הוא נערך לכך זמן רב ואף מינה לעצמו מחליפים פוטנציאליים, אבל עם חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי יעמדו התוכניות הללו למבחן המציאות – שבה הרפובליקה האיסלאמית מתמודדת עם אתגר שניצב בפניה בעבר רק פעם אחת בלבד מאז המהפכה האיסלאמית, לפני 36 שנה: מינוי יורש למנהיג העליון, הליך סבוך למדי גם בעתות שגרה, שכעת אמור להיערך – אם בכלל – בעיצומן של המתקפות הישראליות והאמריקניות, שהנשיא דונלד טראמפ אותת כי יימשכו "ככל שיידרש" עד להשלמת המטרה המרכזית של המלחמה: הפלת משטר האייתוללות.
10 צפייה בגלריה
מבכים על מותו של חמינאי בטהרן, הבוקר
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
המנהיג העליון של איראן, נזכיר, הוא על-פי החוקה איש דת שיעי שאינו רק מנהיג "רוחני" אלא גם מי שמחזיק במילה האחרונה בכל סוגיות הממשל – מצבא וביטחון, דרך מדיניות חוץ ועד מדיניות פנים. הוא המפקד העליון של כוחות הצבא, ומשמרות המהפכה נתונים לשליטתו הישירה. התפקיד נוצר על ידי מייסד הרפובליקה האיסלאמית רוחאללה חומייני על בסיס גישתו הדתית-קיצונית שלפיה אנשי הדת השיעים – האייתוללות – הם אלו שצריכים להוביל את השלטון עד לבוא המהדי (ה"משיח" באמונה המוסלמית).
חמינאי, שהיה יד ימינו של חומייני ובעשור שאחרי המהפכה האיסלאמית כיהן כנשיא איראן, נבחר ב-1989 ליורשו של חומייני (שמת כמו חמינאי בגיל 86). חמינאי שהיה אז בן 50 נבחר למרות שלא החזיק באותה עת בתואר הדת השיעי הבכיר "מרג'ע תקליד", והחוקה האיראנית שונתה במיוחד כדי לאפשר לו להתמנות גם ללא התואר הזה, תחילה כמנהיג עליון בפועל, אבל כל יורש פוטנציאלי יצטרך ככל הנראה להיות איש דת בכיר – אלא אם כן, כפי שהעריכו פרשים מסוימים, עשויים משמרות המהפכה לחולל הפיכה שלטונית. עלי ואאז, מומחה לאיראן ממכון המחקר International Crisis Group, העריך בעבר כי ייתכן שימונה לתפקיד איש דת מוכר פחות, שישמש כ"בובה" של משמרות המהפכה: "יש אפשרות שהם יקדמו מועמד שאיש לא שמע עליו ולא יחזיק באמת באותם מנופי כוח שהיו לאייתוללה חמינאי".
על פי החוקה האיראנית, את המנהיג העליון בוחר גוף שמכונה "מועצת המומחים" ומונה 88 אנשי דת. הנציגים הללו נבחרים אמנם על ידי הציבור האיראני, אבל כדי שיוכלו להתמודד הם צריכים לקבל אישור מגוף נוסף שמכונה "מועצת שומרי החוקה", שחבריו ממונים באופן ישיר או עקיף על ידי המנהיג העליון עצמו, כך שלחמינאי הייתה שליטה גדולה על מינוי הבכירים שאחראים כעת על מינוי יורשו – ומי שנחשב ליריבו או ללא נאמן מספיק לערכי המהפכה האיסלאמית, נפסל מראש. כך למשל, הנשיא לשעבר ואיש המחנה המתון-יחסית חסן רוחאני, לא הורשה להתמודד בבחירות האחרונות למועצת המומחים, ב-2024.
