לקראת הדיון בעתירה נגד ביטול עילת הסבירות שיתקיים בספטמבר, הועברה לבג"ץ עתירה נוספת והפעם של אנשי התארגנות עובדים מתחום יחסי העבודה. גם בכירים ביטחוניים לשעבר, בהם ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן והאלוף במיל' רוני נומה, הצטרפו לעתירה הקיימת נגד ביטול העילה, שעוסקת בנימוקים הביטחוניים לדבריהם בצורך של ביטול החוק.
4 צפייה בגלריה
לוין, נתניהו, בג"ץ והמפגינים נגד המהפכה המשפטית
לוין, נתניהו, בג"ץ והמפגינים נגד המהפכה המשפטית
לוין, נתניהו, בג"ץ והמפגינים נגד המהפכה המשפטית
(צילום: JACK GUEZ / AFP, reuters/Amir Cohen/Ronen Zvulun)
הדיון בביטול עילת הסבירות ייערך במתכונת חסרת תקדים של כל שופטי העליון - 15 במספר - בראשות הנשיאה אסתר חיות, והוא ירכז את כל העתירות השונות בשלל הנושאים לדיון אחד. בעתירות יוצגו נימוקים שונים לביטול החוק כשאחד מהם הוא הנימוק הביטחוני, שנכלל לראשונה בעתירה שהוגשה לפני שבוע. את העתירה הגישו עורכי הדין עודד סבוראי וסיון האוזמן בשם אלוף-משנה (במיל') המייעץ למערך העוסק בליבת הפעילות המבצעית של צה"ל ברצועת עזה. שמו ופרטי זהותו לא פורסמו לדבריו מפאת החשש לביטחונו.
העתירה עוסקת בהשלכות החקיקה על חשיפת אנשי מערכת הביטחון העוסקים בליבת הפעילות המבצעית, לשיפוט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ומתייחסת גם לטענה כי נפל פגם בהליך החקיקה. זאת, בשל סירובו חסר התקדים של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפגוש את הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, שהגיע לכנסת במיוחד כדי להציג תמונת מצב עדכנית, וכן בשל אי-כינוס ועדת החוץ והביטחון. כתוצאה מכך, נטען, הח"כים הצביעו על החוק מבלי שקיבלו את המידע העדכני, המהותי והחשוב אודות ההשלכות הביטחוניות של החקיקה.
4 צפייה בגלריה
נדב ארגמן
נדב ארגמן
מצטרף גם כן לעתירה. ראש השב"כ לשעבר ארגמן
(צילום: אוהד צויגנברג)
מי שהודיעו היום שהם מצטרפים לעתירה הם כאמור ראשי השב"כ לשעבר נדב ארגמן ויובל דיסקין, האלופים במיל' טל רוסו, נמרוד שפר ורוני נומה, וראש אגף המבצעים במוסד עד לאחרונה אל"מ במיל' נבו ארז. תתי-אלופים וקציני מילואים בכירים נוספים שהצטרפו הם: תא"ל במיל' זיו לוי, שכיהן כמפקד בסיסי חיל האוויר חצרים ורמון; תא"ל במיל' ירון רוזן שכיהן כראש להק השתתפות ומסוקים ובתפקידו האחרון כיהן כראש מטה הסייבר בצה"ל; אל"מ במיל' רונן קלר, רס"ר במיל' יהונתן לויצקי ועוד תשעה קצינים בכירים בדרגות תת אלוף עד רס"ן שביקשו להצטרף לעתירה ללא חשיפת פרטיהם, מחשש לדבריהם ביטחונם. אמנם הצטרפות לעתירה קיימת היא סמלית, אך כפי הנראה הם צפויים בהמשך להגיש תצהירים לעליון.
עו"ד עודד סבוראי התייחס לעתירה: "ביד אחת שולחת ממשלת ישראל את טובי בניה להילחם בשדה הקרב, וביד השנייה היא טומנת להם מלכודת משפטית שעלולה להוביל למעצרם בחו"ל ולהרוס את חייהם. או שחברי הכנסת לא ידעו מה ההשלכות של הצבעתם לביטול עילת הסבירות, או שידעו ופשוט החליטו להפקיר את הלוחמים".
