זו מכה שחוזרת, מסבה נזק כלכלי כבד מאוד - ופוגעת גם בביטחון האישי הבסיסי, שכל אזרח במדינה מצפה לו. הפשיעה החקלאית בדרום והגניבות מזנקות - והסיבה, על פניו - ברורה: כסף קל, וענישה לא מרתיעה מספיק. הגנבים, כך נראה, יודעים מתי להגיע - ולנצל את המועדים הכי פגיעים ורגישים. רק בערב יום הזיכרון האחרון, תועד טנדר עמוס חציר שנגנב מהשדה. כשנשאלו הגנבים מה הם עושים, הם הסבירו שלקחו רק "קצת" - וברגע שנתפסו, נאלצו להשאיר הכול וללכת. ובעלי המשקים, שעובדים גם לשם הציונות והאדמה - מתארים עבריינים שפשוטו כמשמעו, "אין להם אלוהים".
"לוקח קצת": גניבת החציר המרתיחה, בערב יום הזיכרון
(צילום: השומר החדש)
הנתונים מטרידים: מתחילת שנת 2025 - ארבעה חודשים בסך הכול - חלה עלייה של יותר מ-200% בגניבות הבקר והצאן במחוז הדרום. לפי נתוני מג"ב, רוב הפשיעה מרוכזת בדרום - ובסך הכול נגנבו 309 ראשי צאן ובקר. מתוכם הוחזרו רק 24 לבעלים - 8%. לוחמי מג"ב הצליחו לעצור בינתיים שלוש חוליות גנבים ברחבי הארץ, ושלושה כתבי אישום הוגשו. בעשור האחרון, חשוב לציין, חלה ירידה של 30% בפשיעה החקלאית.
אבל את תושבי הדרום זה לא מנחם - גם לאור העלייה הברורה מתחילת השנה. אחת המכות הקשות הייתה גניבה של עשרות טלאים מחוות נחל הרועה ברמת נגב. החווה, ששייכת לאבי סרגוסטי, היא פנינת חקלאות מדברית. העובד התאילנדי חשש להתעמת עם הגנבים. סרגוסטי הגיע להבריח אותם, אבל הגנבים כבר עשו את המכה שלהם. חוקרי ימ"ר מג"ב אומנם עצרו כמה חשודים, והם אפילו הובאו בפני בית המשפט - אבל בסופו של דבר הם שוחררו. מחוסר ראיות. בשעה שחמישה טלאים אותרו במכלאה ביישוב ביר הדאג'.
סרגוסטי אמר כי ייתכן שאם היה מגיע בזמן להתעמת עם הגנבים, הכול היה נגמר אחרת. "היו יוצאים בקמפיין צדק לאבי במקום צדק לג'ומעה", אמר בהתייחסו לשלטים שתלה אביו של ג'ומעה אל-דנפירי שנורה על ידי איש כיתת הכוננות ברתמים לאחר שפרץ ליישוב כדי לגנוב רכוש יחד עם אחרים. "את עובדת שנה שלמה, ומה שגנבו זה כל מה שהיה צריך להיכנס לי לשנה הזו. ואני לא הסיפור כאן. מג"ב באו והתייחסו לגניבה כמו תיק רצח. אבל בסופו של דבר הגנבים עדיין חופשיים".
"ילדים בני 14 מתנהגים כמו בני 20. הם חיים את הפשע, ולא מפחדים - כי החוק איתם. יש להם עורכי דין טובים"
ערן גיא, סגן הרבש"ץ ביישוב כמהין שבפתחת ניצנה, הגיע לעשות חקלאות וציונות במדבר. "כמו שלכם עלו המיסים והאוכל והדלק, זה עלה גם להם. אז גונבים יותר", הוא מסכם בפשטות. "אין לי הרבה טענות למשטרה. לפני עשור היו גונבים, הייתי מתקשר 100 והיו מגיעים אחרי יומיים-שלושה. היה שינוי. יש נקודת משטרה בניצנה. היום אני מחייג 100. הם מאוד משתדלים. אבל פתחת ניצנה מלאה בפשיעה".
