כתב האישום החמור שהוגש בשבוע שעבר בפרשת ההתעללות בפעוטון "לוצ'יק" באריאל השאיר על סדר היום את מה שאי אפשר להגדיר אחרת אלא כתופעה עקבית, מסוכנת וארוכת שנים: אלימות של גננות ומטפלות כלפי תינוקות, פעוטות וילדים חסרי ישע. כל פרשה כזאת מתפוצצת ברעש רב בתקשורת, ההורים השבורים משתפים סיפורים מסמרי שיער ומערכת אכיפת החוק מבטיחה מיצוי דין חריף. אלא שרבים מהתיקים האלה, מתברר, מתמשכים שנים ללא התקדמות, או גרוע מכך - נסגרים בקול ענות חלושה ומותירים את המשפחות שבורות.
ב-2022 הפקידה מעיין את בנה בן השנתיים ואת בתה בת השמונה חודשים ב"גן של ברכה" בכפר סבא, בזכות היכרות עם המנהלות - ברכה אלון ובתה שני בקר. אבל אחרי שהבן חזר הביתה עם סימנים כחולים באוזן וברגליים היא החליטה לעשות מעשה. "שמתי עליו מכשיר הקלטה ושמעתי את הנורא מכל", היא מספרת. "ברכה הכניסה את התינוקת שלי לחדר מיד אחרי שהבאתי אותה, והיא צרחה שם במשך שעתיים וחצי מבלי לקבל מענה. ברקע אפשר לשמוע את ברכה מקללת אותה.
"בצהריים היא הוציאה אותה מהחדר וניסתה להאכיל אותה אבל הבת שלי לא רצתה, אז היא צרחה עליה: 'את לא רוצה לאכול? אל תאכלי. כוס אמא שלך', וזרקה אותה לחדר. שומעים את הילדה צורחת את נשמתה ברקע. אחר כך היא יצאה מהגן והשאירה את שני לבד עם 15 תינוקות. כשחזרה היא שאלה אותה אם הבת שלי אכלה, ושני ענתה: 'מי יאכיל אותה'".
מעיין פנתה למשטרה, וזו דרשה מבעלות הפעוטון את התיעוד מהמצלמות המותקנות במקום, אבל לדברי האם, "התברר שבמשך שנתיים שלמות היא ניתקה את המצלמות ובכך שיבשה ראיות. המשטרה הצליחה לשחזר רק מעט סרטונים מספטמבר 2020, כשהילדים שלי לא היו שם. וגם אז התגלו שם זוועות. רואים אותן מכות ילדים, סוטרות לתינוקות ודוחפות להם אוכל לפה בכוח".
"אני נאחזת בזה שלפחות הגן נסגר והצלתי דורות אחרים"
(אילוסטרציה: shutterstock)
למרות זאת, אלון ובקר מעולם לא נעצרו. לימים הוגש נגדן כתב אישום, אך מאז עברו שנתיים וחצי שבמהלכן נדחו הדיונים שוב ושוב בתירוצים שונים. "כבר לדיון הראשון ברכה לא הגיעה בטענה שהיא חולה ושהיא סיעודית ודמנטית", טוענת מעיין. "ככה כבר שנתיים וחצי מורחים אותנו. כל פעם היא דוחה את הדיון בטענה למצב רפואי לא טוב. אבל יש לנו צילום שרואים אותה הולכת עם ילד קטן ושקית מהסופר. היא לא דמנטית ולא כלום.
"לאחרונה קבעה ועדה רפואית שלא ניתן להכריע אם היא כשירה לעמוד לדין, אז המליצו לשופט לשלוח אותה להסתכלות פסיכיאטרית. סוף סוף החליטו לפצל את התיק שלה מהתיק של הבת שלה, כדי שלפחות היא תישפט. היה אמור להיות דיון הוכחות עוד כמה שבועות, אבל פתאום השופט החליט לקיים דיון גישור.
"כל פעם כשמתפרסם אירוע כזה זה מטלטל את עולמי. הילדים שלי כבר גדולים והבן בכיתה א'. 4.5 שנים עברו מאז שהפרשה התפוצצה. איפה המדינה שתגן על דור העתיד? אנחנו לא באמת יודעים מה הנזק שנגרם להם. המחשבה שלא יהיה צדק פשוט מאכזבת. התחלפו בתיק כל כך הרבה פרקליטות במהלך הדרך ואין מישהו שאפשר להגיד עליו: הוא יעשה הכל בשביל למצות את הדין. אף אחד לא לוקח את העניין ברצינות. את מאבדת את האמון במערכת. אני נאחזת בזה שלפחות הגן נסגר והצלתי דורות אחרים".
