"זמן לפשרות" אמר הערב (ראשון) יו"ר ישר! גדי איזנקוט במעמד קבלת המנדט בבית הנשיא ויצא למעשה באופן רשמי לדרך - לנסות ולממש את ההבטחה שעליה חזר שוב ושוב גם בימים האחרונים: להקים בכל מקרה ממשלה אחרת, כזאת שתחליף את הנוכחית ותזיז את בנימין נתניהו מכיסאו. 28 הימים שממתינים לאיזנקוט לא יהיו פשוטים. לא רק בגלל המצב הפוליטי והתקיעות בין הגושים, אלא גם בשל מה שצפוי להתחולל בימים הקרובים בתוך הגוש שאיזנקוט הוא חלק ממנו.
טקס הטלת המנדט
(צילום: שלו שלום)
כשאיזנקוט מדבר על פשרות לצד נשיא המדינה יצחק הרצוג, הוא לא מתייחס לנתניהו ועדיין רואה באופציית האחדות כעדיפות אחרונה, אם בכלל. בעיני רוחו הוא רואה ממשלת מיעוט שתובא להשבעה ללא מו"מ קואליציוני ולא בהכרח עם הסכמה ברורה של כולם. "לא רוצים? נביא את הממשלה להצבעה בכל זאת, ונראה מי יצביע נגד", נשמעו אנשים בסביבתו של איזנקוט מתכננים את הצעדים קדימה.
מעל פני השטח, איזנקוט משדר עניינים כרגיל עם שותפיו לגוש. הוא נפגש איתם, מנהל איתם שיחות עומק ומברר לאן פניהם בסבלנות יחסית. בחדרי חדרים הוא כועס עליהם על כך שהם שלא מקבלים את מנהיגותו, ושהם בודקים אפשרויות לממשלות אחרות בצירים מקבילים. סביר להניח שיחכה להם בפינה בהמשך הדרך.
עדות למערכת היחסים של איזנקוט עם שותפיו לגוש אפשר היה למצוא בנאומו בבית הנשיא, שלא כלל שום מילה שמיועדת אליהם. הם נעדרו לחלוטין מהנאום באופן צורם, ולא תשנה העובדה שבהמשך הערב הוא צפוי להיפגש עם נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, ובהמשך גם עם יאיר גולן.
בינתיים, איזנקוט מנסה להרוויח זמן. החוק שלפיו לא ניתן להחליף את יו"ר הכנסת עד שלא תושבע כנסת חדשה יצר עבורו ציר זמן מיוחד, שבמסגרתו רק בשבוע הבא יוגשו 61 חתימות של חברי הכנסת הדורשים לקיים הצבעה למינוי יו"ר חדש. עד אז אין בכוונתו להזיז יותר מדי מהלכים. כל זמן שאמיר אוחנה מכהן כיו"ר, איזנקוט לא מתכוון להודיע "עלה בידי" וגם לא לקדם חקיקה או לבטל חקיקה. עיקר האירועים הפוליטיים והפרלמנטריים מבחינתו, יתקיימו כשכיסא יו"ר הכנסת יעבור לגוש השינוי.
מקבל את המנדט, ויכריע רק בין אפשרויות רעות
(צילום: Ilia YEFIMOVICH / AFP)
התחנה של החלפת יו"ר הכנסת היא אמנם משמעותית, אבל היא רק תקל על חלק מכאב הראש שמחכה לו. בפני איזנקוט, כמו גם יתר שחקני גוש השינוי, עומדות כרגע רק ברירות רעות. ארבעתם בתיאום כמעט מדויק עמדו על שלוש הבטחות ליבתיות במערכת הבחירות שחזרו על עצמן שוב ושוב: ממשלה ללא ערבים, ממשלה ללא חרדים, ממשלה ללא נתניהו.
אחת משלוש ההבטחות הללו תופר בקרוב אם תקום ממשלה, והשאלה היא איזו מההבטחות. התשובה: תלוי את מי שואלים.
בשעה שאיזנקוט מוכן להתמודד עם ממשלת מיעוט שתסתמך על המפלגות הערביות, ובכך להפר את הבטחתו לבוחרים, ליברמן בחר נתיב אחר שבמסגרתו יפר את ההבטחה המרכזית שלא לשבת עם החרדים ולהביא לתיקון המצב בחוק הגיוס ובתקציבים המחולקים להם.
בנט, שהתחייב גם הוא על שלושת הסעיפים, שותק בינתיים. אבל ההערכה שמממשלת מיעוט שתסתמך על הערבים איננה מקובלת עליו בשלב הזה. באשר לגולן, הוא העדיף תחילה ממשלה בשותפות יהודית ערבית, אבל החל מאתמול שחרר מסרים מפויסים לעבר החרדים והבהיר שפניו לשיתוף פעולה.
אצל איזנקוט עובדים קשה בימים האחרונים להביא את כל הגוש להסכמות אבל גם לוקחים בחשבון שיצטרכו לשחק צ'יקן. להביא את הממשלה ולראות מי יסכים להצביע נגדה. 28 ימים קריטיים מבחינת איזנקוט יצאו לדרך, אבל התוצאה שלהם תלויה בכל כך הרבה גורמים מסביב, והרבה פחות בו.
