ממשלת לבנון הכריזה עליו כעל "אישיות לא רצויה" ודרשה ממנו לעזוב את המדינה עד היום (א'), אבל השגריר מסרב להתפנות. כשברקע כבר שורת הצהרות של גורמים המקורבים לחיזבאללה ולפיהן הוא לא יציית להוראת הגירוש, גורם דיפלומטי איראני הבהיר הערב בשיחה עם סוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי השגריר מוחמד רזא שיבאני לא מתכוון לעזוב. "הוא לא יעזוב את לבנון, בהתאם לרצונם של יו"ר הפרלמנט נביה ברי וחיזבאללה", אמר הגורם האיראני.
על גירוש השגריר, נזכיר, הודיעה הממשלה הלבנונית ביום שלישי בשבוע שעבר, ובמקביל היא החליטה להחזיר להתייעצויות את השגריר הלבנוני באיראן, על רקע מה שמשרד החוץ בביירות תיאר כ"הפרה על-ידי טהרן של הנורמות והעקרונות של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות". השגריר הואשם בהתערבות אסורה בענייניה הפנימיים של לבנון.
ההחלטה עוררה זעם מצד חיזבאללה, שהאשים את שר החוץ הלבנוני יוסף (ג'ו) רג'י, שמוביל קו תקיף נגד ארגון הטרור, בכניעה ללחצים חיצוניים. "זה צעד פזיז ומבזה. זה לא משרת את האינטרסים הלאומיים העליונים של לבנון, את ריבונותה או את אחדותה הלאומית", מסר בשבוע שעבר חיזבאללה בהצהרה חריפה. "זו כניעה ברורה ללחצים ולתכתיבים חיצוניים. שר החוץ בחר ליישר קו עם עמדה שבאמצעות דבריו ומעשיו משרתת רק את האויב".
בעקבות הוראת הגירוש, ביום חמישי האחרון החרימו את ישיבת הממשלה ארבעה שרים שיעיים, שניים מהם מייצגים את חיזבאללה ושניים אחרים את בעלת בריתו, תנועת אמל השיעית – שבראשה עומד יו"ר הפרלמנט נביה ברי (שישנן טענות כי הוא מקבל שוחד מאיראן).
2 צפייה בגלריה


ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם ומזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם
(צילום: REUTERS/Mohamed Azakir/Al Manar TV)
בימים האחרונים כבר הבטיחו כאמור אנשי חיזבאללה ומקורביו שהוראת הגירוש לא תמומש, וחבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חיזבאללה, חוסיין אל-חאג' חסן, אמר שלשום בצורה נחרצת: "שגריר איראן בלבנון לא יעזוב את ביירות". באל-ג'ומהוריה הלבנוני ציטטו מקורות המקורבים ל"צמד השיעי" (תנועת אמל וחיזבאללה) שטענו כי שגריר איראן "לא יורשה לעזוב את ביירות" והבטיחו כי ההחלטה שהתקבלה נגדו "תיחשב כאילו מעולם לא קרתה".
אם השגריר האיראני ימשיך להישאר בלבנון חרף הוראת הגירוש, קיימת אפשרות תיאורטית שהוא ייעצר אם ייצא ממתחם השגרירות. אולם מהלך כזה ייתפס כהסלמה חמורה מצד הממשלה הלבנונית, שהצהירה שוב ושוב שאין ברצונה להגיע לעימות ישיר מול חיזבאללה.
הישארותו בלבנון צפויה להיתפס כאות נוסף לחולשתה הגדולה של הממשלה בביירות – שמאז הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה בנובמבר 2024 נקטה אמנם יד נוקשה כלפי ארגון הטרור השיעי והבטיחה לפעול לפירוקו מנשקו, אך לא הצליחה לממש את הבטחותיה. מאז הצטרפות חיזבאללה למלחמה בשליחותה של איראן, ראש הממשלה הלבנוני נוואף סלאם והנשיא ג'וזף עאון החריפו עוד יותר את הטון כלפי הארגון, ובין הצהירו על איסור פעילותו הצבאית ועל גירוש אנשי משמרות המהפכה מהמדינה. הם גם קראו למשא ומתן ישיר עם ישראל, אבל נתפסים בירושלים כנטולי כוח ממשי.