10 צפייה בגלריה
עצרת אבל בטהרן בעקבות חיסול חמינאי
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
היו באיראן גם חגיגות, אחרי שנים של דיכוי אלים של המחאות נגד המשטר
"מועצת המומחים" נדרשת לבחור מנהיג עליון על פי הקריטריונים הבאים: הוא צריך להיות כמובן גבר, איש דת עם יכולות פוליטיות ו"סמכות מוסרית", ולהיות נאמן לרפובליקה האיסלאמית. בעזרת הקריטריונים הללו יכולים חברי מועצת המומחים להחריג מועמדים מתונים יותר, כאלו שעשויים לתמוך בשיתוף פעולה עם המערב ובהפחתת הדיכוי החברתי והפוליטי בתוך איראן. על פי החוקה, על מועצת המומחים להתכנס כדי לבחור את המנהיג העליון הבא "בהקדם האפשרי", ועד אז סמכויותיו של המנהיג העליון מועברות למועצה זמנית שמורכבת משלושה בעלי תפקידים: הנשיא, ראש הרשות השופטת ונציג מטעם "מועצת השומרי החוקה" (שנבחר על ידי גוף שלישי במנגנון המסובך של המשטר, "המועצה לאבטחת אינטרס המשטר").
בלילה שעבר, שעות אחרי שבטלוויזיה האיראנית הודיעו בבכי על מותו של חמינאי, הודיעה איראן כי אותה מועצה זמנית אכן הוקמה, ובהתאם לחוקה היא תורכב מהנשיא מסעוד פזשכיאן, הנחשב לאיש המחנה המתון-יחסית ומראש הרשות השופטת ואיש הדת גולאם-חוסיין מוחסני-אזאי, איש המחנה השמרני-קיצוני. בצהריים הודיעה איראן כי נבחרה גם הצלע השלישית של אותה מועצת הנהגה זמנית, וכי נציג "מועצת שומרי החוקה" יהיה האייתוללה עלי-רזא עראפי.
אף שרשמית זו המועצה שמנהיגה כעת את איראן, ב"ניו יורק טיימס" דווח רק לפני כמה ימים כי מי שמנהל בפועל את הרפובליקה האיסלאמית, אז בצל איום התקיפה שכעת התממש, הוא ראש המועצה לביטחון לאומי ומקורבו של חמינאי, עלי לריג'אני. לריג'אני, מי שהכריז בעצמו במהלך הלילה על הקמת אותה מועצת הנהגה זמנית, אינו איש דת בכיר וב"טיימס" הדגישו כי הסיכוי שייבחר כמנהיג עליון בעצמו נמוך מאוד, אולם לפי הדיווח הוא זה שמנהל בפועל את איראן בשבועות האחרונים, תוך דחיקתו של הנשיא פזשכיאן.
בין אם מועצת ההנהגה הזמנית היא זו שמקבלת כעת את ההחלטות או לאו, כעת נשאלת השאלה מי עשוי להיבחר בסופו של דבר למנהיג הבא – אם בכלל ייבחר יורש כזה, בהינתן המשך המתקפות האמריקניות והישראליות, שמטרתן כאמור להביא להפלת המשטר, כשבירושלים ובוושינגטון מביעים תקווה לחידוש ההתקוממות העממית שדוכאה באכזריות רבה על ידי משמרות המהפכה ומיליציית הבסיג' לפני כחודשיים. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י טען אחר הצהריים כי למרות המלחמה, ייתכן שבחירת המנהיג הבא תיעשה כבר מחר או מחרתיים. האמירה הזו מצטרפת להערכות שכבר פורסמו בעבר, ולפיהן הממסד השולט בטהרן יחתור לבחור לחמינאי יורש באופן מיידי – כדי לשדר יציבות והמשכיות במשטר.
לפי "ניו יורק טיימס", חמינאי כבר בחר לעצמו שלושה יורשים פוטנציאליים "מועדפים", עוד בתקופת המלחמה הקודמת ביוני אשתקד: ראש הרשות השופטת גולאם-חוסיין מוחסני-אזאי; חסן חומייני, נכדו של מנהיג המהפכה האיסלאמית רוחאללה חומייני, שנחשב לדמות מתונה יותר; ועלי אסגאר חיג'אזי, ראש הסגל של חמינאי. ב"טיימס" דיווחו כי לפי צה"ל, חיג'אזי חוסל. אלו חלק מהמועמדים הפוטנציאליים ששמם מוזכר במרוץ האפשרי למנהיג העליון הבא.