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, בית המשפט פועל לבירור הטענות הנוגעות למצבה של הנאשמת באמצעות הגורמים המקצועיים המוסמכים. הבירור טרם הושלם ובית המשפט ממשיך לעקוב אחר התקדמותו. ככל שקיימות ראיות רלוונטיות נוספות, ניתן להביאן בפני הגורמים המוסמכים".
"הילד שרט את עצמו"
מאיה (שם בדוי) שמה לב להתנהגות מוזרה אצל בתה בת השנתיים בגן בקריית גת. גם היא שמה בחפציה מכשיר הקלטה, וגם כאן נחשפה התעללות של הצוות. הגננת נעצרה לכמה ימים, אבל בהמשך הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק בנימוק של חוסר ראיות. "זאת פרשה שהתפוצצה במרץ 2024", מספרת האם. "מפקחת של משרד החינוך דגמה את המצלמות, ראתה אלימות והגישה בעצמה תלונה במשטרה. החוקרים קראו לכל הורי הגן שצפו בסרטוני זוועות. גילו 166 מקרים בפרק זמן של 40 יום.
"היינו בקשר עם הפרקליטה הממונה אבל היא משכה אותנו. בשלב מסוים היא עדכנה אותנו שהגננת הגיעה להליך שימוע לפני טיעונים לעונש. זה הרגיע אותי, אבל אחרי תקופה קיבלנו מכתב שהודיע שגונזים את התיק. לקחנו עורכת דין שהגישה ערר ומאז אנחנו מחכים. אמרו שעד סוף דצמבר יעדכנו אותנו מה יעלה בגורל הערעור.
"המשטרה עשתה את העבודה שלה אבל הפרקליטות החליטו לסגור את התיק מסיבה לא ברורה. איך אפשר להגיד שאין ראיות כשיש 166 מקרי אלימות? זה מחדל. המפקחת לא סתם הגישה תלונה. איך זה נסגר בלי כלום? זה גורם לחוסר אמון מוחלט במערכת".
מפרקליטות מחוז דרום נמסר בתגובה: "לאחר בחינה מעמיקה של מכלול הראיות על ידי כמה פרקליטים, בהם כאלה עם ניסיון במקרים מסוג זה, הוחלט על גניזת התיק. על החלטה זו הוגש ערר, הנבחן בימים אלה על ידי הגורמים המוסמכים בפרקליטות המדינה".
הנאשמות בפרשה במעון באריאל: נטליה קיבלבסקי, דרינה חלופה ואנה פגלסקי
(צילום: דנה קופל)
גם במקרה התעללות שהתרחש ב-2022 בנס ציונה הגננת עדיין לא הועמדה לדין. שיר חיות, שבנה היה אז כבן כשנה, מספרת: "קיבלתי ממנה תמונה שלו עם שריטה ליד העין והיא כתבה שהוא שרט את עצמו תוך כדי שינה. אמרתי לה שזה לא הגיוני כי גזרנו לו ציפורניים, אבל היא התעקשה שהיו לו עדיין קצת ציפורניים.
"הגעתי לגן וביקשתי לראות מצלמות. היא אמרה שהיא תוכל להראות את התיעוד רק למחרת בבוקר. כשהגעתי למחרת היא נתנה לי הקדמה למה שרואים בסרטון, שהיא כביכול נפלה על הילד בשנת הצהריים שלו. ואז אני רואה בתיעוד שהיא מטיחה אותו בעוצמה למזרון. אחר כך היא כיסתה לו את הפנים בשמיכה. הוא לא זז".
חיות הגישה תלונה במשטרה, ואחרי שנמצאו עוד מקרי אלימות, הגננת נעצרה ופעילות הגן הופסקה, אך גם כאן - התיק נסגר בסוף מחוסר ראיות. "הוגש נגדה כתב אישום אבל אחרי כמה חודשים קיבלתי מכתב בדואר שהתיק נסגר", אומרת חיות. "אחר כך קיבלתי תביעה בסך רבע מיליון שקל על לשון הרע. החלטתי להגיש ערעור ואכן התיק נפתח מחדש והוגש שוב כתב אישום.
