המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי התמודד עם סדרת משברים לאורך שלטונו, וצלח אותם באמצעות שילוב של דיכוי ותמרונים אסטרטגיים. כעת, על רקע הפגנות הענק ואיום התקיפה של דונלד טראמפ, הוא מתמודד עם תקופה שנתפסת כאתגר הגדול ביותר שלו מאז שעלה לשלטון.
חמינאי בן ה-86 שולט באיראן כבר יותר משלושה עשורים מאז שהפך למנהיג העליון ב-1989, אחרי מותו של מנהיג המהפכה האיסלאמית – האייתוללה רוחאללה חומייני. הוא המשיך לשלוט באיראן ביד רמה אחרי שצלח את הפגנות הסטודנטים ב-1999, את מחאת הענק של "התנועה הירוקה" שהייתה ב-2009, בטענה לזיופים בבחירות שבהן ניצח מחמוד אחמדינג'אד, ואת ההפגנות שהיו עשור לאחר מכן – בעקבות הזינוק במחירי הדלק.
12 צפייה בגלריה
שורפים את תמונת חמינאי בהפגנה תמיכה בעם האיראני שנערכה בחולון
(צילום: REUTERS/Ammar Awad)
המשטר של חמינאי שרד גם את "מחאת החיג'אב" ב-2022, שפרצה בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני, שהלכה לעולמה אחרי שנעצרה מכיוון ש"התרשלה" בעטיית החיג'אב שלה. בכל פעם הצליח המשטר בסופו של דבר לדכא את ההפגנות, תוך שימוש באכזריות. היקף ההרוגים בגל המחאה הנוכחי גדול במיוחד – ולפי הדיווחים מדובר באלפים רבים של מפגינים.
הקריאות "מוות לדיקטטור" - והתמיכה ביורש העצר הגולה
במחאות נשמעת הקריאה "מוות לדיקטטור" נגד חמינאי, וכן קריאות תמיכה ביורש העצר הגולה רזא פהלווי - שנתפס כמנהיג המחאה. ההסלמה בהפגנות התרחשה אחרי שפהלווי קרא לאיראנים לצאת בהמוניהם לרחובות. למרות האהדה לפהלווי באיראן, טראמפ מטיל ספק ביכולתו לעלות לשלטון. בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס אמר טראמפ: "הוא נראה אדם נחמד מאוד, אבל אני לא יודע איך הוא יהיה בתוך המדינה שלו. אני לא יודע אם המדינה שלו תקבל אותו כמנהיג, ואם כן - זה בהחלט יהיה בסדר מבחינתי. בכל מקרה, אנחנו עדיין לא בשלב הזה".
הנהגת משטר האייתוללות נתונה בימים אלה ללחץ אדיר, על רקע החשש ממתקפה מתקרבת של טראמפ – שהשבוע אמר שהוא דוחה את ההצעה האיראנית לנהל שיחות עם האמריקנים, והבטיח למפגינים ש"העזרה בדרך". בשלב זה התקיפה טרם הגיעה. איראן סגרה הלילה את המרחב האווירי שלה לחמש שעות. הוא נסגר אחרי חצות ונפתח בסביבות חמש בבוקר.
החזון של יורש העצר הגולה רזא פהלווי לאיראן בהנהגתו
ההנהגה והצבא של איראן נחלשו ב"מלחמת 12 הימים" מול ישראל, במהלכה גם נפגעו מתקני גרעין ברפובליקה האיסלאמית. בכירים צבאיים נהרגו, מערכות ההגנה האווירית ניזוקו קשות ומלאי הטילים הצטמצם. המלחמה חשפה את היכולת של ישראל לחדור לשטח איראן ולפעול בה בצורה שהפיכה את המשטר. חמינאי ירד למחתרת במהלך המלחמה ואחריה, ושרד את המשבר.
המלחמה שהייתה בקיץ גם הדגישה את הירידה בכוחה ובהשפעתה של איראן על האזור, במיוחד אחרי שישראל נלחמה בשותפות של הרפובליקה האיסלאמית – בחיזבאללה בלבנון, בחמאס בעזה ובחות'ים בתימן. בשאר העולם איראן נותרה מבודדת יחסית. אחת מבעלות הברית המרכזיות שלה, רוסיה, עסוקה בעיקר במלחמה באוקראינה. סין, שרוכשת נפט מאיראן, הביעה ביום שני תקווה שהמשטר ואזרחיו "יתגברו על הקשיים הנוכחיים וישמרו על יציבות לאומית".