חסן חומייני, 53
חומייני הוא אחד מ-15 נכדיו של מנהיג המהפכה חומייני, ונחשב לבולט מביניהם ולמי שמשתייך למחנה הרפורמיסטי – מחנה שאמנם דוגל בעקרונות הרפובליקה האיסלאמית, אבל קורא לפתיחות מסוימת בפני העולם ולהקלה בחוקי הכפייה הדתית הנוקשים ובהגבלות על פעילות פוליטית. אף שבשל הגישה המתונה יותר שלו נאסר עליו להתמודד בבחירות ל"מועצת המומחים" ב-2016, רבים מאנשי הדת הבכירים באיראן וגם בכירים במשמרות המהפכה רוחשים לו כבוד בשל ייחוסו המשפחתי, וכאמור לפי "ניו יורק טיימס" הוא אחד משלושת הבכירים שחמינאי עצמו הציע שיחליפו אותו כשימות.
10 צפייה בגלריה
חסן חומייני, נכדו של רוחאללה חומייני, לצד חמינאי
(צילום: Office of the Iranian Supreme Leader/WANA)
בשנה שעברה דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי ישנם גורמים באיראן הסבורים כי בחירה בחומייני הנכד תשלח מסר מפויס לקהילה הבינלאומית ותתקבל בצורה טובה יותר על ידי הציבור האיראני עצמו. חומייני הזהיר עוד ב-2024 מ"משבר של אי-שביעות רצון ציבורית שהולכת וגדלה", לדבריו בגלל עוני וקיפוח. אשתקד הוא הדגיש מנגד את נאמנותו למנהיג העליון חמינאי, ושעות לפני המתקפה האמריקנית ביוני על מתקני הגרעין הוא פרסם הודעה פומבית שבה כי הציע את שירותיו למשטר. "פעם נוספת, אני מביע בצניעות את נכונותו של המשרת הקטן וחסר המשמעות הזה של העם האיראני להתייצב ולהיות נוכח בגאווה בכל חזית שתידרש", הוא מסר אז.
מוג'תבא חמינאי, 56
מוגת'בא חמינאי הוא בנו השני של המנהיג העליון שחוסל אתמול, והוא נחשב לאיש המחנה השמרני-קיצוני כמו אביו. מוג'תבא הביע בין היתר תמיכה בדיכוי מתנגדי המשטר בתוך איראן ובנקיטת מדיניות ניצית ותקיפה כלפי אויבים חיצוניים. הוא איש דת מדרג ביניים שמלמד תאולוגיה שיעית בסמינר בעיר קום, מרכז חיי הדת של איראן, ולמרות שמעולם לא החזיק בתפקיד רשמי במשטר הוא נתפס כבעל השפעה גדולה בו, וטיפח קשרים קרובים עם משמרות המהפכה. אנליסטים מחוץ לאיראן תיארו אותו בעבר כמעין "שומר סף" בסביבתו של אביו, וב-2019 הוטלו עליו סנקציות אמריקניות. בוושינגטון הסבירו אז כי למרות שאין לו תפקיד רשמי, הוא עדיין "מייצג" את המנהיג העליון.
חמינאי לא נתפס כעת כמועמד בולט במיוחד, בעיקר מפני שבחירתו צפויה להיתפס כהעברת השלטון בירושה מאב לבן – באופן שמזכיר את המלוכה שאותה נטשה איראן במהפכה האיסלאמית. מוג'תבא גם לא נחשב לאיש דת בכיר מספיק כדי להתמנות לתפקיד הרם, אך כאמור שמו הוזכר לא אחת כמועמד פוטנציאלי. גורמים בישראל טענו כי הוא אינו תופס בינתיים עמדה בולטת, ולדבריהם נראה שהאיראנים "מחביאים" אותו.
עלי-רזא עראפי, 67
עראפי הוא דמות פחות מוכרת באיראן, אבל הוא מעורה היטב במוסדות השלטון של המשטר ונחשב לבעל ברית נאמן של חמינאי. הוא מכהן כאחד מסגניו של יו"ר מועצת המומחים, אותו גוף שתפקידו לבחור את המנהיג העליון הבא, והוא חבר גם במועצת שומרי החוקה – שמטעמה הוא נבחר היום לכהן במועצת ההנהגה הזמנית המשולשת. הוא עומד בנוסף בראש מערך הסמינרים השיעיים של איראן, שבהם מוכשרים אנשי הדת.
