3 שנים עברו מאז מתקפת הפתע שטלטלה את המדינה, ובמהלכן חוותה ישראל שורה ארוכה של אירועים דרמטיים: ממתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, דרך התמרון הקרקעי ברצועת עזה, המערכה מול חיזבאללה והעימותים הישירים עם איראן, ועד למבצעים שהתרחבו הרחק מגבולות ישראל ולעסקאות החטופים. זהו ציר הזמן של האירועים המרכזיים שעיצבו את ישראל מאז אותו בוקר שהוביל את המדינה למלחמה הארוכה בתולדותיה.
פריצת חמאס לבסיס אוגדת עזה ברעים ב-7/10
ממתקפת הפתע לחילוץ המרגש
7 באוקטובר 2023 – מתקפת הפתע והכרזת מלחמה: ארגון הטרור חמאס פותח במתקפת פתע רחבת היקף הכוללת ירי אלפי רקטות וחדירת אלפי מחבלים ליישובי העוטף, בסיסי צה"ל והמסיבה ברעים. כ-1,200 בני אדם נרצחו, ונחטפו 251 ישראלים וזרים לרצועת עזה. ישראל מכריזה על מצב מלחמה ("חרבות ברזל").
8 באוקטובר 2023 – הצטרפות חיזבאללה: ארגון הטרור השיעי מתחיל בירי רקטות ונ"ט מזירת לבנון לעבר מוצבי צה"ל ויישובי הצפון.
8–15 באוקטובר 2023 – פינוי התושבים: תחילת הפינוי הנרחב של יישובי עוטף עזה וקו העימות בצפון הארץ. כ-60,000 מתושבי הצפון פונו מבתיהם.
12 באוקטובר 2023 – הקמת ממשלת חירום לאומית: סיעת "המחנה הממלכתי" בראשות בני גנץ מצטרפת לממשלה, ומוקם "קבינט מלחמה" מצומצם לניהול המערכה לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
20–23 באוקטובר 2023 – שחרור חטופות ראשון במחוות הומניטריות: בשלבים המוקדמים של המלחמה, טרם תחילת התמרון הקרקעי, שחרר חמאס ארבע חטופות בשתי פעימות נפרדות בתיווך בינלאומי, כאשר ב-20 באוקטובר שוחררו יהודית רענן ובתה נטלי רענן שנחטפו מנחל עוז, וב-23 באוקטובר שוחררו הקשישות יוכבד ליפשיץ ונורית קופר שנחטפו מניר עוז.
27 באוקטובר 2023 – תחילת התמרון הקרקעי בעזה: כוחות צה"ל נכנסים קרקעית לצפון רצועת עזה כדי למוטט את תשתיות חמאס ולהשיב את החטופים.
התצפיתנית אורי מגידיש אחרי חילוצה מהשבי
( צילום: דוברות שב"כ)
30 באוקטובר 2023 – חילוץ אורי מגידיש: במבצע ליל משותף של צה"ל והשב"כ, שוחררה בחיים התצפיתנית החטופה אורי מגידיש מתוך רצועת עזה, ימים ספורים לאחר תחילת התמרון הקרקעי.
24–30 בנובמבר 2023 – עסקת החטופים הראשונה: הפוגה בת שבוע בלחימה שבה שוחררו 105 חטופים (ישראלים וזרים) בתמורה לשחרור אסירים ביטחוניים והכנסת סיוע הומניטרי. הלחימה התחדשה ב-1 בדצמבר.
מהמבצע הנועז ברפיח, עד מתקפת הביפרים
2 בינואר 2024 – חיסול סאלח אל-עארורי: סגן מנהיג חמאס מחוסל בתקיפה ממוקדת בביירות.
תיעוד מחילוץ לואיס הר ופרננדו מרמן
(צילום: דובר צה"ל )
12 בפברואר 2024 – "מבצע יד זהב": כוחות מיוחדים של הימ"מ, השב"כ וצה"ל מחלצים בחיים את החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר מתוך דירה בלב רפיח, במבצע מורכב תחת אש.
