המושל הדמוקרטי של מדינת ניו ג'רזי, פיל מרפי, השלים לפנות בוקר (יום ה') ניצחון דחוק על יריבו הרפובליקני ג'ק צ'יטרלי, אבל גם הניצחון הזה הוא סימן מדאיג מאוד למפלגה הדמוקרטית שנה לפני בחירות אמצע, שבהן היא עשויה לאבד את השליטה בקונגרס. הסקרים צפו למרפי ניצחון קל, אבל בפועל הוא נגרר לקרב צמוד ביותר, וככל הנראה יסיים עם ניצחון בפער של כאחוז, אולי אף פחות מזה. הקושי של הדמוקרטים לנצח במרוץ בניו ג'רזי מצטרף להפסד הצורב שנחל שלשום בווירג'יניה המועמד הדמוקרטי לתפקיד המושל שם, טרי מקוליף, מול המועמד הרפובליקני גלן יאנגקין.
המושל מרפי בן ה-64 נגרר לקרב צמוד בניו ג'רזי אף שבמהלך הקמפיין כבר הוביל על צ'יטרלי, לפי חלק מהסקרים, בפער של כ-10%. צ'יטרלי בן ה-59 הצליח לצמצם את הפער בין השאר הודות לדרישה הקשוחה והלא-פופולרית של מרפי לחייב תלמידים בבתי הספר לעטות מסכות. הוא גם הרבה לתקוף את המיסים הגבוהים המוטלים במדינה, והאשים את מרפי, איש עשיר שהיה בעבר מנכ"ל גולדמן סקס, כי הוא מנותק מהבוחרים.
ניו ג'רזי היא מדינה שנטתה בשנים האחרונות יותר ויותר לטובת המפלגה הדמוקרטית, ויש בה כמיליון מצביעים דמוקרטים רשומים יותר מאשר רפובליקנים. בבחירות אשתקד זכתה המפלגה ב-10 מ-12 המושבים של ניו ג'רזי בבית הנבחרים האמריקני, וג'ו ביידן ניצח במדינה זו את הנשיא היוצא דונלד טראמפ בפער של יותר מ-15%. למרות זאת, צ'יטרלי הצליח לכפות קרב צמוד באופן לא צפוי, ובשלב מסוים אף עלה ליתרון בו. את ההפתעה מהתוצאות ביטאה היטב אשלי קונינג, מנהלת מכון סקרים באוניברסיטת רטגרסג: "אם הייתם שואלים מישהו במדינה לפני כמה חודשים", אמרה, "אני חושבת שכל אחד היה עונה לכם שמרפי ינצח בפער דו-ספרתי גבוה".
11 צפייה בגלריה
ביידן עם טרי מקוליף ביולי. הפסד דמוקרטי ראשון במרוץ ארצי בווירג'יניה מאז 2009
(צילום: רויטרס)
הלילה כבר הכריזו רוב כלי התקשורת בארה"ב, בהם "ניו יורק טיימס", CNN וסוכנות הידיעות AP, כי מהתוצאות הכמעט סופיות עולה שמרפי הבטיח את הניצחון. הם הסבירו כי אף שנותרו עוד קולות לספור, רובם אמורים להגיע ממעוזים דמוקרטיים במדינה. במחנה צ'יטרלי מסרבים להכיר בינתיים בהפסד, וטוענים כי הפער קטן מכדי שאפשר יהיה להכריז שהמרוץ הוכרע.
רוב האמריקנים לא מרוצים מביידן
כך או כך, העובדה שהתוצאה בניו ג'רזי הייתה הרבה פחות טובה מהצפוי היא סימן מדאיג נוסף עבור הדמוקרטים. מערכת הבחירות ביום שלישי השבוע, שכללה גם בחירות לתפקידים כמו ראשי ערים ותובעים כלליים ברחבי ארה"ב, הייתה המבחן הפוליטי הגדול הראשון לשתי המפלגות מאז הבחירות לנשיאות ולקונגרס אשתקד, שהסתיימו בהשתלטות של הדמוקרטים על הבית הלבן, הסנאט ובית הנבחרים. הניצחון הלא-מרשים בניו ג'רזי וההפסד בווירג'יניה, מדינה שגם היא נעשתה יותר ויותר דמוקרטית בעשור האחרון ושהרפובליקנים לא ניצחו בה בשום מרוץ ארצי מאז 2009, עשויים להעיד כי אי-שביעות הרצון מתפקוד ביידן כנשיא ומתפקודם של הדמוקרטים בקונגרס מתחילה לגבות מהמפלגה מחיר אלקטורלי.
