זן האומיקרון שהגיח לחיינו לפני כשבוע וחצי עורר דאגה רבה בישראל ובעולם, והוביל להידוק הגבלות הקורונה כדי למנוע את התפשטותו בארץ. נכון ליום שישי זוהו על פי נתוני משרד הבריאות שבעה ישראלים שחלו בזן החדש, וישנו חשד לעוד 27 מקרים של חשיפה לזן, שתוצאות הריצוף הגנטי שלהם עדיין לא התקבלו.
מדענים ברחבי העולם ממשיכים כעת בחקר הזן החדש של נגיף הקורונה, אך מעריכים כי יידרשו עוד ימים ארוכים עד שניתן יהיה לקבוע באמינות את מסוכנותו – יכולת ההדבקה שלו ועמידתו האפשרית בפני החיסונים. אחרי מה שנראה כמו "בהלה" ראשונית, בימים האחרונים נשמעו בישראל קריאות הרגעה בנוגע לזן הזה. כך למשל, ראש שירותי בריאות הציבור שרון אלרעי פרייס הצהירה שישראל לא ב"מצב חירום", כשלדבריה הזן החדש "נתפס" בישראל בשלב מוקדם מאוד.
3 צפייה בגלריה
קורונה זן חדש אומיקרון בדיקה גרמניה
קורונה זן חדש אומיקרון בדיקה גרמניה
בדיקת קורונה בגרמניה. בכל העולם מחכים למידע אמין על הזן החדש
(צילום: רויטרס )
ד"ר אלרעי פרייס: "תפסנו את האומיקרון מוקדם מאוד"
(צילום: אבי חי, סטס קופולו)

גם ראש הממשלה נפתלי בנט, בצל הביקורת שספג אחרי הטיסה לחופשה בחו"ל של אשתו וילדיו, אמר כי בשבוע החולף "למדנו יותר על הווריאנט ובאילו מדינות הוא מפושט". ביום חמישי הממשלה אף ביטלה את איכוני שב"כ, אחרי ימים אחדים שבהם הופעל הכלי הזה כדי לאתר מגעים קרובים של נשאי אומיקרון בישראל.
גם ההגבלות הנוכחיות שהתקבלו, בהן סגירת השמיים לזרים, יהיו תקפות למעשה רק לעוד כשבוע, וכעת נשאלת השאלה: האם יש להמשיך בהן? בשיחה עם ynet המליצו מומחי הבריאות להמשיך בהגבלות הקיימות, תוך שהם מביעים אופטימיות מהאפשרות שהחיסון יהיה יעיל מולו.
פרופ' דורון גזית, מצוות ניטור התחלואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, אומר כי אין עדיין מספיק מידע על האומיקרון בשביל לקבוע את מסוכנותו: "רואים מצב שלמרות שהוא התגלה בעשרות מדינות, חוץ מדרום אפריקה, המקרים הם בודדים ולא היו התפרצויות. זה לא אומר הרבה, כי ברוב גדול של מדינות העולם יש התפרצות חזקה של דלתא.
3 צפייה בגלריה
פרופ' דורון גזית
פרופ' דורון גזית
פרופ' דורון גזית. "גם אם יש התפרצות אומיקרון, ייקח לה זמן להתגלות"
(ynet)
"גם אם יש התפרצות אומיקרון, ייקח לה זמן להתגלות. כרגע נאסף עוד ועוד מידע מדרום אפריקה. יצא מחקר השבוע והוא ממש ראשוני שמדבר על זה שהסיכוי של מחלימים להידבק שוב הוא גבוה יותר בערך פי שלושה מאשר בהתפרצות בזן הדלתא בדרום אפריקה. לגבי מחוסנים לא היו מחקרים דומים ולא באמת יודעים אם הוא מידבק יותר אצל מחוסנים, אבל חושדים שזה כך בגלל העובדה שהוא הכיל יותר מוטציות".
פרופ' גזית מציין כי בדרום אפריקה הזינוק בתחלואה משמעותי מאוד, ולדבריו ניתן לראות אשפוזים רבים יותר אצל תינוקות עד גיל ארבע ושיא באשפוזים אצל בני 39-30. "אשפוז התינוקות מאוד מדאיג ואם זה אכן בגלל האומיקרון, זה מדאיג וזה אחד הדברים שעוקבים אחריו. העובדה ששיא האשפוזים זה בגילי 39-30, זה אומר שגם האשפוזים לא הגיעו לשיא שלהם ושזה יגיע לאט לאט גם למבוגרים. גם קצב ההדבקה הוא גבוה ומשמעותי וזה מדאיג. אנחנו מקווים שקצב האשפוזים זה הקצב שמאפיין את ההתפרצות שם ולא את עליית המאומתים והמתים. אי-הוודאות הזו דורשת הימשכות של ההגבלות".
לדבריו, ההגבלות שהטילה הממשלה היו נכונות וזהירות. "ישראל נמצאת בזמן יחסית טוב עם מספר מקרים מספיק נמוך כדי שנוכל לחיות בצורה שגרתית, וצריך להמשיך להתנהל בזהירות כדי שלא נצטרך להתמודד עם התפרצות נוספת, בעיקר בנתב"ג".
3 צפייה בגלריה
רן בליצר
רן בליצר
פרופ' רן בליצר. "אין לנו תמונת אמת"
(צילום: אוראל כהן)
פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית וראש קבינט המומחים ב"מגן ישראל", כתב בציוץ בטוויטר כי לפי שעה "צפירות ההרגעה מוקדמות מדי". בשיחה עם ynet הוסיף כי כרגע רב הנסתר על הגלוי. "יש כאן תמונה ברורה של קצב הדבקה מאוד מהיר בדרום אפריקה, ולא ברור מה הסיבה לכך. אנחנו לא יודעים אם קצב התפשטות ההדבקה החריג נובע מהידבקות מוגברת ביחס לדלתא, מהיכולת שלו לדבק גם מחלימים, או שזה נובע מחוסר בבדיקות ואיכות בעייתית של המידע שזמין לנו. שיעור החיוביים בבדיקות בדרום אפריקה הגיע ל-25% וזה מעיד על כך שלא מצליחים לבדוק מספיק אנשים ואין לנו תמונת אמת על המתרחש שם".
לדבריו, באפריקה יש עשרות אלפי חולים בזן החדש, בדרגות שונות של אימות, רובם צעירים. מחוץ לאפריקה יש כ-350 מאומתים ועוד כ-150 שחשודים בהידבקות בנגיף. בישראל יש כאמור שבעה מאומתים ופחות מ-30 חשודים. "מכיוון שישראל נמצאת במצב ייחודי שבו 100% מהאנשים שעברו PCR בשבוע האחרון עברו בדיקה שמאפשרת לזהות את זן האומיקרון, אנחנו לא חושבים שפספסנו התפרצות מקומית משמעותית – מה שאי אפשר להגיד על מדינות אחרות. ולכן המספרים בשאר העולם לא בהכרח מייצגים במדויק את מגמות התחלואה בפועל".
"אין שום סיבה להיסטריה", מרגיע פרופ' בליצר. "צריך להמשיך לפעול בשיקול דעת ובקור רוח, וכל הפעולות שננקטו נעשו מתוך הבנת המשמעות של חוסר הוודאות המובנה בתרחיש הזה, ולא מתוך לחץ. פעלו בדיוק באופן שהוגדר בתרגיל שנערך בדיוק לתרחיש הזה. בתוך שבוע, לכל היותר שבועיים להערכתי, נדע הרבה יותר – גם מבדיקות מעבדה שמתנהלות וגם ממידע אמין אודות מאות מאומתים שנאסף ומנותח, לשמחתנו במדינות אחרות.
ישראלים בנתב"ג: "אם למשפחת בנט מותר - גם לנו"
(צילום: נדב אבס, סטס קופולו)