טראמפ על איראן
(צילום: פול כתבים הבית הלבן)
12 צפייה בגלריה
באיראן חוששים שטראמפ יתקוף
(צילום: Brendan Smialowski/AFP, AP Photo/Majdi Mohammed, Planet Labs Inc./Handout via REUTERS, shutterstock)
ביום שישי האחרון, אחרי עליית מדרגה בהפגנות באיראן, התייצב חמינאי לנאום מיוחד. הוא תקף את המפגינים וטען שמדובר ב"חבורה של ונדליסטים" שנתמכת על-ידי ישראל וארה"ב. אך לפי הפרשנים, גם אם את גל המחאות הנוכחי הוא יצליח לסכל – באמצעות דיכוי אכזרי שלפי הדיווחים הותיר אלפי הרוגים – יציבות שלטונו נחלשה במהלך המחאה.
תחת חמינאי, "המערכת התמודדה עם אתגרים עממיים חוזרים ונשנים לשלטונה, ודיכאה אותם שוב ושוב באגרוף ברזל, והמשיכה לשלוט בצורה גרועה כמו קודם לכן", מסר אתמול ארגון International Crisis Group בדו"ח על המחאות באיראן. "הגישה הזאת נתנה למשטר להרוויח זמן, אך הצלחה שנמדדת רק על פי שמירה על השלטון בכוח לא נתנה למנהיגי המדינה תמריץ של ממש לטפל בתלונות שמהוות את הבסיס לחוסר שביעות הרצון של הציבור".
״מנהיגי איראן ניצבים כעת בפני רגע מסוכן, אך הכאוס לא זר להם. המשטר הצליח לשרוד מלחמות, סנקציות וטלטלות פוליטיות באמצעות דיכוי אכזרי, פרגמטיות ואחדות הנהגה. עם זאת, מרחב התמרון הצטמצם כעת באופן משמעותי", אמרה אלי ג'רנמאיה, סגנית מנהלת התוכנית במועצה האירופית ליחסי חוץ. כמו מומחים אחרים, גם היא מאמינה שהסיכוי הטוב ביותר לשינוי באיראן יגיע מהאיראנים עצמם - ולא מהתערבות חיצונית.
מומחים אומרים שבממסד האיראני תמיד היו בכירים פרגמטיים, שיכולים להסכים לוויתורים לוושינגטון. "אבל הם ממש נדחקו לשוליים", אמר סיאווש רנדג'בר-דאמי, מרצה בכיר באוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד. בינתיים, לנשיא הרפורמיסט מסעוד פזשכיאן יש כוח מוגבל לבצע את השינויים הכלכליים שאותם דורשים המפגינים – שבמקור יצאו לרחובות כדי למחות על המצב הכלכלי והירידה המתמדת בערך המטבע המקומי, הריאל, שצלל לשפל חסר תקדים.
הפרשנים מאמינים שגם אם חמינאי ישרוד את המשבר הנוכחי, הדבר אינו אומר שמשטרו יישאר יציב, לנוכח שורת הקשיים שאיתם מתמודדת בתקופה הנוכחית איראן: המלחמה עם ישראל ערערה את האמון בכוחו של המשטר, והסנקציות על תוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים החריפו את המשבר הכלכלי במדינה – שהוביל לפרוץ ההפגנות בסוף חודש דצמבר. כאמור, גם בעלות בריתה של איראן באזור נחלשו משמעותית, ואיראן נתונה ללחץ מתמיד מצד ארה"ב וישראל.
קריאות נגד ארה"ב וישראל בהפגנות שהמשטר האיראני ארגן לעצמו
כמרן מאטין, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת סאסקס, אמר לסוכנות הידיעות AP שכעת לארה"ב יש את ההזדמנות להפעיל לחץ על ההנהגה האיראנית – שנמצאת ברגע הקשה ביותר שלה מאז המהפכה ב-1979. ואלי נאסר, אקדמאי איראני-אמריקני ומומחה לסכסוכים אזוריים ולמדיניות חוץ אמריקנית, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס שלמרות שלדעתו הרפובליקה האיסלאמית לא הגיעה ל"רגע הנפילה" שלה, "היא כעת במצב של קושי גדול לקראת העתיד".