"זה מצער שלא רואים באמת את המקרים המזעזעים ובוחרים לסגור את התיקים האלה. מדובר בנפשות של ילדים קטנים. באיזה עולם רואים בעיניים ההתעללות וסוגרים את התיק מחוסר ראיות? זה אבסורד. מישהו בפרקליטות צריך להתעורר. את הזעקה הזאת אני משמיעה עבור הילד שלי ועבור כל ילדי ישראל".
"הסדרי טיעון מבישים"
בנה של קטיה לוין היה במעון פרטי ומפוקח בכרמיאל מגיל שמונה חודשים עד כמעט שנתיים. "זה קרה לפני ארבע שנים", היא מספרת. "חשדתי בגננות והחלטתי לשים אצלו מכשיר הקלטה. בתיעוד שמעתי צעקות וקללות והשכבה אגרסיבית באמצעות הטחה על המזרון. שמעו שם גם ילדה שאמרו לה כמה פעמים לא לגעת במשהו ואז בפעם האחרונה המטפלת ניגשה אליה ונתנה לה מכה".
לוין הגישה תלונה, אבל כמעט כרגיל, השוטרים שהגיעו לגן גילו שהמצלמות במקום לא הקליטו את התיעוד במשך כשנתיים. "היא השתמשה במצלמות כמוניטור אבל לא שמרה את התוכן", מסבירה לוין.
נגד סייעת שתועדה מכה בהקלטה נפתחה חקירה פלילית אבל שאר הגננות והסייעות יצאו "נקיות", כי צעקות וקללות לא עוברות את הרף הפלילי. "בהתחלה המשטרה סגרה את התיק מחוסר ראיות ורק אחרי שהגשנו ערעור, החקירה נפתחה מחדש והתיק הועבר לפרקליטות", אומרת לוין. "זה התיק השני בארץ שהגיע לפרקליטות בלי מצלמות. כאן החל פינג פונג של שנתיים בין המשטרה לפרקליטות ובינתיים הסייעת ניצלה את הזמן הזה וברחה מהארץ. היום קיבלתי טלפון מהפרקליט שהתיק נסגר כי אין נגד מי להגיש כתב אישום.
אלונה דניאלצילום: דנה קופל"זה ביזיון. פשוט נתנו לה לברוח מכאן והגן ממשיך לפעול כרגיל עד היום. המנהלת שהנהיגה את כל הכנופייה הזו, והייתה חלק מההתנהלות, ממשיכה לעבוד כרגיל. היא החליפה את כל צוות הגן, אבל גם לה יש חלק בזה. איך נתנו לה ככה להתחמק מדין?".
מפרקליטות מחוז חיפה נמסר: "תיק החקירה הועבר מהמשטרה עם המלצה לסגור אותו. במסגרת הטיפול בתיק התבקשו השלמות חקירה, אולם התברר כי החשודה עזבה את הארץ ולא ניתן היה להשלים את חקירתה. לאחר בחינת מכלול הנסיבות, ובשים לב לקשיים הראייתיים בתיק ולהיעדר האפשרות להשלים את החקירה, הוחלט על סגירתו. הפרקליטות ערה לרגישות המקרה ולתחושות ההורים, ומצרה על פרק הזמן הממושך שחלף עד לבקשת השלמות החקירה".
מטעם משטרת ישראל לא נמסרה תגובה לדברים העולים מהכתבה. אלונה דניאל, מנכ"לית ומייסדת עמותת מטה המאבק למען הילדים, מסרה: "המלחמה הורידה את הנושא מסדר היום אבל ההתעללות בגנים לא עצרה לרגע. אנחנו רואים את זה בשטח כל יום. משרד החינוך גורר רגליים בהרחבת הפיקוח על המעונות, תיקים נמרחים שנים, חלקם נסגרים, ובחלק אחר מתעללות יוצאות עם עבודות שירות והסדרי טיעון מבישים. יש פרשות שבהן חוקרים ופרקליטים מסורים הביאו לעונשים משמעותיים, וזה רק מוכיח שכשרוצים, אפשר. עם הקמת ממשלה חדשה אנחנו דורשים שהתיק הזה יגיע סוף סוף לשר או שרה שהילדים הם בדם ליבם".