"אבל חשוב להדגיש שאין כרגע מידע ודאי ומאומת על אף אחד מהתכונות הקריטיות של הזן הזה וייקח עוד זמן לדעת אם הזן הזה מידבק יותר או פחות מדלתא, אם הוא אלים יותר או פחות מדלתא, ואם הוא מידבק וגורם למחלה קשה באופן שונה מדלתא אצל לא מחוסנים, אצל מחלימים ובקרב מחוסנים בשלוש מנות. המידע הקיים כעת מכיל סתירות וסימני שאלה, ולכן צריכים להמתין למידע מבוסס כדי לאפשר קבלת החלטות טובה".
בנוגע למבצע חיסוני הילדים, פרופ' בליצר מדגיש כי אין מדובר בחיסון שמהווה סכנה - ומזהיר כי המחלה מסוכנת יותר. "התחסנו 35,000 ילדים בכללית ואני מאוד נקווה שנראה המשך התחסנות באותו הקצב. בזמן שחלף, מיליוני ילדים חוסנו בעולם וזה משמעותי, ובכך אני מקווה שיותר ויותר הורים ירגישו שיש להם די מידע ונצבר די ניסיון כדי להכריע ולקבל החלטה לחסן את הילדים".
הוא הוסיף: "מדי יום בישראל נדבקים מעל ל-300 ילדים בקורונה וזה אומר שבכל עשרה ימים אנחנו צפויים לראות כתוצאה מכך מקרה אחד לפחות של תסמונת רב-מערכתית PIMS בילדים בריאים, כמו-גם עשרות ילדים שיסבלו מ'לונג קוביד'. אלו נתונים שעשויים לעזור להורים לקבל החלטה ולעשות את הבחירות הנכונות, עוד לפני שנחווה גל נוסף כפי שמתרחש באירופה כעת".
פרופ' גליה רהב בריאיון לאולפן ynet, ביום חמישי
(צילום: סטס קופולו)

פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מציינת כי לפי שעה ידוע על מאות בודדים של חולים באומיקרון ברמה קלה, אך לדבריה עדיין לא ניתן להסיק מכך הרבה: "מרבית החולים הם אנשים צעירים וקשה להגיד אם זה בגלל שהם צעירים או בגלל שזו אכן מחלה קלה. כרגע מה שחשוב זה שאנחנו יודעים לזהות את הזן ושיש לנו אפשרות לאתר אותו. אין לנו מספיק מידע אם החיסון יעיל מול האומיקרון. נראה לפי המידע מנגיפים קודמים, שיש סיכוי גדול שזה יהיה יעיל מול האומיקרון ולכן חשוב להתחסן".
לדבריה, יש להמשיך בהגבלות ולהישאר עם יד על הדופק. "אנחנו עדיין לא יודעים לאן זה הולך. בזמן פנדמיה צריך להיות עם יד על הדופק ולעשות יותר מאשר פחות", אמרה. "מוקדם לדעת לאן זה יתקדם. ההגבלות כרגע הן בהחלט לעניין, וצריך להמשיך להגביל את הכניסה לישראל, לעשות בדיקות קפדניות ולהמשיך להתחסן. מאוד קשה לדעת אם תהיה התפרצות ובמדינות הבעיה העיקרית זה לא האומיקרון אלא הגל הרביעי שהגיע בגלל שהם לא קיבלו את הבוסטר ולכן המצב שלנו יותר טוב".
פורסם לראשונה: 00:44, 05.12.21