הצהרת הממשלה אתמול (ראשון) שלא לציית לפסק דין של בג"ץ בעניין הרשות השנייה, הוא בשל צו ביניים שהוציא בג"ץ, אשר הקפיא את החלטות הממשלה למינוי מועצה חדשה לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וקבע כי המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד להכרעה בעתירות. ההחלטה ניתנה ב-17 ביוני 2026 בהרכב הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן. השופטים הורו להקפיא את החלטות הממשלה מ-24 ומ-31 במרץ, שבמסגרתן אושר מינוי ד"ר יפעת בן חי-שגב ליו"ר המועצה החדשה וחברי המועצה הנוספים.
גלריה
שר התקשורת שלמה קרעי. בג"ץ קבע "נסיבות ייחודיות וחריגות" שמצדיקות את שמירת הרציפות התפקודית של המועצה
(צילום: שלו שלום)
העתירות הוגשו בידי שורת עותרים ובהם ארגון העיתונאים והעיתונאיות, חברת החדשות של קשת 12, התנועה לאיכות השלטון, מועצת העיתונות והעמותה לשמירת ערכי המשפט. עמדתם המרכזית הייתה כי החלטות הממשלה נגועות בפגמים מהותיים: הליך מינוי חפוז, תשתית עובדתית חסרה, חשש לניגודי עניינים, זיקות פוליטיות, משוא פנים כלפי גופי תקשורת מפוקחים והיעדר ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בהרכב המועצה. לפי העתירות, המינויים נועדו לשנות את אופייה של הרשות השנייה, הגוף שמפקח על ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים, ולהגביר את השפעת הממשלה על רגולציית התקשורת.
בתגובת המדינה לעתירות הציגה היועצת המשפטית לממשלה עמדה שתמכה למעשה בחלק ניכר מטענות העותרים. לפי עמדתה, בהחלטות הממשלה "נפלו פגמים היורדים לשורש ההליך המצדיקים את ביטולן". המדינה ביקשה להשיב את הנושא לוועדה לבדיקת מינויים, כדי שתבחן מחדש את הטענות נגד חלק מהמועמדים, לרבות ד"ר בן חי-שגב, עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין.
בהחלטתו האחרונה קיבל בג"ץ, בשלב הביניים, את הצורך להקפיא את המצב. בית המשפט קבע כי עד למתן פסק דין בעתירות לגופן יוקפאו החלטות הממשלה, והמועצה היוצאת תמשיך לפעול. בכך נמנע מבן חי-שגב ומחברי המועצה החדשה להיכנס לתפקידם עד להכרעה סופית.
החלק החריג בהחלטה עסק בהתפטרותם של כמה מחברי המועצה היוצאת. השופטים כתבו כי מתצהירי שר התקשורת שלמה קרעי וחברי המועצה שהתפטרו עולה "חשד כבד" כי ההתפטרויות כוונו לסיכול החלטות קודמות של בית המשפט ולשיבוש יכולתו לברר את הטענות בעתירות. עוד צוין כי קיימת "סמיכות זמנים מעוררת תמיהה" בין ההתפטרויות לבין ההחלטות שניתנו בהליך, וכי חלק מהמתפטרים ביקשו לעזוב את המועצה היוצאת - אך להמשיך לכהן במועצה החדשה.
חשש לניגוד עניינים במינוי המועצה. הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
בשל כך קבע בג"ץ צעד נוסף: חברי המועצה שהתפטרו לא יובאו בשלב זה בחשבון לצורך מניין חברי המועצה היוצאת, כדי למנוע את שיתוק פעילותה בתקופת צו הביניים. לפי בית המשפט, מדובר ב"נסיבות ייחודיות וחריגות" המצדיקות את שמירת הרציפות התפקודית של המועצה הקיימת עד לפסק הדין.
הצהרת הממשלה שלא לציית לפסק הדין של בג"ץ, משום שאינו עומד לשיטת הממשלה בהוראות החוק, היא הצהרה שאין בה יישום. שכן, הממשלה הצהירה שלא תקבל החלטות של מועצת הרשות השנייה בהרכבה "הישן". אלא שיישום החלטות המועצה אינן עוברות דרך הממשלה, וגופים פקידותיים אחרים הם שמיישמים את ההחלטות.
יחד עם זאת, הצהרת הממשלה היא חסרת תקדים מאחר והיא מצהירה על אי כיבוד פסק דין של בג"ץ. זהו נרמול פרקטיקה אשר אומנם כעת אין בה היבט יישומי פרקטי, אך נרמול העניין עלול להביא לכך שבפעמים הבאות הצהרה לאי ציות לפסק דין של בג"ץ, תהיה בסוגיות שהממשלה כן נדרשת לציית וליישם את פסק הדין.
במצב כזה, האזהרות מפני "משבר חוקתי" עלולות להתממש. משבר חוקתי משמעותו כי בית המשפט מוציא תחת ידיו פסק דין בעניינה של הממשלה, ואולם זאת אינה מצייתת ואף דורשת ממשרדי הממשלה והגופי הפועלים תחתיה לציית לממשלה ולא לבית המשפט. במצב כזה פקידי המדינה יאלצו להכריע למי לציית, לבית המשפט או לממשלה. שלב חמור עוד יותר הוא מצב לפיו מנהל רשות ממשלתית מכריע לציית לצד אחד, אולם סגנו לצד השני וכן הלאה. זהו מצב של התפרקות השירות הציבורי ומנגנוני המדינה.
פורסם לראשונה: 22:43, 05.07.26