"יש פה תנועה ערה, יש פה ציר הברחות סמים ואמל"ח. מסביב הכול גידולי גראס. ומי שמגדל סמים לא הולך עם הכסף לאוקספורד", אומר גיא.
ביישוב שכן, הגנבים ניצלו את העובדה שהחקלאי שומר שבת, ופרצו למחסן וגנבו משם ציוד חקלאי וכבלים. "אתה רודף אחריהם, לא רודף, אין מה לעשות. זה תסכול נוראי", הוא מסביר. "והם פה כל הזמן. אנחנו מעט תושבים, ויוצא שאתה שומר בשביל לחיות פה".
לסרגוסטי, אב שכול שאיבד את בנו רועי באסון הנמ"ר בעזה, גנבו את הכלבה של הבן אלגה. היא מעולם לא נמצאה. זמן לא רב לאחר מכן גנבו לו כלבה נוספת. את זו, למרבה המזל, הצליחה המשטרה לאתר. הגניבה של כלבתו של רועי כאבה במיוחד: "הגיעו לאדם שהיה עם הכלבה לפני שנה וחצי. אמר 'הכלב לידי, נתתי לו לאכול ונסענו'. גם המשטרה יודעת שזה לא הגיוני. אבל לא הצליחו להחזיר אותה. לא צריך את בן גביר ולוין שישנו חוקים. תשתמשו בכלים שיש לכם ותתבעו את האנשים. תשבו עליהם". לגיא הרעילו את כלבי השמירה לפני יותר מעשור, ומאז הוא לא משתמש בכלבי שמירה.
"יש פחד לתת לילדים להסתובב במושב"
אחד האירועים הקשים ביותר, והזכורים, היה פריצה לאחד הבתים ביישובים ופגיעה מינית בילדה קטנה. הפורץ, שהיה קטין בזמן המעשה, קיבל 5 שנות מאסר בפועל. "אחד המעורבים היה במעצר בית, ויומיים אחרי זה ראיתי אותו בשטח אש", מספר גיא. ביישובים הבדואים השכנים, בהם ביר הדאג', יש אוכלוסייה צעירה מאוד. "יש שם ילדים בני 14 שמתנהגים כמו בני 20. הם חיים את הפשע ולא מפחדים כי החוק איתם. הם מכירים את החוק ויש להם עורכי דין טובים".
בלילה, באין מפריע: "מעמיסים" עגלים - ובורחים
ד', בעל רפת באחד המושבים בנגב, ספג מכה קשה לאחר שפורצים נכנסו לרפת שלו והעמיסו וגנבו ממנו עגלים. המשטרה הצליחה לעצור את אחד הגנבים, עלי אלצאנע (20), ולשכת התביעות של המשטרה הגישה נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. עלי הגיע למושב יחד עם שני גנבים נוספים. הם גנבו עגלים ושקי אוכל ונסעו מהמקום, אבל הרכב שלהם נתקע. הוא הואשם בהסגת גבול, גניבת בקר, התעללות בבעלי חיים ועבירות נוספות.
"מישהו נכנס אליך הביתה, לקח את מה ששלך. במקרה הגרוע הייתי מבחין בגניבה, נוסע - והסיפור יכול היה להסתיים אחרת, עבורי או עבורו"
שופטת בית משפט השלום אחינועם צוריאל קבעה כי עלי אמנם לא פעל לבד, אבל היות שהוא נעדר עבר פלילי ומשפחתו העמידה ערבים, ניתן לשחררו למעצר בית בהפקדה של 10,000 שקל. לצערו, הוא לא הצליח לגייס את הכספים. שמונת העגלים שנגנבו, שהשווי שלהם נאמד ב-20 אלף שקל, מעולם לא נמצאו.
"קודם כל יש את הפגיעה בתחושת הביטחון האישי. המשק שלי זה הבית. ומישהו נכנס אליך הביתה כשהיית בבית. הוא לקח לך את מה ששלך. זה גורם לך לא לישון הרבה לילות קדימה", משתף ד'. "הפעם הוא גנב עגלים, ולשמחתי לא זיהיתי את זה. במקרה הגרוע הייתי מבחין בגניבה, נוסע לשם, והסיפור יכול היה להסתיים אחרת, בין אם עבורי או עבורו".
