נתניהו: "פורעי חוק חצו קווים אדומים בתל אביב, לא נקבל את זה"
(צילום: קונטקט)
ראש הממשלה בנימין נתניהו השווה אמש (רביעי) בין המפגינים נגד המהפכה המשפטית שהתעמתו עם שוטרים בתל אביב לפורעים היהודים שהציתו בתים וכלי רכב בכפר הפלסטיני חווארה. נתניהו לא הזכיר בדבריו כי כוחות הביטחון לא פעלו בזמן אמת כדי למנוע את הפרעות בחווארה, בעוד בהפגנה בתל אביב נערכה המשטרה מראש כדי לטפל בהפרות סדר. בדיקת עובדות של ynet העלתה כי הצהרתו של נתניהו הייתה מלווה בכמה סילופים ואי דיוקים.
ראש הממשלה החל את הצהרתו בציטוט משפט שלדבריו נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק אמר ב-2005. וכך אמר נתניהו: "אזרחי ישראל, 'זכות ההפגנה היא ערך יסוד בדמוקרטיה, אבל חופש ההפגנה איננו חופש לעצור את המדינה'. מי שאמר את זה לפני 20 שנה הוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. זה היה נכון אז וזה נכון גם היום".
נתניהו לא הזכיר בהצהרה הערב כי הדברים של ברק לפני 18 שנה נאמרו בדיון שנערך אז בבית המשפט העליון בהארכת מעצר עד תום ההליכים של שני פעילי ימין שהואשמו בעבירות המרדה והתפרעות, לאחר שארגו חסימות כבישים כמה חודשים לפני ההתנתקות מרצועת עזה.
נשיא העליון דאז ברק אכן אמר חלק מהדברים שאותם ציטט נתניהו, אבל דיבר אז על נושאים שיוחסו לשני פעילי הימין בלבד: "במעשים המיוחסים להם הנאשמים מציתים אש ליד חביות של דלק. המעשים המיוחסים להם הדליקו את האש עצמה", אמר ברק ב-21 במאי 2005.
הוא הוסיף אז: "חופש הביטוי אינו מגן על החופש למנוע מיולדת להגיע לבית החולים, חופש הביטוי אינו מגן של החופש למנוע ממכבי האש להגיע למקום שריפה, חופש הביטוי אינו מגן על החופש לשתק את המנגנונים לאכיפת החוק ולהביא לקריסתם, חופש ההפגנה אינו מגן על החופש לעצור את המדינה ולסכן את ביטחונם של הפרט והכלל".
בהצהרתו אמש אמר נתניהו: "אתמול בחווארה מול רצח נורא של שני אחים נפלאים אמרתי לפורעי החוק: לא נסבול מצב שאיש הישר בעיניו יעשה. ואני אומר את זה שוב מול פורעי החוק שחצו היום קווים אדומים בתל אביב: לא נסבול מצב שאיש הישר בעיניו יעשה".
לא ברור מדוע נתניהו אמר בהצהרה את המילה "אתמול". הרצח של האחים הלל ויגל יניב אירע ביום ראשון בצהריים, הפרעות של מתנחלים בעיירה הפלסטינית אירעו ביום ראשון בערב, ואחרי כמה שעות פרסם נתניהו סרטון שבו אמר: "אני מבקש, גם כשהדם חם והרוחות לוהטות, לא לקחת את החוק לידיים".
בהמשך הצהרתו אמש, התייחס נתניהו באופן ישיר למה שקרה לדבריו בתקופת ההתנתקות ב-2005. "מתנגדי מדיניות הממשלה ראו אז את מפעל חייהם קורס ועוד יותר, רבים מהם האמינו בכל ליבם שזו תחילתו של חורבן הבית השלישי. ובכן, הם יצאו למאבק חריף ונחוש, מאבק ציבורי נוקב ועוצמתי שהקיף ציבורים גדולים מאוד במדינה.
"אבל אני יכול לומד דבר אחד, המאבק הזה לא חצה קווים אדומים. לא ראינו אז את מה שאנחנו רואים היום, המפגינים לא הכו שוטרים, לא קראו למרי אזרחי, לא קראו לסרבנות, לא הוציאו את כספם מהמדינה, וגם לא הוציאו את דיבת ישראל בעולם. ראשי האופוזיציה, ואני בתוכם, לא קראנו לסרבנות לא אמרנו שלא נשרת במילואים, לא קראנו להשבתת המשק, לא עודדנו חסימת כבישים, לא ניסינו להוביל את המדינה לאנרכיה. לתמצית - לא חצינו קווים אדומים".
