בפעם החמישית מתחילת הקדנציה: שרת התחבורה מירי רגב הודיעה ברגע האחרון כי לא תתייצב מחר (שני) לדיון שנקבע בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות היו״ר ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שבו הייתה אמורה להציג את פעילות משרדה ולהשיב לשאלות חברי הכנסת. זאת, אחרי שנה מדממת בכבישים שבה נהרגו 455 בני אדם - הכי הרבה זה 19 שנה.
על פי כללי הכנסת, כל שר נדרש להופיע פעם בשנה בפני וועדה שקשורה למשרדו כדי להציג את פעילות המשרד, אולם מאז כניסתה לתפקיד לפני כשלוש שנים - רגב דחתה את כל המועדים שהוצעו לה ומעולם לא עמדה בפורום זה, ונכון לעכשיו גם לא סיפקה מועד חלופי לדיון.
משרד התחבורה אחראי על ניהול, פיתוח והסדרה של מערכות התחבורה היבשתיות, האוויריות והימיות בישראל, כולל תכנון כבישים, פיתוח תחבורה ציבורית, רגולציה של רישיונות נהיגה וכלי רכב וקידום בטיחות בדרכים. בתקציב המדינה לשנת 2025 תקציב המשרד מסתכם בכ-845 מיליון שקל, ותחת אחריותו גם תקציבי התחבורה והתשתיות הרחבים של המדינה בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, המיועדים לפיתוח כבישים, רכבות, תחבורה ציבורית ופרויקטי תשתית לאומיים.
היעדרותה של רגב מחר מצטרפת לרשימה ארוכה של דחיות: מועד ל-30 באוקטובר 2023 נדחה עקב פרוץ המלחמה, ישיבות שנקבעו ל-8 בנובמבר 2024, 16 בדצמבר 2024 וכן בדצמבר 2025 - בוטלו או נדחו לבקשת לשכת השרה או עקב אילוצים שונים. בכל המקרים, רגב מסרה בקשות לדחייה במקום הגעה לדיון. הפעם מדובר בביטול החמישי של השרה, והיא לא הציעה בשלב זה מועד אחר שבו תתייצב בפני ועדת הכלכלה.
מאז שנכנסה רגב לתפקיד שרת התחבורה נשמעת כלפיה ביקורת קשה על התנהלותה, בין היתר בשל טיסותיה התכופות, כשרק לאחרונה שבה מארצות הברית - הטיסה ה-14 בקדנציה הנוכחית. ברקע הדברים עומד גם "תחקיר היהלומים" שפורסם בתוכנית "המקור" בעניינה של רגב, שמעלה שאלות באשר לאופן קבלת ההחלטות במשרדה, והאם הן מתקבלות משיקולים מקצועיים בלבד או מושפעות גם משיקולים פוליטיים ואישיים.
על רקע זה נשמעות קריאות מצד חברי כנסת ואנשי מקצוע כי השרה חייבת לדווח על קביעות מדיניות מרכזיות ולענות על שאלות לגבי מהלכים שנויים במחלוקת שבוצעו במשרד, כמו למשל בנושאים: יישום רפורמות בתחום התחבורה הציבורית, שינויי תעריפים משמעותיים, קיצוץ בתקציבי פיתוח תשתיות, שאלות לגבי בטיחות בדרכים והיעדר עמידה ביעדים להפחתת הרוגים, תוכניות רפורמה בתחום נהגי המוניות ושירותי הסעות ומענה לביקורת על שימור תקציבי פרסום עצמי מצד המשרד.
כמו כן, נשמעות טענות גם על עזיבת בכירים בחברות שבבעלות משרד התחבורה ופרויקטים שהיו אמורים להתקדם אך נתקעו או עוכבו. ביקורת זו מעלה שאלות ציבוריות סביב אחריות, שקיפות והצורך בהצגת תמונת מצב מלאה בפני הכנסת בנוגע לניהול אחד המשרדים המרכזיים שמשפיעים על חיי היום-יום של אזרחים ברחבי הארץ.
השרה רגב בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה בחודש שעבר של ynet ו"ידיעות אחרונות" בחודש שעבר
״לא ייתכן שבמשך יותר משלוש שנים שרת התחבורה לא מתייצבת בפני הכנסת, ובאמצעותה בפני הציבור, כדי לתת תשובות מקצועיות על המשבר התחבורתי הלאומי״, אמרה איריס דור-און, מנהלת תחום קידום תחבורה ציבורית בהסתדרות.
לדבריה, ״למרות הנתונים שהמשרד מציג לתקשורת, בפועל שירות התחבורה הציבורית הידרדר בשנים האחרונות. הפגיעה הקשה היא בציבור העובדים משלמי המסים, ובעיקר עובדי הפריפריה, שעבורם תחבורה ציבורית ראויה היא בגדר חלום רחוק ותו לא. המחסור בתחבורה ציבורית איכותית הוא משבר שפוגע פגיעה קשה גם בנוסעי הרכב הפרטי ובמשק כולו. מן הראוי שהשרה תקיים את חובתה ותענה לשאלות חברי הכנסת מה בדיוק עשתה עד היום כדי לטפל במשבר הזה, ובעיקר - מה בכוונתה לעשות הלאה כדי לפתור אותו״.
מארגון לובי 99, הלובי הציבורי, נמסר כי "ביטול דיווח שרת התחבורה בכנסת אינו עניין טכני, אלא פגיעה חמורה בפיקוח הפרלמנטרי ובזכות הציבור לקבל תשובות. התחבורה הציבורית בישראל מצויה במשבר עמוק: תקציב של יותר מ-16 מיליארד שקל בשנה מושקע, אך מספר המשתמשים כמעט שלא גדל; פרויקטי תשתית קריטיים שאמורים להגדיל את מספר הרכבות בשעה, כמו המסילה הרביעית באיילון, מתעכבים שנים ללא לוחות זמנים ברורים; היקף סלילת נתיבי תחבורה ציבורית רחוק מהיעדים שקבע משרד התחבורה עצמו; והפתרון החשוב ביותר של הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, שינהלו טוב יותר את מערך התחבורה באופן אזורי, תקוע כבר שנה בכנסת.
"אלו כשלי יישום וניהול שמחייבים אחריות והסברים, לא דחיות. אנו מצפים משרת התחבורה להתייצב בפני ועדת הכלכלה, להציג תמונת מצב מלאה ולהסביר לציבור מדוע הפער בין ההשקעה האדירה לבין התוצאות בשטח רק הולך ומעמיק".