ד' אמנם חקלאי ותיק, אבל הפגיעה ניכרת. "זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. כל אזור הדרום בתקופה האחרונה סובל מהתפרצויות, בעיקר בתחום החקלאי. זו פגיעה ברמה הכלכלית והאישית. החברים סובלים, לא ישנים בלילות, ויש פחד לתת לילדים להסתובב חופשי במושב".
אפרת אלמוסנינו, ששכלה את בעלה לירן ב-7 באוקטובר כשיצא להגן על יישובי דרום עוטף עזה, ממשיכה להפעיל את המשק עם שותף. "אין יותר לצאת מהמשק", היא מסבירה. "עושים פטרולים וחוזרים. אין דבר כזה להשאיר את המשק לבד. המקום מאובטח 24/7, עם מצלמות והכל. זה מגיע בתקופות. הגנבים מכירים פה את כולם. לירן הבין שהגישה של אנשים, לפיה אפשר להחליק על גניבות ברזל ורשתות, היא לא טובה. הוא אמר לא מתאים לי. אם רואים שאפשר לגנוב רשתות וברזל, הם מעלים הילוך". לירן היה חלק מהשומר החדש, שכיום מהווים כוח חשוב לחקלאים. במשק שלה יש שומרות. "זה לא רק אהבת הכבשים. חשוב שהמקום יעמוד. אין להם אלוהים פה".
עיניים לעונשים
בצלאל גנוסר, סגן מנהל תוכנית מרחבים בשומר החדש, אמר כי "אנחנו מזהים תנועה רוחבית זוחלת הפוגעת במשילות המדינה מחוץ לגדרה-חדרה. החקלאי מזוהה כחוליה החלשה בשרשרת הביטחונית. והמשמעות היא שאנחנו כאזרחים מרגישים פחות מוגנים בלילות בשטחים הפתוחים. יש גדילה משמעותית בפגיעה בכל חקלאי וחוואי באשר הוא, בין אם על ידי השחתת רכוש, גניבה חקלאית, הצתות, פרוטקשן ועוד. אנחנו רואים בבירור שבכל מקום שיש נוכחות בשטחים הפתוחים בערבים ובלילות - הפשיעה יורדת פלאים. אנחנו מבקשים מכל אחת ואחד להתנדב לטובת חיזוק החקלאי, ובכך לחזק את שאר החוליות בשרשרת הביטחונית".
5 צפייה בגלריה
ערימת חציר על הטנדר, בערב יום הזיכרון. "כשיש נוכחות בשטחים הפתוחים - הפשיעה יורדת פלאים"
(צילום: השומר החדש)
כשמנסים להבין מה יכול לעצור את הגניבות, מצביע ערן גיא מכמהין על נקודה פשוטה: "כשיתפסו גנב כבשים ויכניסו אותו ל-15 שנה בכלא, וגם את הבא בתור יכניסו ל- 15 שנה בכלא, יבינו שאין דבר כזה כסף קל".
העונשים לגנבים הם קלים. מאוד. רק בשנים האחרונות נרשמה מגמת החמרה. כך לדוגמה, לפני שנה גזר בית משפט השלום בבאר שבע חמש שנות מאסר על סלימאן אבו סבית, שגנב כבשים ועיזים וממירים קטליטיים מחקלאים במושב בנגב. השופט רון סולקין ציין כי לעבירות כאלה פוטנציאל להסלים לאירוע אלים ואף קטילת חיים: "אין המדובר בעניין תיאורטי, שכן היו דברים מעולם, מקרים בהם התפתח עימות בין פורץ או גנב לבין חקלאי נפגע העבירה".
על גניבת הצאן כתב השופט כי "נוסף על הנזקים הנובעים מעבירות רכוש, קיים בעבירה זו אלמנט של אכזריות כלפי בעלי החיים, שגם להם נשמה ורגש, הם קשורים לעליהם ובעליהם קשורים אליהם".