חסימה ב-40 צמתים
המאבק בהתנתקות כלל צעדים אקטיביים של מתנגדי המהלך. כך למשל, במאי 2005, שלושה חודשים לפני תחילת הפינוי מרצועת עזה, חסמו מתנגדי ההתנתקות במבצע מתואם כ-40 צמתים ברחבי המדינה. המשטרה עצרה אז כמעט 300 מפגינים, אבל לא הצליחה למנוע שיבושים כבדים בתנועת המכוניות. פעילי הימין אף אמרו אז על פעולתם: "זו הצלחה אדירה".
בנוסף, בניגוד לדברי ראש הממשלה נתניהו - בתקופת ההתנתקות היו קריאות לסרבנות. החשש שחיילים דתיים יסרבו לפקודת הפינוי גבר בעקבות פסק הלכה של הרב אברהם שפירא שהשווה אז בין הפקודה לפנות התנחלויות לפקודה של חילול שבת או אכיפת טרפה. כמו כן, כמה אנשי אקדמיה פרסמו אז מאמרים שקראו לסירוב פקודה.
גם קריאות למרי אזרחי היו אז. כך למשל, ח"כ דאז פרופ' אריה אלדד העלה אתר אינטרנט בשם "מרי אזרחי", שבו הוא קרא למרי והגדיר דרכי פעולה לשיבוש תוכנית ההתנתקות. באתר ניתנה למתנגדי ההתנתקות רשימה של דרכי פעולה שאותן הגדיר אלדד "בלתי חוקיים, אך מקובלים במסגרת מחאה של מרי אזרחי בעולם כולו: אי תשלום מיסים, החזרת תעודות זהות, החזרת תעודות מילואים וצווי קריאה לשירות, חסימת כבישים ונתיבי תחבורה אחרים באמצעות צעדות, הפגנות ושביתות שבת".
עוד ב-2005: נער פלסטיני נקלע אז לעימות בין תושבים פלסטינים מאזור המואסי למפגיני ימין שהגיעו ברובם מחוץ לגוש קטיף - והוכה על-ידי המתנחלים. חיילי צה"ל נאלצו אז לגונן על הנער בגופם מפני המתנחלים שתקפו אותו לאחר שאיבד את הכרתו מסיבה לא ברורה. שר האוצר כיום בצלאל סמוטריץ' נעצר זמן קצר לפני ההתנתקות בחשד שארגן חסימת כבישים. ביולי 2005 דווח שהשב"כ תפס 700 ליטר דלק ושמן אצל חמישה אנשי ימין שביקשו לפגוע בתשתיות כדי למנוע את הפינוי. אחד מהם היה סמוטריץ', אולם לא הוגש נגדו כתב אישום.
נתניהו היה חלק מהממשלה
נתניהו ציין כאמור בדבריו אמש שהוא היה בתקופת ההתנתקות אחד מראשי האופוזיציה, ואף ציין כי "האופוזיציה בראשותי התנהגה באחריות". ואולם, ב-26 באוקטובר 2004 אושרה בכנסת תוכנית ההתנתקות. נתניהו, שהיה אז שר האוצר בממשלתו של אריאל שרון, הצביע בעד התוכנית. ב-7 באוגוסט 2005, ערב הפינוי, הודיע נתניהו על התפטרותו מהממשלה. רק בדצמבר 2005, אחרי ששרון פרש מהליכוד למפלגת קדימה, הפך נתניהו למועמד להנהגת מפלגתו.
בנאום אמש אמר נתניהו בהתייחס להפגנות נגד המהפכה המשפטית: "אני יודע שזה לא כולם ושיש באופוזיציה ובהפגנות קולות אחרים שמתנגדים לקו הקיצוני הזה, קולות שסולדים מהפעולות האלימות של קומץ מיליטנטי שממומן ומאורגן על-ידי בעלי עניין וכל מיני גורמים כולל גורמים זרים. אני קורא לאנשים האחראים הללו להשמיע את קולם". גם כאן נתניהו לא מדייק. אין כל הוכחה שגורמים זרים מממנים את הפגנות. בכך ראש הממשלה מהדהד דברים שפרסם בנו יאיר.
פורסם לראשונה: 22:55, 01.03.23
