק לפופולריות ורייטינג בגרמניה. ה"שטאטסרזון", הוא לא רק עיקרון אלא עוגן מוסרי וחלק בלתי נפרד מליבת האינטרסים הלאומיים של גרמניה.
"לפעמים הדברים הללו על המחויבות הגרמנית לישראל מתורגמים לכך שאסור לבקר את ממשלתו של נתניהו או שאנחנו תומכים בה ללא תנאים, וזה לא מה שאני טוענת", אמרה מרקל. "כקנצלרית ביקרתי רבות את הממשלה הזו, ויש עכשיו הרבה סיבות לבקר את הממשלה הזו לגבי מה שקורה בעזה, אז ככה שאין איסור על ביקורת על ישראל, אבל חייבים שכל ביקורת תקח בחשבון את הביטחון של ישראל ואת זכותה להתקיים".
מרקל, שביקרה בזירות הטבח בעוטף עזה, אמרה: "7 באוקטובר לא היה תאריך שבו ישראל תקפה את רצועת עזה, אלא התאריל שבו החמאס תקף את ישראל", היא אמרה וגם ביקרה בחריפות את השמאל הקיצוני בברלין על עמדתו כלפי ישראל, כשהיא מזהירה כי האיום על קיומה של ישראל מצד איראן, חמאס ושלוחותיה. מרקל הזכירה כי ישראל התפנתה לחלוטין מהרצועה ב-2005, השנה שבה היא נבחרה לראשונה כקנצלרית, וטענה כי מטרתו של החמאס שהשתלט על הרצועה הייתה לחסל את ישראל, כפי שהודגם ב-7 באוקטובר. "צריכים לזכור את זה, אם רוצים לקיים דיון הגון על ישראל", אמרה מרקל.
הקנצלרית לשעבר הוסיפה: "אני חושבת שמעולם לא נאלצתי לפתור משימה כל כך חשובה. כשיש בונקר מלא באנשי חמאס מתחת לכל גן ילדים או בית חולים, ואני יודעת שאני צריכה לפוצץ את מה שיש מעליו כדי לחסל אותו, זו משימה והחלטה מאוד מסובכת כי אתה חייב, כראש ממשלה, להעניק הגנה לאזרחים שלך. זה מה שהאזרחים בגרמניה מצפים לו מהמנהיגים שלהם".
היא סייגה כי "מבחינות רבות, בעיקר בכל הנוגע למצב ההומניטרי בעזה, ישראל הלכה רחוק מדי. היה מקום לזהות ולדבר באופן פתוח על פרופורציות - בעיקר בכל מה שנוגע לסבל של האוכלוסיה האזרחית ואספקת האוכל". בהמשך תהתה: "שמענו מעט מאוד אנשים מעזה שדיברו בצורה ביקורתית על החמאס, אחרי 7 באוקטובר. אחרי הכול זה אירוע שהפך את החיים למסוכנים גם עבורם".
מרקל התייחסה גם לסיקור ישראל, שאותו תיארה כחסר איזון וחסר פרופורציה ביחס לאזורי מלחמה נוספים בעולם. "אם אתה מסתכל על מה שנכתב ונאמר על תימן, שם מיליוני ילדים סובלים מרעב", אמרה. "או מה שנכתב ונאמר על סודן, הרי ברור שאין פרופורציה, כי כמעט ואין שום דיון לגבי מה שקורה שם".
