"כל כך קשה לסכם את ליאב, את 20 השנים שהוא חי, בכמה מילים" - כך אמרה הבוקר (ראשון) חמדה שמש, דודתו של סמ"ר ליאב כבביה (20), לוחם השריון שנהרג בלילה שבין חמישי לשישי באסון הטנק בדרום לבנון. היא סיפרה לאולפן ynet על האחיין שאהב מוזיקה וים, היה בוגר מגמת קולנוע - ובעיקר, לדבריה, "ילד שהוא לב". לצידו נהרגו באסון ו סא"ל דור בן שמחון (32), סמ"ר יואב קליין (21) וסמ"ר נוה חבשוש (20).
דודתו של ליאב ז"ל בריאיון לאולפן ynet
(צילום: אלכס בורטמן)

"ליאב היה ילד שהוא לב, ממש לב. זאת ההגדרה הכי נכונה עבורו", אמרה דודתו. לדבריה, חלק משמו קשור לשמו של אביה, שליאב לא זכה להכיר: "המשמעות של השם היא לב - וכך הוא קרוי. וזה מה שהוא היה - לב מלא בשמחת חיים, מלא באור. הוא נולד בחנוכה, והוא היה ילד מלא אור". שמש תיארה את ליאב כמי שהביא איתו שמחה ושקט לכל מקום: "ההורים שלו אומרים שהיה לונה פארק לגדל אותו - פשוט קלי קלות. ילד כיף, זורם וקליל. תמיד הכול היה בסדר, הוא אף פעם לא התווכח, אף פעם לא רב, הכול זרם אצלו ככה מהילדות ועד הבגרות".
לדבריה, בימים האחרונים בני המשפחה מגלים עוד ועוד צדדים באישיותו. "היו בו כל כך הרבה חלקים וכל כך הרבה צדדים שאנחנו ביומיים האלו עוד לומדים ומגלים. מי שראה את התמונה או מכיר אותו יכול לראות על הפנים את השמחה ואת הייחודיות שהייתה לו".
ליאב, כך סיפרה דודתו, היה גאה מאוד בשירותו הצבאי והתעקש לשרת כלוחם. "הוא רצה לעשות שירות משמעותי", אמרה. "הבן שלי והוא פחות או יותר באותו גיל, והם התגייסו ביחד. הבן שלי שיתף אותי שבשיחות שלהם לפני הגיוס ליאב אמר לו, 'אני אעשה רק שירות קרבי, שירות משמעותי'. הוא סימן 5 לשריון ו-5 לצנחנים במנילה".
2 צפייה בגלריה
סמ"ר ליאב כבביה, מהוד השרון, לוחם שריון בגדוד 52, עוצבת 'עקבות הברזל' (401), נפל בקרב בדרום לבנון, בן 20 בנופלו.
סמ"ר ליאב כבביה, מהוד השרון, לוחם שריון בגדוד 52, עוצבת 'עקבות הברזל' (401), נפל בקרב בדרום לבנון, בן 20 בנופלו.
סמ"ר ליאב כבביה ז"ל. "הובלה שקטה, בלי הרבה מילים"
(צילום: דובר צה"ל)
שמש סיפרה כי הבחירה של ליאב השפיעה גם על בנה. "הבן שלי אמר שזה התווה לו דרך. הוא קטן ממנו בעשרה חודשים, והוא אמר - 'אם זה מה שהוא עושה, אני לא יכול אחרת'. במשפט הזה הרגשתי כמה עוצמה יש בילד הזה, בליאב. כמה הובלה שקטה, בלי הרבה מילים".
לצד הרצון לשירות קרבי, היא סיפרה על צעיר מלא סטייל, חוש אסתטי וחוכמה. "הוא היה ילד של חיוכים, מלא בטוב, מלא באור. היה לו זקן ג'ינג'י כזה, ובבגרותו הוא החליט שהוא לא נפרד מהזקן. הוא תמיד דאג לסדר ולהנדס אותו. האסתטיקה הייתה חשובה לו, עם סטייל כל כך מיוחד של לבוש ומוזיקה - וחוכמה. הוא למד במגמת קולנוע, ובמקביל הרחיב חמש יחידות מתמטיקה וחמש יחידות אנגלית. הכול בשקט ובצ'יל. זה היה ליאב".
על נסיבות התקרית שבה נהרג סיפרה שמש כי ליאב היה בלחימה כמעט ללא הפוגה מאז סיום ההכשרה. "מהרגע שהוא התגייס וסיים את ההכשרה שלו הוא היה בלחימה עצימה עד הרגע הזה, כמעט בלי הפוגות - בעזה, בחרבות ברזל, אחר כך בשומרון ואז בלבנון. פעם אחר פעם, ימים ארוכים ושבועות ארוכים. בכל מקום שהיו צריכים את הצוות שלו - שם הם היו, ועשו את זה הכי טוב שהם יכלו".
2 צפייה בגלריה
ליאב כבביה, נוה חבשוש, יואב קליין, דור גדליה  בן שמחון
ליאב כבביה, נוה חבשוש, יואב קליין, דור גדליה  בן שמחון
חללי אסון הטנק: ליאב כבביה, נוה חבשוש, יואב קליין ודור בן שמחון ז"ל
(צילום: דובר צה"ל, באדיבות המשפחה )
לדבריה, זו לא הייתה הפעם הראשונה שהטנק שבו שירת נפגע. "אנחנו יודעים שהטנק שלו נפגע פעמיים קודם לכן. פעם אחת באירוע עם המג"ד, שהיה במצב קשה, והוא היה איתו בטנק. הוא יצא וחזר. בפעם השנייה רחפן נפץ פגע בטנק שלהם והם יצאו ללא פגע. ובפעם השלישית לא התמזל מזלו. רחפן נפץ, ככל הנראה, פגע בטנק - והבנו שהיה שם מאוד מאוד מורכב". שמש הוסיפה בכאב: "זו הפעם השלישית. לצערנו, לא הצלחנו לחבק אותו אחרי".
שמש סיפרה גם על בנה, שהיה אמור להיכנס ללבנון באותו יום שבו נהרג ליאב. "הבן שלי סיים את המסלול והיה צריך להיכנס ללבנון בדיוק באותו יום", אמרה. "היו עניינים - כן להיכנס, לא להיכנס - עד שהכניסו אותם. הוא היה במרחק של כמה מאות מטרים, הכי קרוב שיוכל להיפרד ממנו".
הלווייתו של ליאב תיערך היום בשעה 17:00. לדברי דודתו, מסע הלוויה צפוי לצאת מביתו, "עם דגלים כמו שהוא ראוי וכמו שמגיע לו". היא הוסיפה: "ליאב באמת שם את המדינה לפניו, לפני חיי הנוחות שלו ולפני בת הזוג שהייתה לו. זה היה לו חשוב. הוא כל הזמן אמר, 'אני אעשה שירות משמעותי. אני לא אספר לילדים שלי שגרסתי נייר. אני רוצה לשמור על מי שאני אוהב'".
לסיום אמרה: "אנחנו צריכים כולנו לזכור שבזכותו ובזכות כל הגיבורים האלו אנחנו יכולים לחיות כאן. הם בחרו להגן עלינו ולשמור עלינו. זו לא קלישאה - זאת אמת. זאת מציאות החיים של הילדים האלו. הם נראים חסונים, נראים בחורים חזקים - אבל בסוף הם ילדים שעושים הכול כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן בשקט".