"הזאר אהבה את החיים, היה לה לב מיוחד. היא הייתה בשבילי לא רק בת, אלא חברה". עזאת תורכי, אביה של הזאר תורכי שנהרגה אתמול (יום שבת) מהתהפכות טרקטורון ביער ציפורי, שיתף את ynet בכאב ובהלם ממותה הפתאומי של בתו בת ה-19 - שנקראה על שם דודתה, הזאר תורכי, שנרצחה ב-2005 בשפרעם יחד עם אחותה דינה בפיגוע שביצע פעיל הימין הקיצוני והחייל העריק עדן נתן זאדה, שרצח שני בני אדם נוספים. "היו לנו שתי הזאר, והן הלכו", אמר האב בכאב.
אביה של הזאר: "היא אהבה את החיים, היה לה לב מיוחד"
(צילום: חסן משעלאן)
7 צפייה בגלריה
עזאת תורכי ובתו הזאר. "לא הבנתי מה זה 'נפלה', חשבתי שתהיה עם יד או רגל שבורה"
(צילום: באדיבות המשפחה )
"הבת שלי אהבה לעשות את המסלול של הבאגים באזור נצרת, בציפורי, כל הזמן חפרה לי שהיא רוצה לצאת, ואני לא הסכמתי לתקופה של בערך חודש וחצי", סיפר האב עזאת. "בסוף השבוע היא 'התלבשה' עליי ולחצה שהיא רוצה לצאת למסלול. הסכמתי, למרות שאני יודע כמה מסוכן הכלי הזה. זה כלי רצח. אבל בגלל שאני רוצה לפנק אותה ושתרגיש טוב, שלחתי אותה למסלול הזה".
לדבריו, "הזאר יצאה מהבית בשבת ב-8:30, הגיעה לציפורי ויצאה למסלול עם כמה רכבי באגי. באיזשהו קטע במסלול היה סיבוב והבאגי התהפך על הצד, איפה שהיא ישבה, מאחורה בשמאל. הייתה לה פגיעה קשה בראש. קיבלתי טלפון שהיא נפלה, ויצאתי מהבית. חשבתי שאמצא אותה במיון, עם יד או רגל שבורה. לא הבנתי מה זה 'נפלה'. כשהגעתי לבית חולים האיטלקי בנצרת, סיפרו לי שהיא בחדר הלם, בטיפול נמרץ. הופתעתי מאוד וחששתי שקרה משהו חמור יותר. חיכיתי שם שעתיים בזמן שעשו לה החייאה, ואז יצא הרופא ובישר לי את מה שלא חשבתי שאשמע. שהבת שלי מתה".
7 צפייה בגלריה
המשפחה של האחיות הזאר ודינה תורכי, עם תמונותיהן במשפט
(צילום: אלעד גרשגורן "ידיעות אחרונות")
האב עזאת הוסיף: "הזאר אהבה את החיים, היה לה לב מיוחד. היא הייתה בשבילי לא רק בת, אלא חברה. לא קראה לי אבא אפילו, הייתה קוראת לי בשמי. היא סיימה את הלימודים ורצתה ללמוד רפואה, ובזמן הזה עבדה בחנות צעצועים במשך כמה חודשים ואהבה את זה. לצערי, היא כבר לא תגשים את חלומותיה".
"לא קל לי להתמודד עם האסון המזעזע הזה, שקרע לי את הלב", המשיך עזאת. "עד עכשיו אני לא מאמין שבתי לא תהיה בבית. היא תמיד דיברה איתי על החיים שלה ומה היא מתכננת. ילדה מיוחדת עם לב טוב. היא אהבה ילדים, וכמה שאני אדבר עליה, לא אספיק. כל דבר שהייתה עושה ישר הייתה שולחת לי, הודעות ותמונת. הפעם לא היא שלחה לי, אלא אנשים ששלחו לי תנחומים על הבת היקרה שלי. היא תמיד תישאר בלבי ולא נשכח אותה בחיים".
ב-4 באוגוסוט 2005 עלה נתן זאדה, לבוש מדי צה"ל, על אוטובוס אגד קו 165 בתחנת מרכזית המפרץ בחיפה, כשהוא חמוש ב-M16 ומחסניות. עם הגעת האוטובוס לשכונת הדרוזים בשפרעם, הוא רצח ביריות את הנהג מישל בחוס, וירה בשבעה בני אדם נוסעים, בהם האחיות תורכי ונאדר חאיק שנרצחו, וארבעה נוספים שנפצעו. בהמשך ירה לכל עבר ופצע עוד תשעה בני אדם, לפני שהנוסעים, שוטר וקב"ט הצליחו להשתלט עליו. לאחר הפיגוע החלו מהומות ענק, צוותי ההצלה לא הצליחו להגיע לזירה ולחלץ את הפצועים ואת ההרוגים, ונתן זאדה מת בלינץ' על ידי ההמון לאחר שנתפס.
"הוא רצח את נהג האוטובוס ושלושה תושבי שפרעם, ביניהם שתי האחיות שלי, האזר ודינה", שחזר האב את רצח אחותו הזאר ב-2005. "אחרי שנה נולדה לנו בת, וקראנו לה על שם דודתה הזאר. היו לנו שתי הזאר והן הלכו".