4 צפייה בגלריה
עו"ד עודד סבוראי
עו"ד עודד סבוראי
"או שחברי הכנסת לא ידעו את השלכות הצבעתם, או שידעו והפקירו את הלוחמים". עו"ד עודד סבוראי, מנציגי העותרים
(צילום: חנה שרייבמן)
אלוף במיל' נמרוד שפר אמר: "העותרים מהווים קבוצה של לוחמים ומפקדים (כיום במילואים) בליבה המבצעית הביטחונית, באוויר, בים, ביבשה ובמודיעין. פעילותם מבוצעת תמיד תחת זכוכית מגדלת של שיקולים מבצעיים ואחרים בכל שרשרת הפיקוד, מקַבָלת ההחלטות ועד ביצוע המשימה בפועל. לוחמים אלו, שיעשו הכול כדי להמשיך ולשרת את המדינה נגד אויביה, חוששים באופן ממשי. שכפי שאומרים היועצת המשפטית לממשלה ומומחים למשפט בינלאומי, ביטול עילת הסבירות עלול להוביל לסיכון לחשיפה ממשית שלהם למעצרים וכתבי אישום בבתי משפט שונים בעולם".
עתירה נוספת שהוגשה היום כאמור מבקשת לדון באספקט נוסף של ביטול עילת הסבירות. נזכיר כי בגל הראשון של החקיקה, ההסתדרות יצאה לשביתה והייתה חלק פעיל בעצירתה הזמנית של החקיקה, אך בביטול עילת הסבירות היא לא נקטה בפעולה דומה. לפי העותרים, שורה של אנשי התארגנות עובדים ואנשים שעוסקים ביחסי עבודה באקדמיה ובהייטק, העתירה מבקשת "להאיר בדרך נוספת את היסודות ההרסניים, הפוגעניים והשליליים הגלומים בתיקון חוק היסוד".
לדבריהם, "זאת בהיבט המיוחד של זכויות עובדים, דיני עבודה ויחסי עבודה בישראל". לטענת העותרים, התיקון בחוק היסוד עלול להביא לפגיעה חסרת תקדים בזכויות העובדים בישראל. בין העותרים יאיר טרצ'יצקי שייסד את ארגון העיתונאים, ח"כ לשעבר מיכל בירן שעוסקת בזכויות עובדים, מיכה אזולאי מתחום ההייטק, וד"ר גדי ניסים והדס פארי, אנשי אקדמיה שעוסקים בתחום.
הם מפרטים מקרים רלוונטיים לעילה, לטענתם, שבהם הפעולה או ההחלטה נעשית על ידי שר בממשלה (או שבג"ץ לא יוכל לבקר סבירותה לטענתם, ג"מ), כגון צווי הרחבה במשק, והן למקרים שבהם מדובר בתפקיד שהוענק בחוק לשר ואולם מבוצע במשך שנים על ידי פקיד ממונה, כגון ממונהה על עבודת נשים שמקבל החלטות בעניין בקשות להיתרים לפיטורי עובדות בהיריון או נשים בטיפולי פוריות. העותרים חוששים שאלה לא יקבלו הגנה ללא העילה.
4 צפייה בגלריה
בג"ץ
בג"ץ
15 שופטי העליון יצטרכו לקבל הכרעה בנושא. ארכיון
(צילום: רויטרס)
גם בהחלטות שנעשות בפועל על ידי פקיד ממונה, ואולם התפקיד הוטל בדין על שר משרי הממשלה, החשש הוא כי ביטולה של עילת הסבירות עלול להביא לפגיעה בהתנהלות המקצועית בעניין הזה, בין אם על ידי כך שהשר ייטול לידיו את הסמכות בחזרה, ובין אם על ידי "הנחתה" של הוראות בלתי סבירות שינתנו לממונה - ללא יכולת של ביקורת שיפוטית.
עוד מתואר בעתירה כי ביטול העילה יאפשר סמכות לשרים, או מי מטעמם, לפטר עובדי ציבור ללא יכולת התערבות של בג"ץ, לקבל החלטות מנהליות הפוגעות בזכות השביתה, ולשלול רישיונות מבעלי כוח אדם. בתחום הפנסיות נכתב כי החשש הוא מפני פעולה בגדר חקיקת משנה או החלטה אחרת שתתקבל ע"י כל גורם בממשלה, בסמכות שהואצלה, שתביא להלאמת כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור או לפגיעה ברכם של כספים אלה.
חשש זה מתגבר נוכח הקשיים הכלכליים שצפויים לישראל בשל שורת החלטות שנלקחו ע"י הממשלה הנוכחית. העותרים חוששים שבשל הפגיעה הישירה והעקיפה ברשות השופטת ובמעמדה, לרבות בבתי הדין לעבודה - הליך בחירת של נציגי ציבור "יוכתם" בהתערבות בוטה ואסורה. את אנשי התארגנות העובדים מייצגים בעתירה עורכי הדין מורן סבוראי ושי תקן.