החוק לפיצול היועץ המשפטי לממשלה תופס תאוצה, לאחר שעבר במליאת הכנסת בקריאה הראשונה בשבוע שעבר. יוזם החוק, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, קבע שישה ימי דיונים בשבועיים הקרובים, במטרה להביא את החוק לאישור בקריאה שנייה שלישית לפני פיזור הכנסת המסתמן.
4 צפייה בגלריה
המטרה: לפצל את תפקיד היועמ"ש לפני הבחירות. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
הצעת החוק מפצלת למעשה את סמכויות היועמ"ש לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. על כן, חלק מרכזי מההכנה לאישור הסופי של החוק, הם התיקונים העקיפים לכל החוקים, כ-250 מהם - כולל חוקי יסוד, הנוגעים לתפקידו של היועמ"ש. "יש לקבוע באיזה מהחוקים מדובר בתפקידו של היועץ כתובע ובאיזה מדובר בתפקידו כעורך הדין של הממשלה, או כשומר האינטרס הציבורי", אמר רוטמן.
נושא נוסף שידרוש דיון מיוחד הוא ההשפעה של החקיקה על דיני הבחירות. הוא יעסוק בסוגיה השואלת אם לעורך הדין של הממשלה צריך להיות מעמד בקביעה כיצד נוהגים בתקופת בחירות או בנכסי ציבור, לבל ישמשו לתעמולה אסורה, או שצריך לתת את התפקידים הללו לגורם אחר.
סוגיה נוספת היא ועדת הבכירים, שאמורה לשמור שהתובע הפלילי לא יחזיק בכוח בלעדי להגיש כתב אישום נגד שרים, חברי כנסת, שופטים וגורמים אחרים - המבקרים את פעולתו. המנגנון שהוצא בעבר על ידי השר גדעון סער, ואף נכלל בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת השינוי, הפך להיות סלע מחלוקת של ממש - בשל טענות שהוא מייצר פגיעה בשוויון בפני החוק.
האתגר המרכזי שעומד בפני יו"ר וועדת החוקה שמחה רוטמן הוא הזמן. נותרו פחות מחודשיים עד שהכנסת תצא לפגרת בחירות, והדיונים בחוק ידרשו זמן רב. זאת בנוסף על כך שבשלב זה עדיין לא ברור אם יוקדמו הבחירות ולמתי.
הצעת החוק
על פי הצעת החוק, לאחר הפיצול יהיה התובע הכללי בעל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי ויעמוד בראש התביעה הכללית. היועץ המשפטי לממשלה יהיה בעל יתר הסמכויות המשפטיות ויעמוד בראש מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, שאינה עוסקת בתחום הפלילי.
על פי ההצעה יש להסדיר את אופן מינויו, תנאי כשירותו ותקופת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולקבוע כי הוא ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, וכי כהונתו תהיה כתקופת כהונת הממשלה שמינתה אותו. עוד מוצע להסדיר את התנאים לתום כהונתו, את העילות להעברתו מכהונה ולהשעייתו, ואת מינוי המשנה שישמש כממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה.
עוד מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יסייע לממשלה בהגשמת מדיניותה ויעדיה במסגרת הדין, וייתן ייעוץ משפטי לכל גורמי הרשות המבצעת. עוד מוצע להסדיר את מעמדן של חוות הדעת המשפטיות, כך שככלל גורמי הרשות המבצעת יראו אותן כמשקפות את הדין הקיים, אך אם הממשלה תראה טעם לכך - היא לא תהיה חייבת להתייחס לחוות דעת מסוימת כמשקפת את הדין, ותהיה רשאית לפטור את כל גורמי הרשות המבצעת מחובה זו.