13–14 באפריל 2024 – המתקפה האיראנית הראשונה: איראן משגרת לראשונה באופן ישיר מאות כטב"מים וטילים לעבר שטח מדינת ישראל. המתקפה נבלמת באחוזים גבוהים מאוד על-ידי צה"ל וקואליציה בינלאומית.
6 במאי 2024 – תחילת המבצע ברפיח: צה"ל החל בפעולה במזרח רפיח, לאחר שניתנו הוראות לפינוי האוכלוסייה באזור. ב-7 במאי השתלטו הכוחות על הצד הפלסטיני של מעבר רפיח, ובהמשך החודש השיגו שליטה מבצעית בציר פילדלפי.
ממצלמות הקסדה: חילוץ תחת אש כבדה במבצע ארנון
(צילום: דוברות המשטרה)
8 ביוני 2024 – "מבצע ארנון": כוחות הביטחון מחלצים ארבעה חטופים: נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, שלומי זיו ואנדריי קוזלוב מלב נוסייראת במבצע הירואי.
9 ביוני 2024 – יציאת המחנה הממלכתי מהממשלה: בני גנץ וסיעתו מודיעים על פרישה מממשלת החירום, וקבינט המלחמה המצומצם מפורק רשמית.
13 ביולי 2024 – חיסול מוחמד דף: תקיפה נרחבת באזור אל-מוואסי מובילה לחיסולו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס.
30–31 ביולי 2024 – חיסולי בכירים בביירות ובטהרן: מפקד הזרוע הצבאית של חיזבאללה, פואד שוכר, מחוסל בביירות, ומנהיג חמאס, איסמאעיל הנייה, מחוסל בלב טהרן.
27 באוגוסט 2024 – חילוץ פרחאן קאדי: כוחות צה"ל והשב"כ (בהובלת שייטת 13) מחלצים בחיים את החטוף פרחאן קאדי מתוך מנהרה בדרום רצועת עזה.
החטופים שנרצחו ברפיח. הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלמוג סרסוסי, כרמל גת ואלכס לובנוב
(צילום: באדיבות אלבום משפחתי, AP )
01 בספטמבר 2024 – רצח ששת החטופים במנהרה ברפיח: הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת נרצחים באכזריות על-ידי מחבלי חמאס במנהרה תת-קרקעית ברפיח. גופותיהם אותרו וחולצו על-ידי כוחות צה"ל ב-31 באוגוסט.
17–18 בספטמבר 2024 – מבצע ה"ביפרים": אלפי מכשירי קשר של פעילי חיזבאללה בלבנון מתפוצצים בו-זמנית, אירוע שמביא לפגיעה קשה בשרשרת הפיקוד והשליטה של הארגון.
27 בספטמבר 2024 – חיסול חסן נסראללה: במבצע "סדר חדש", מטוסי חיל האוויר מטילים עשרות טונות של חימוש על המפקדה המרכזית של חיזבאללה בדאחייה בביירות ומחסלים את מזכ"ל ארגון הטרור.
1 באוקטובר 2024 – המתקפה האיראנית השנייה ותמרון בלבנון: צה"ל מתחיל בתמרון קרקעי ממוקד בדרום לבנון. במקביל, איראן משגרת כ-180 טילים בליסטיים לעבר ישראל.
סינוואר זמן קצר לפני חיסולו
(צילום: דובר צה"ל)
לוחמי ביסל"ח עם גופת סינוואר ברצועת עזה
16 באוקטובר 2024 – חיסול יחיא סינוואר: מנהיג חמאס ואדריכל טבח 7 באוקטובר מחוסל על-ידי כוחות צה"ל ברפיח.
26 באוקטובר 2024 – מבצע "ימי תשובה": תגובה ישראלית גלויה וישירה באיראן, שבמסגרתה הותקפו מטרות צבאיות, מערכות הגנה אווירית ומפעלי ייצור טילים.