בשנת 2018 גזר בית משפט השלום בטבריה 57 חודשי מאסר על תושב נצרת שגנב 57 עיזים אלפיניות מדיר בקיבוץ אלומות בצפון. לשם השוואה, נאשמים מכסייפה ואלאטרש, שבשנת 2015 גנבו 200 עיזים אלפיניות ממושב משק עפאים במושב עידן בערבה, נידונו לכמה חודשי מאסר בפועל בלבד. רק כ-40 עיזים אותרו והושבו לבעליהם. המעצר והגשת כתב האישום נגדם היו הצלחה גדולה של מג"ב, אך העונש, שניתן על ידי השופט יואב עטר, היה כמעט מגוחך לנוכח הפגיעה הקשה. יחד עם זאת, הוטל על אחד העבריינים לפצות את החקלאי ב-200 אלף שקל. נחמה קטנה.
"להתבכיין לשרים לא יעזור. השטח הוא הבשורה"
לצד הענישה, גם סיכוייו של העבריין להיתפס נחשבים חלק חשוב מההרתעה. "אל מול רוב העבירות אנחנו בירידה. בעבירות גניבות תוצרת הסיכוי שבעל המשק יידע שגנבו 5 קילו בצל נמוך", מסביר סגן-ניצב עמוס דמרי, מפקד ימ"ר מג"ב דרום. "יש עבירות שהחקלאי לא מבחין בהן אלא כעבור זמן. מגמת הפשיעה בירידה אך ישנם מספר ענפים שקשה מאוד לאמוד אותם באמצע העונה אלא רק בסופה".
כיום נכנסו תקנות מנהליים בחודשים האחרונים, שמסייעת למיגור השחתת שדות. אם נתפס רוכב טרקטורון בשטח חקלאי ניתן להטיל עליו קנס מנהלי. כניסה לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה תביא לקנס בגובה 1,500 שקל, וכניסה לשטח כזה עם כלי רכב - ישית 2,500 שקל על העבריינים. קנס מנהלי יכול להינתן גם על גניבת תוצרת חקלאית קטנה - כדי למנוע את תופעת "עושים שוק" בשדות חקלאיים. שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון האזורי, אומר כי "התקנות הן שינוי כיוון. הן יחזקו את האכיפה נגד מי שפולש לשטח חקלאי ללא הרשאה או הצדקה, זאת על ידי הפיכת העבירה לעבירה כלכלית". אבל לדבריו, "יש להחמיר את הענישה וכך יש לנהוג בכל נושא הפשיעה החקלאית".
כתבי אישום - עם זאת - יוגשו רק בגניבות גדולות יחסית. "סיכויי גנבי התוצרת להיתפס גבוהים מאוד. במחוז הדרומי, מאשדוד ועד אילת החולש על 60% מהשטחים החקלאיים בארץ, מרבית השדות במקומות מבודדים. יכולת הפיקוח מינורית עד לא קיימת. אם יש שדה חיטה מבודד ואין מצלמות באזור, הסיכוי שלי לתפוס גנב אפסי", מסביר דמרי. "אבל אם נוסיף את רכזי המודיעין שלנו, שיודעים למפות את הפעילות העבריינית בהתאמה לעונות השנה, אנחנו יודעים לייצר פעילות מניעה ולכנס את יחידת התקיפה הכפרית. כל המהות שלה היא לעסוק בכך ולבצע מארבים לגנבי התוצרת. הסיכויים להיתפס הם נגזרת של מכלול היכולת של המשטרה ומג"ב".
בפורום החקלאים האחרון שנערך במושב בית ינון, ביקשו אנשי מג"ב את שיתוף הפעולה של החקלאים. "הייתי מצפה שיגיעו לכנס כזה 100 חקלאים", אמר אחד מאנשי מג"ב. אחד החקלאים ממושב גברעם הסביר כי "אחת הסיבות שאין חקלאים הוא כי אין אמון. זה מושרש". ואז השיב לו אותו מג"בניק: "לעלות לכנסת ולהתבכיין לשרים לא יביא בשורה. נבחרי הציבור אולי יזרקו לנו כמה שקלים. אבל הם לא הבשורה. הבשורה היא אנחנו - שנצליח לאכוף ואתם תהיו מוגנים. הבשורה זה השטח".
פורסם לראשונה: 07:00, 02.05.25