בנוסף, מוצע להסדיר את ייצוג המדינה בערכאות ולקבוע כי היועמ"ש יציג את עמדת המדינה בהליכים לפני בית המשפט ויסייע בהגשמת מדיניות הממשלה ויעדיה. בתוך כך, הסמכות לקביעת עמדת המדינה בהליכים משפטיים תהיה נתונה לממשלה, ובמקרים בהם היועץ יהיה סבור שלא ניתן להציג את עמדת המדינה שנקבעה, או שהשר הנוגע בדבר יהיה סבור כי עמדת המדינה לא תיוצג כראוי – הממשלה תהיה רשאית לקבוע כי עמדת המדינה תוצג באמצעות עורך דין אחר.
כמו כן, הצעת החוק מציעה להסדיר את אופן מינויו, תנאי כשירותו ותקופת כהונתו של התובע הכללי, ולקבוע כי הוא ימונה בידי הממשלה, מתוך מועמדים שעליהם תמליץ ועדה ציבורית, לתקופת כהונה אחת של שש שנים. עוד מוצע להסדיר את התנאים לתום כהונתו, את העילות להעברתו מכהונה ולהשעייתו ואת מינוי המשנה הבכיר שישמש כממלא מקום התובע הכללי. התובע הכללי יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו במסגרת הפעלת סמכויותיו, ולא תהיה עליו מרות זולת מרות הדין.
התמיכה וההתנגדות
התומכים בהצעת החוק העלו שני טיעונים מרכזיים: חשש מריכוז יתר של סמכויות. לפי טיעון זה, האיחוד בין תפקידיו השונים של היועץ יצר מוסד ציבורי בעל היקף סמכויות נרחב המעורר קושי במשטר דמוקרטי, שאחד מעקרונותיו הבסיסיים הוא ביזור הכוח השלטוני.
4 צפייה בגלריה
"יועמ"ש פוליטי הוא סכנה לבחירות דמורטיות". המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
טיעון שני, הוא חשש לניגוד עניינים מובנה בין התפקידים נוכח העובדה שמצד אחד היועמ"ש נותן שירות לממשלה ולשרים ובונה מולם יחסים המבוססים על אמון, קרבה ושיתוף פעולה - אך מצד שני, הוא עומד בראש מערכת שמובילה חקירות וכתבי אישום גם נגד שרי הממשלה – תפקיד שמחייב ריחוק מהם.
בין המתנגדים להצעה נמצא המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, שאמר בדיון שנעך בוועדת החוקה: "החוק אינו רק חוק פיצול, אלא חוק ביטול - הוא מבטל את התפקיד כמו שאנחנו מכירים אותו כשומר סף. תפקיד שיש לו חשיבות רבה בשגרה, אבל פי כמה וכמה בנסיבות מיוחדות, שאחת מהן היא תקופת הבחירות שמדגימה את שילוב התפקידים של היועמ"ש. להבנתנו, אם יוצאים לבחירות עם יועמ"ש פוליטי, המשמעות היא סכנה לבחירות דמוקרטיות".
לימון הוסיף: "זה לא קשור רק לדרך המינוי, אלא לערובות שיש בפסיקה ובנוהג - מינוי, סיום כהונה, מעמד מחייב לחוות דעת ועוד. נניח ששבוע לפני הבחירות הממשלה רוצה לקבל החלטה שיש לה השפעה מהותית על הבחירות, הממשלה יכולה לקבוע שחוות דעת של היועץ שקובעת שההחלטה הזו אינה חוקית - לא מחייבת אותה.
"רכיב מאוד חשוב הוא שמירה על המנהל התקין. בתקופת בחירות התפקיד של כלל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, שלפי הצעת החוק מונחים על ידי יועמ"ש פוליטי, הוא לוודא שלא מתקבלות החלטות של של שימוש אסור במשאבי מדינה. אנחנו מקימים לקראת בחירות צוותים ייעודיים שמטרתם לוודא מהממשלה שמחזיקה בכוח רב לא עושה בו שימוש כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. פתאום מגיעות החלטות מרחיקות לכת על עדיפות לאומית ועוד".