11 צפייה בגלריה
ביידן עם סגניתו קמלה האריס ויו"ר בית הנבחרים פלוסי. עימותים עם הפרוגרסיבים מעכבים את האג'נדה
(צילום: GettyImages)
בחודשים האחרונים חלה ירידה משמעותית בשיעור שביעות הרצון של האמריקנים מתפקודו של ביידן. סקר שפרסמה סוכנות הידיעות AP לפני ימים אחדים העלה שרק כ-48% מהאמריקנים מרוצים כעת מתפקודו כנשיא ואילו 51% אינם מרוצים. אלה עדיין שיעורים טובים משל טראמפ, אבל הם בכל זאת אינם מחמיאים במיוחד. לפי הסקר, רק 41% מהאמריקנים מרוצים כעת מהתנהלותו הכלכלית של ביידן, ירידה מ-49% באוגוסט ומ-60% במרץ, ורק כשליש מהאמריקנים סבורים שארה"ב צועדת בכיוון הנכון. קודם לכן השנה עמד השיעור על כמחצית מהאמריקנים.
הנתונים הלא מחמיאים האלה באים בצל הנסיגה הכאוטית מאפגניסטן, משבר הצוללות מול צרפת ובעיקר הקרבות הפנימיים בקונגרס בין המחנה המתון של המפלגה הדמוקרטית לבין המחנה הפרוגרסיבי שלה, שמעכבים את קידום האג'נדה של ביידן בנושאי פנים, בכלל זה תוכנית התשתיות שלו, המאבק בשינויי האקלים ושדרוג שירותי הרווחה והבריאות האמריקניים.
אמש, עם שובו לארה"ב מוועידת האקלים בגלזגו, התייחס ביידן להפסד הדמוקרטי בווירג'יניה, ואמר כי ההפסד הזה מדגיש כי המפלגה הדמוקרטית "צריכה להביא תוצאות לעם האמריקני". עם זאת, הוא הדף את הטענה שההפסד מעיד על אי-שביעות רצון של הבוחרים מתפקודו כנשיא. לטענתו, עיכוב האישור של תוכניות התשתיות, הרווחה והאקלים שלו בשבוע שעבר בקונגרס לא גרם להפסד, אך התוצאה מוכיחה שהבוחרים רוצים שדברים יקודמו וייעשו, ולא יישארו תקועים במקום: "אם אוכל להעביר את התוכניות שלי, אוכל לגרום לכך שתראו הרבה דברים משתפרים, מהר ובחדות".
טראמפ מוכר חולצות Let's go, Brandon
במחנה הרפובליקני כבר נערכים לבחירות אמצע הכהונה של השנה הבאה, ובשבועות האחרונים הם מתהדרים גם בסיסמה עממית חדשה: "Let's go, Brandon!" ("קדימה, ברנדון!"). הסיסמה הלכאורה-תמימה הזו הפכה לאחרונה לקריאת גנאי נגד הנשיא ביידן מצד אנשי ימין, ועבור גורמים שמרניים היא מהווה חלופה מנומסת יותר לקריאה הגסה "Fuck Joe Biden" ("לך תזדיין, ג'ו ביידן"). לא רק אזרחים רפובליקנים פשוטים משתמשים בקריאה "Let's go, Brandon!", אלא גם פוליטיקאים מהמפלגה: חבר בית הנבחרים מפלורידה ביל פוזי, למשל, סיים את נאומו בקונגרס ב-21 באוקטובר בהנפת אגרוף ובקריאה "קדימה, ברנדון", וג'ף דנקן הרפובליקני מדרום קרוליינה עטה בסוף החודש בקפיטול מסכה עם הכיתוב Let's go, Brandon. הסנאטור הרפובליקני מטקסס טד קרוז הצטלם עם שלט הנושא את הכיתוב הזה.