חמינאי חי בצל איום תמידי של תקיפה ישראלית או אמריקנית לחסל אותו, ומאובטח בדרגה הגבוהה ביותר. הופעותיו הפומביות נדירות יחסית. לרוב אין עליהן הודעה מראש, והן לא מועברות בשידור חי. הנאום שבו תקף את המפגינים ושודר ביום שישי הוקלט מראש.
"כולם יודעים שהרפובליקה האיסלאמית עלתה לשלטון באמצעות דמם של מאות אלפי אנשים מכובדים, והיא לא תיסוג מול חבלנים", אמר ביום שישי בנאום מתריס בתגובה למחאות הענק.
בתור המנהיג העליון של איראן חמינאי לעולם לא עוזב את ארצו – תקדים שנקבע על-ידי חומייני, שחזר כמנצח מצרפת לטהרן ב-1979 – שנת המהפכה האיסלאמית. לפי ההערכות, הפעם האחרונה שבה יצא חמינאי מחוץ לגבולות איראן הייתה בביקור רשמי לצפון קוריאה ב-1989 – כשעוד היה נשיא – שם פגש את השליט דאז, קים איל סונג.
למנהיג העליון של איראן טרם נקבע יורש, והדבר מוסיף לחוסר הוודאות באיראן. כבר זמן רב ישנן ספקולציות לגבי מצבו הבריאותי של חמינאי בהתחשב בגילו המתקדם, למרות שבנאום בשבוע שעבר הוא נשמע מדבר בצורה שוטפת ורהוטה. חמינאי כמעט שאינו מסוגל להזיז את ידו הימנית: היא משותקת חלקית בעקבות ניסיון התנקשות ב-1981. הרשויות הטילו אז את האשמה על ארגון מוג'הידין חלק (MEK), שבעבר היה בעל ברית של המשטר אך מאז הוצא מחוץ לחוק.
חמינאי נבחר לנשיא איראן ב-1981, שנתיים אחרי המהפכה, בעקבות התנקשות בנשיא מוחמד עלי רג'אי – התנקשות שיוחסה ל-MEK. במהלך שנות השמונים מי שסומן כיורשו העתידי של המנהיג העליון חומייני היה האייתוללה חוסיין מונתזרי, אך חומייני שינה את דעתו זמן קצר לפני מותו – אחרי שמונתזרי התנגד להוצאות ההמוניות להורג של חברי MEK ומתנגדי משטר אחרים.
12 צפייה בגלריה
1981: חמינאי (באמצע) יושב לצד המנהיג העליון דאז רוחאללה חומייני בטקס השבעתו של לנשיא
אחרי מותו של חומייני התכנסה מועצת המומחים של הרפובליקה האיסלאמית והכתירה את חמינאי למנהיג העליון. תחילה התנגד חמינאי למינוי, ולפי הפרסומים טמן את ראשו בידיו וקרא בייאוש: "אני מתנגד". חברי המועצה התעקשו שהוא יהיה המנהיג העליון הבא, וכך היה.
חמינאי עבד עד כה עם שישה נשיאים איראנים, בהם נשיאים מתונים יחסית כמו מוחמד חתאמי – שקיבלו אישור לבחון רפורמות זהירות והתקרבות יחסית למערב. אך בסופו של דבר תמיד העדיף המנהיג העליון את המדיניות הקיצונית, ולא זנח את הגישה העוינת לארה"ב, "השטן הגדול", ואת הסירוב להכיר בקיומה של ישראל, "השטן הקטן".
ההערכות הן שלחמינאי יש שישה ילדים, למרות שרק אחד מהם – מוג'תבא, הוא דמות ציבורית. מוג'תבא נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר מאחורי הקלעים באיראן. בשנת 2019 הוא נכנס לרשימת הסנקציות של ארה"ב. בעבר פורסם על סכסוך משפחתי של חמינאי ואחותו בדרי – שהתנכרה למשפחתה בשנות ה-80. במהלך מלחמת איראן-עיראק בשנות השמונים היא ברחה לעיראק כדי להצטרף לבעלה, איש דת שמתנגד למשטר. חלק מילדיהם של הזוג, כולל אחיין שנמצא כעת בצרפת, הפכו למבקרים נלהבים של משטר חמינאי.