5 בנובמבר 2024 – פיטורי שר הביטחון יואב גלנט: ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על פיטוריו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון בשל חילוקי דעות בניהול המלחמה, וממנה תחתיו את ישראל כ"ץ.
27 בנובמבר 2024 – הסכם הפסקת אש בלבנון: נכנסת לתוקפה הפסקת אש בחזית הצפונית מול לבנון.
8 בדצמבר 2024 – נפילת משטר אסד בסוריה: כוחות המורדים בסוריה כובשים את דמשק במפתיע ומביאים לקריסת משטר בשאר אל-אסד, שנמלט לרוסיה. צה"ל מתפרס מחדש באזור החיץ ובחרמון הסורי כדי למנוע זליגת אמל"ח.
שחרור החטופים - והלחימה מול איראן
19 בינואר 2025 – עסקת החטופים השנייה: נכנסת לתוקפה עסקה נוספת מול חמאס שבמסגרתה שוחררו לאורך כחודשיים 33 חטופים חיים, בהם אזרחים מבוגרים, פצועים, תצפיתניות והאזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, לצד השבת 8 חללים, בתמורה להפסקת אש ממושכת, שחרור מאות אסירים ביטחוניים ונסיגת כוחות צה"ל מנתיבי תנועה מרכזיים ברצועה.
18 במרץ 2025 – מבצע "עוז וחרב": לאחר קריסת הפסקת האש של העסקה השנייה, צה"ל פותח במבצע פתע נרחב ברחבי רצועת עזה. במכת הפתיחה האווירית חוסלה שורת בכירים בהנהגה האזרחית והצבאית של חמאס.
18 במאי 2025 – מבצע "מרכבות גדעון": צה"ל מעמיק את התמרון הקרקעי במרכז ובדרום הרצועה (בדיר אל-בלח, נוסייראת ורפיח) לתפיסת שטחים שולטים, השמדת תשתיות תת-קרקעיות וניתוץ גדודי חמאס שנותרו במרכז הרצועה.
אברה מנגיסטו נפגש עם בני משפחתו אחרי שחרורו מהשבי
(צילום: מעיין טואף/ לע"מ )
13–24 ביוני 2025 – מבצע "עם כלביא": מתקפת פתע נרחבת ומשולבת של ישראל וארה"ב נגד תוכנית הגרעין ומערך הטילים של איראן. במהלך המבצע בוצעו יותר מ-1,200 גיחות תקיפה, בין היתר למתקני הגרעין בנתנז ובאיספהאן, וחוסלו מדענים ובכירים באיראן. איראן הגיבה במטחי טילים בליסטיים לעבר ישראל, עד להכרזה על הפסקת אש ב-24 ביוני.
16 ביולי 2025 – תקיפת המטה הכללי בדמשק: בעקבות מעשי טבח של כוחות משטר שיעיים ואתניים באוכלוסייה הדרוזית בדרום סוריה, חיל האוויר הישראלי תוקף את בניין המטה הכללי של צבא סוריה בדמשק.
9 בספטמבר 2025 – ניסיון החיסול בבירת קטאר: מטוסי חיל האוויר תקפו מתחם מאובטח בדוחא שבו התכנסה הנהגת החוץ של חמאס. בכירי הארגון חליל אל-חיה וזאהר ג'בארין ניצלו, אך נהרגו מלוויהם ובנו של אל-חיה.
9–13 באוקטובר 2025 – העסקה השלישית והסכם סיום המלחמה: בעקבות הלחץ הצבאי הנמשך ומתווה תיווך בינלאומי, נחתם הסכם שהביא לשחרורם של 20 החטופים החיים האחרונים שנשארו בשבי בפעימה אחת בערב שמחת תורה תשפ"ו, לצד השבת גופות החללים, בתמורה לסיום הלחימה ברצועת עזה, שחרור כ-2,000 אסירים פלסטינים ונסיגת כוחות צה"ל לקווי הנסיגה המוסכמים.