אלכס וטנקה, מהמכון למזרח התיכון שמושבו בוושינגטון, אמר ל-CNN כי עצם מינויו של עראפי לתפקידים רגישים על ידי חמינאי מעיד על רמת אמון גדולה שהייתה למנהיג המחוסל באיש הדת הזה וביכולות הביורוקרטיות שלו. לצד זאת, ברשת החדשות האמריקנית הדגישו כי עראפי אינו ידוע כמי שנהנה מהשפעה פוליטית גדולה בחוגי השלטון, והוא גם לא מקושר עם הממסד הביטחוני באיראן.
לפי החוקר וטנקה, עראפי ידוע כמי שבקיא בנושאי טכנולוגיה, דובר היטב ערבית ואנגלית ופרסם 24 ספרים ומאמרים.
גולאם-חוסיין מוחסני-אג'אי, 69
מוחסני-אג'אי, ראש הרשות השופטת של איראן, הוזכר כאמור כיורש פוטנציאלי על ידי חמינאי עצמו לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס". מוחסני-אג'אי נמנה גם הוא על המחנה השמרני-קיצוני, וכיהן בעבר כשר המודיעין בתקופתו של הנשיא מחמוד אחמדינג'אד. אחרי שפוטר ללא הסבר ב-2009 הוא כיהן בשורת תפקידים במערכת המשפט, עד שחמינאי מינה אותו ב-2021 לתפקיד ראש מערכת המשפט במקומו של איברהים ראיסי (מי שהפך אז לנשיא ורבים העריכו כי חמינאי מטפח כיורשו העתידי – עד שנהרג בהתרסקות מסוק ב-2024).
כמי שמוביל את מערכת המשפט, למוחסני-אג'אי חלק מרכזי בדיכוי המחאות נגד המשטר, והוא נחשב למי שידו על ההדק קלה בכל הנוגע לשימוש בעונש מוות – שזינק בשנה שעברה, עוד לפני הדיכוי האכזרי של מחאת הענק בינואר. באותה עת הוא לקח חלק בולט במאמצי המשטר להפחיד את המפגינים, ואיים שהשלטונות לא יגלו שום רחמים כלפיהם. הוא אף תיעד עצמו מבקר בכלא בטהרן וטען כי בחן באופן אישי חלק מהתיקים וזירז את הטיפול בהם. בנאום ששודר בטלוויזיה האיראנית הוא קרא להרשיע את המפגינים שלטענתו "ערפו ראשים ברחובות ושרפו אנשים בחיים" – ולהוציא אותם להורג במהירות האפשרית: "אם אנחנו רוצים לעשות את העבודה, אנחנו צריכים לעשות אותה עכשיו. אם זה יתעכב, בחודשיים-שלושה, לא יהיה לזה אותו אפקט", הוא אמר אז.
מוחמד מהדי מירבאקרי, כבן 65
מירבאקרי הוא איש המחנה השמרני-קיצוני באיראן שעומד כיום בראש האקדמיה ללימודים איסלאמיים בקום, וחבר גם הוא במועצת המומחים. הוא מייצג שם את הפלג השמרני ביותר של המשטר.
עדות לעמדותיו הקיצוניות הגיעה כשהצדיק את המספר הרב של ההרוגים הפלסטינים במלחמה מול ישראל בעזה ואמר כי גם מוות של חצי מאוכלוסיית העולם "שווה את זה" אם הדבר ישיג "קרבה לאל". לפי אתר מתנגדי המשטר IranWire, מירבאקרי הוא מבקר חריף של המערב ומאמין כי עימות בין המאמינים לבין ה"כופרים" הוא בלתי נמנע.
האשם חוסייני בושהרי, כבן 69
בושהרי, כך מדווחת CNN, הוא איש דת שיעי בכיר שמקורב עמוקות למוסדות שאחראים על בחירת המנהיג העליון, בפרט מועצת המומחים – שבה הוא מכהן כסגן הראשון של היו"ר. ברשת ציינו כי הוא נחשב לאחד ממקורביו של חמינאי, אם כי הוא לא זוכה להכרה גדולה בתוך איראן ולא מחזיק בקשרים הדוקים למשמרות המהפכה.