כך נולדה הקריאה Let's go, Brandon
מקורו של הביטוי Let's go, Brandon הוא במרוץ מכוניות של נסקאר שנערך ב-2 באוקטובר באלבמה. ברנדון בראון, נהג בן 28, ניצח אז במרוץ, וכשהתראיין ל-NBC הקהל מאחוריו השמיע קריאות קצובות שפשרן לא היה ברור. המראיינת הייתה בטוחה שהאוהדים קוראים Let's go, Brandon וכך גם הסבירה לצופים בשידור, אבל בהמשך כבר נעשה ברור שהם משמיעים קריאה אחרת לגמרי: Fuck Joe Biden. כמה ימים אחר כך, כשביידן ביקר באתר בנייה בשיקגו כדי לקדם את החובה להתחסן או להיבדק במרכזי קורונה, מפגינים נגדו הציבו שם שני שלטים עם שני הביטויים: Let's go, Brandon ו-Fuck Joe Biden.
מאז, מלווה אותו הקריאה "קדימה, ברנדון" בעוד הזדמנויות, כשהמסר האמיתי מאחוריה ברור: Fuck Joe Biden. גם הנשיא לשעבר טראמפ, יריבו הגדול של ביידן, לא החמיץ את ההזדמנות: ארגון Save America שלו מוכר כעת חולצות טי עם הכיתוב Let's go Brandon ב-45 דולר לחולצה. במצעד השירים המושמעים ביותר של אייטיונז הדיח בחודש שעבר השיר Let's go, Brandon של הראפר ברייסון גריי, תומך ידוע של טראמפ, את השיר החדש של אדל Easy On Me. השיר, שבו משתף גריי פעולה עם צמד ראפרים נוספים, כולל שורות כמו "המגפה אינה אמיתית, הם רק תכננו אותה", "הפוליטיקאים האלה הם שדים, רק בתחפושת" ו"ג'ו הוא נוכל, הוא יודע איך להונות".
ועוד בחוגים הרפובליקניים: מאות מתומכי תנועת הקונספירציה QAnon, הדוגלת בין השאר ברעיון שטראמפ נלחם בכת של דמוקרטים וליברלים השותים את דמם של ילדים, התכנסו שלשום במרכז דאלאס מתוך אמונה שג'ון קנדי ג'וניור, שנהרג בתאונת מטוס ב-1999, יופיע במקום. הם התכנסו בכיכר שבה נרצח אביו, הנשיא ג'ון קנדי, ב-22 בנובמבר 1963. בפורומים המקדמים את רעיונות QAnon נטען כי קנדי ג'וניור ייצא מ"מקום מחבואו" ביום שלישי ב-12:29 בצהריים, וכי זה יוביל, באופן כלשהו, להחזרתו של טראמפ לתפקיד הנשיא. מיותר לציין כי קנדי ג'וניור לא הגיע.
תיאוריית הקונספירציה QAnon, שמתופעת-אינטרנט זניחה הפכה לתנועה בולטת של תומכי טראמפ, החלה לצמוח לפני ארבע שנים, ואנשיה דוגלים בשורה של אגדות קונספירטיביות מופרעות מבית הימין הקיצוני. תיאוריית הקשר שעמדה בבסיס התנועה עם היווסדה הייתה זו שלפיה הנשיא דאז דונלד טראמפ ואדם מסתורי המכונה Q מנהלים בחשאי, מתוך הממשל, מלחמה נגד רשת עולמית של פדופילים, קניבלים וחורשי רעה, שסוגדים לשטן ושקנו להם אחיזה בזרועות השלטון האמריקניות, בעולם העסקים ובתקשורת.
חסידי QAnon מאמינים כי הרשת הזו – שבה חברים לכאורה גם ברק אובמה, הילרי קלינטון, המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס ובכירים בתעשיית הסרטים של הוליווד – פועלת כמעין "דיפ סטייט", וכי טראמפ ו-Q חותרים להפיל אותה באמצעות הפיכת-נגד. מאמיניו של Q היו בטוחים לפני הבחירות לנשיאות אשתקד שבקרוב יתחולל אירוע המכונה "הסערה" או "ההתעוררות הגדולה", וכי בו ייעצרו אלפים מאנשי הרשת הזדונית, ואז רבים מהם יוצאו להורג וצבא ארה"ב יבצע הפיכה אלימה שבה יוחזר הכוח לידי העם האמריקני.