איתור החטוף האחרון, וחיסול חמינאי
26 בינואר 2026 – השבת החטוף האחרון: במבצע צבאי אותרה והושבה גופתו של לוחם היס"מ רס"ר רן גואילי ז"ל, החטוף האחרון שהוחזק ברצועת עזה, אירוע שהביא לסגירת מעגל לאומית כואבת ומלאה.
חיילים שרים אחרי איתור רן גואילי
(צילום: לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים )
28 בפברואר 2026 – מבצע "שאגת הארי": ישראל וארצות הברית פותחות במתקפת מנע רחבת היקף נגד איראן, שמטרתה לפגוע בתוכנית הגרעין, במערך הטילים ובמטרות צבאיות ושלטוניות. צה"ל מודיע על חיסול עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן ותוקף מטרות ברחבי איראן, ובמקביל איראן משגרת טילים לעבר ישראל. ב-2 במרץ חיזבאללה מצטרף ללחימה ומשגר טילים, רקטות וכטב"מים מלבנון לעבר ישראל.
11 במרץ 2026 - חיזבאללה משגר יותר מ-200 טילים לעבר ישראל.
7 באפריל 2026 – הפסקת אש זמנית במערכה מול איראן: לאחר שבועות של לחימה בין איראן לארצות הברית וישראל מתגבש הסדר הפסקת אש זמני של שבועיים בתיווך פקיסטן.
17 באפריל 2026 – הפסקת אש בין ישראל ללבנון במסגרת מבצע שאגת הארי: מוכרזת הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה, אך הלחימה אינה מסתיימת לחלוטין.
19 ביוני 2026 – הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה: ישראל וחיזבאללה מסכימים על הפסקת אש נוספת, בתיווך אמריקני. צה"ל נותר בחלקים מדרום לבנון.
17 ביולי 2026 – התפזרות הכנסת: הכנסת ה-25 מסיימת את כהונתה ונכנסת לפגרת בחירות לקראת הבחירות לכנסת ה-26.
מ-06:29: כך יצוין יום השנה השלישי לטבח
יומיים אחרי היום הממלכתי, ישראל תציין מחר שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר. את מרבית אירועי הזיכרון והמחאה יובילו מועצת אוקטובר, ארגוני מחאה ותנועת "קומו", והם יתקיימו בכ-400 מוקדים ברחבי הארץ.
יום הזיכרון ייפתח בשעה 06:29, השעה שבה החל הטבח, בשורת טקסים, מיצגים ואירועים ברחבי המדינה. בין היתר יתקיימו אירועים במתחם מסיבת הנובה ביער רעים ובצומת הקשתות בשער הנגב, שם יורד הדגל לחצי התורן. במוקדים נוספים צפויות להתקיים הפגנות, ובקיסריה ובירושלים ישתתפו משפחות ממועצת אוקטובר במיצגים ובפעולות מחאה.
בשעה 07:00 יקיימו כמה מארגוני המחאה טקסי זיכרון מחוץ לבתיהם של שרים שכיהנו בממשלה ביום הטבח. כעבור עשר דקות תצא מקיסריה לתל אביב שיירת כלי רכב במה שמארגניה מכנים "נתיב המפקיר". בשעה 08:30 יתקיים בחוף טרומפלדור בתל אביב אירוע של מחאת הנשים "מהפקרה לאחריות", שבמרכזו מיצג שנועד לסמל את אירועי 7 באוקטובר.
בשעה 12:00 מתכננת מועצת אוקטובר לקיים דקת התייחדות ארצית במאות מוקדים. באותה שעה תיפתח לציבור במרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו התערוכה "החלל שנשאר", שבה יוצגו פריטים אישיים של עשרות מנרצחי 7 באוקטובר. במקום ייערך גם טקס קצר בהשתתפות נציגי משפחות מועצת אוקטובר.
