גורמים אמריקנים שבחנו מקרוב את תקרית הירי בעיתונאית "אל-ג'זירה" שירין אבו עאקלה בג'נין חלוקים בדעותיהם בנוגע למסקנות הפומביות של ממשל ביידן בנוגע לאירוע. כך דיווח היום (שני) ה"ניו יורק טיימס".
לפי בכירים אמריקנים בעבר ובהווה, בעוד שמבדיקת המומחים הבליסטיים בארה"ב עלה כי לאחר ניתוח פורנזי מעמיק ניתן לומר שהירי שביצע חייל ישראלי לכיוונה של העיתונאית הפלסטינית במאי 2022 לא היה מכוון - כמה מאותם בוחני תקרית הירי דווקא משוכנעים כי הוא כן היה.
הבכירים ציינו מצד אחד כי לא הובאו ראיות חד-משמעיות שהיורה ידע שהוא מכוון לעבר עיתונאי, אך מצד שני, על בסיס נסיבות הירי והראיות הקיימות, בוחני תקרית הירי בכל זאת מאמינים שהחייל הישראלי היה מודע לכך. מנגד, הוסיפו הבכירים, גורמים אחרים שהוקצו כדי לבחון את האירוע תמכו בהערכתו הזהירה הרבה יותר של ממשל ביידן.
אחד מאלה שאינם תומכים בהערכת הממשל האמריקני הוא קולונל סטיב גאבאוויץ', שוטר צבאי בעל 30 שנות ניסיון, ששירת בין היתר בתור מפקד הכלא הצבאי האמריקני במפרץ גואנטנמו. בזמן הירי הוא שירת במשרד מתאם הביטחון של ארה"ב. משרד זה, המתאם שיתופי פעולה בין שירותי הביטחון הישראליים והפלסטיניים, ניהל את הבדיקה האמריקנית של תקרית הירי. אחרי שהשתחרר משירות צבאי בחודש ינואר פרסם גאבאוויץ' בפומבי את חששותיו מכך שהממשל האמריקני ריכך את ממצאי המשרד כדי לפייס את ממשלת ישראל.
השאלה האם הירי היה מכוון הציתה מחלוקת בתוך המשרד בכללותו, אך השניים שהתווכחו בצורה החריפה ביותר סביב הירי היו גאבאוויץ' והמנהל שלו באותו הזמן שעמד בראש המשרד, סגן-גנרל מייקל ר. פנזל, לפי כמה גורמים שהיו מעורבים בבדיקה. פנזל היה זה שסייע בניסוח הצהרת מחלקת המדינה שפורסמה ב-4 ביולי 2022. גאבאוויץ' אמר בראיון שהוא ועמיתיו "היו פשוט המומים מכך שזה מה שפורסם".
"ההעדפה היא תמיד כלפי הישראלים. מעט מאוד ממנה הולך לפלסטינים", אמר גאבאוויץ' על ניסיונו בעבודה. פנזל, מנגד, עמד על כך שאין מספיק ראיות כדי לשלול את האפשרות ש"ערפל המלחמה" הוביל להריגה מקרית, לדברי שני גורמים שדיברו עם "ניו יורק טיימס".
לפי גאבאוויץ', הוא וכמה מעמיתיו הסכימו על כך שהחייל שירה באבו עאקלה ידע שהוא יורה לעבר עיתונאי, אך מנגד הם לא חושבים שהוא כיוון את נשקו אליה באופן ספציפי. לטענתו, הירי היה מכוון מכמה סיבות: רישומי תעבורת הרדיו הצבאי הישראלי (גל"צ) בבוקר שלפני הירי הראו כי החיילים היו מודעים לעיתונאים באזור. בנוסף, לדבריו, לא נשמע ירי מכיוונם של העיתונאים שעלול היה להוביל לכך שהחיילים יירו לעברם מתוך הגנה עצמית.
תיעוד מקסדות הלוחמים ביום שבו אירע הירי
(צילום: דובר צה"ל)
הוא הוסיף כי רכב צבאי ישראלי היה במורד הדרך מהמקום שבו עמדה אבו עאקלה באותו בוקר, וכי צלף שהתבונן בכביש מתוכו יכול היה לראות עיתונאים בבירור. כשהגיע לזירת הירי שעות לאחר התקרית, אמר, עמיתיו - שלבשו וסטים כחולים דומים לאלה של אבו עאקלה שעליהם היה כתוב באנגלית "עיתונאי" - התמקמו במקום שבו נהרגה. הוא טען כי יכול היה להבחין בהם מהמקום שבו עמד רכבו של היורה.
בהמשך אמר גאבאוויץ' כי הדיוק של היריות, שפגעו בראשה של העיתונאית הפלסטינית ובעץ חרוב בקרבתה, לא הצביע על "ריסוס" ירי בלתי-מבוקר. כל אלה, לצד העובדה שהיורה פתח תחילה באש לעבר המפיק של אבו עאקלה, ואז לעברה, ולאחר מכן לעבר עובר אורח שניסה לסייע, הצביעו עבורו על כך שהירי היה מכוון.
כדי שהירי יהיה מקרי, טען, "הדבר האבסורד ביותר בעולם" היה צריך לקרות: "האדם קפץ מהמשאית, פשוט פתח באש באופן אקראי, וירה יריות ממש טובות מבלי להסתכל בכוונת - מה שלא היה קורה".
גאבאוויץ' טען ששיתף את ממצאיו בעל פה עם פנזל, וגם כתב אותם בטיוטת הדוח של המשרד על הירי. עם זאת, פנזל לא הסכים עם ממצאיו ושיתף את הערכתו שלו עם מחלקת המדינה. שקבעה כאמור כי הירי לא היה מכוון. הוא הוסיף כי יחד עם שלושה מעמיתיו הכניס שוב ושוב ניסוח חריף לטיוטה, אך פנזל מחק אותו שוב ושוב - ובסופו של דבר הורה לו להפסיק לעבוד על התיק.
ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי הערכתו של גאבאוויץ' תואמת לזו של חוקרי התקרית הפלסטינים. מנגד, מהתחקיר של צה"ל שפורסם ב-5 בספטמבר 2022, עולה כי קיימת סבירות גבוהה שאבו עאקלה נפגעה מירי צה"ל במהלך קרב יריות עם מי שזוהו כחמושים פלסטינים.
לפי צה"ל, עדיין לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי על ידי מי נהרגה אבו עאקלה, ואפשרות נוספת, בסבירות נמוכה יותר מזו שהיא נפגעה מירי צה"ל, היא שאבו עאקלה נפגעה מירי של חמושים פלסטינים למקום שבו היא שהתה. התחקיר זה של צה"ל נחשב לשינוי כיוון מהתחקיר הראשוני שפרסם הצבא זמן קצר אחרי התקרית, שבו נקבע כי אבו עאקלה נפגעה מאש חמושים פלסטינים.