משעות אחר הצהריים ועד הערב יתקיימו שורת הפגנות ברחבי הארץ. בין היתר מתוכננות הפגנות בהשתתפות גופי מחאה וחברי מועצת אוקטובר בחיפה, עפולה, צומת צמח, צומת ראש פינה ושדה בוקר. בשעה 18:29 יתקיים באתר הנובה ביער רעים טקס בהשתתפות משפחות שכולות וחברי עמותת שבט הנובה. בשעה 19:30 תיפתח במה לעדויות בצומת הקשתות בשער הנגב.
אירועי היום יגיעו לשיאם בשעה 21:15, אז יחל בפארק הירקון בתל אביב טקס הזיכרון הלאומי של "קומו" ומשפחות 7 באוקטובר, שיוקרן גם במוקדים ברחבי הארץ. את הטקס ינחו שורד השבי אלי שרעבי והשחקנית שני כהן.
בין היתר, בקיבוץ ניר יצחק פתחו היום באירועים לציון יום השנה ל-7 באוקטובר, במפגשי זיכרון קהילתיים שיתקיימו גם מחר לזכר בני ובנות הקיבוץ שאיבדו את חייהם. היום ליוו את המשפחות אמנים מהאופרה הישראלית, ושולבו קטעים לזכר הנופלים והנרצחים. מחר בשעה 9:30 יתקיים מפגש נוסף בבית העלמין לזכר חברי הקיבוץ שאינם. גם במועצה האזורית אשכול התייחדו הערב עם זכרם של 259 התושבים שנרצחו בטבח. ראש המועצה, מיכל עוזיהו, מסרה: "נמשיך במסע יחד, בדרישה ללקיחת אחריות והקמת ועדת חקירה, ובלוודא שמיצרים מציאות שונה וביטחון משמעותי ולא רק תחושה״.
מפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור, אמר בטקס במועצת אשכול: "המלאכה לא תמה, מסע התקומה לא נשלם. אנחנו נחושים לא לשקוט עד אשר נשבור את כוחם ואת רוחם. אני מבקש לנצל במה מקודשת זו לשלוח אזהרה חד-משמעית לחמאס - כל ניסיון לתקוף את חיילי צה״ל או את תושבי הנגב - ייענה בתגובה חדה ועוצמתית שלנו״.
לקראת יום הזיכרון והמחאות, שיתקיים כאמור יומיים אחרי היום הממלכתי, בצל ביקורת חריפה נגד הממשלה, עשרות משפחות שכולות מפורום דין וצדק ומפורום הגבורה התכנסו הערב במאהל בירושלים להביע דרישה להקמת ועדת חקירה "לאומית".
אורלי כהן, אימו של עמית שנרצח במיגונית ברעים, אמרה בהצהרת המשפחות: "לא ניתן שתוקם ועדת חקירה 'ממלכתית' שתורכב על-ידי שופט עליון הנמצא בלב המחלוקת החברתית ואיבד אמון נרחב בעם. חלקו של בית המשפט שנתן רוח גבית לאויבנו במשך שנים חייב להיחקר. אנו מייצגים מאות משפחות מנפגעי השבעה באוקטובר אשר אינם סומכים על ועדת חקירה ממלכתית של שופטי עליון שיהיו השכפ"צ של מי שהפקיר את ביטחוננו".
הממשלה ספגה ביקורת עזה על כך שיום הזיכרון הממלכתי נקבע למעשה על-ידי אותם נבחרי ציבור שכיהנו כאשר טבח 7 באוקטובר והתרחש, כשאיש מהם לא התפטר או הודה באחריות כלשהי למחדל. בני משפחות שכולות, משפחות חטופים ונפגעי הטבח תקפו כי הקואליציה מנסה לעצב את זיכרון 7 באוקטובר, תוך טשטוש מחדליה, בין היתר על-ידי הקביעה כי שם המלחמה הוא "מלחמת התקומה", בניגוד לכינויים השגורים "מלחמת חרבות ברזל" או "מלחמת 7 באוקטובר".
