משרד הבריאות פרסם הבוקר (רביעי) את מסקנות צוותי הפקת הלקחים שבחנו את תפקוד מערכת הבריאות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", וכן בתקופת מבצע "עם כלביא". בין ההצעות שעלו: הקמת גוף מתכלל לניהול ולהפניית מטופלים לשיקום לפי זמינות מיטות ומקום מגורים, התחלת טיפול מונע פוסט-טראומה מוקדם ככל האפשר, קביעת שיטת ההפעלה של משרד הבריאות על ויסות ראשוני ושניוני מבתי החולים, וקביעת נוהל לטיפול רפואי במחבלים.
במשרד מציינים כי החלו בתהליך נרחב ליישום הלקחים העיקריים שעלו מעבודתם, וחלק משמעותי מהם כבר הוטמע. בשנת 2025 נערכו 47 בקרות מוכנות ותשתיות בבתי החולים ובקהילה, ו-17 תרגילים ותרגילי פתע.
"אין סתירה בין להיות מערכת טובה ומצוינת, לבין מערכת שעושה את תהליכי התחקור והפקת הלקחים, אלא להפך", אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בתדרוך לכתבים. "מערכת טובה ומצוינת היא לא מערכת מושלמת, אבל כן מערכת שיודעת להסתכל על המקומות שבהם היא צריכה להשתפר".
ששת צוותי הבדיקה שהקים משרד הבריאות, שהחלו את עבודתם במרץ 2025, עסקו בנושאי הליבה שעמדו במרכז העשייה במלחמה, כדי להפיק לקחים ולשפר את המוכנות והיעילות של המשרד לאירועי חירום עתידיים: צוות ניהול ושליטה במטה - בראשות ד"ר ארז און; צוות תפעול ומענים לוגיסטיים - בראשות מר אבי בן זקן; צוות שיקום - בראשות ד"ר יצחק (צאקי) זיו נר; צוות פינוי חיילים פצועים - בראשות פרופ' מאיר (אירי) ליברגל; צוות רפואה קהילתית ראשונית למפונים - בראשות פרופ' סיגל סדצקי; צוות בריאות הנפש - בראשות ד"ר מרים פינק וד"ר בעז לב. פרסום המסקנות נדחה ומפורסם רק כעת, בין השאר בשל מבצע "עם כלביא".
התדרוך נערך על רקע ימים מתוחים, סביב החשש למערכה נוספת עם איראן, כשבשבוע שעבר נפוצו שמועות רבות על פינוי בתי חולים. במענה לשאלת ynet התייחס מנכ"ל המשרד בר סימן טוב לנושא ואמר: "אנחנו בסיטואציה מורכבת. עובדים באופן צמוד ומתואם לחלוטין עם כלל הגורמים. אנחנו לא יודעים כמה זמן תימשך תקופת אי-הוודאות". לדבריו, רמת הכוננות לא הועלתה, אך מערכת הבריאות מגבירה את המוכנות. "לא פינינו חניונים, לא העברנו לתת קרקע, אבל כן שיפרנו את היכולת שלנו לעשות את המעברים האלה בצורה יותר חלקה ויותר מהירה אם נהיה צריכים".
100 מיליון למיגון בתי החולים
אחת הסוגיות המרכזיות שהמשרד עוסק בהן בשנים האחרונות, ושעלתה מחדש לתודעה עוד יותר בעקבות פגיעת הטיל האיראני בסורוקה, היא מיגון בתי החולים. במהלך השנתיים האחרונות נוספו 3,642 מיטות ממוגנות בבתי החולים. בר סימן טוב ציין כי במהלך 2026 יוקצו עוד יותר מ-100 מיליון שקלים לנושא, וכן יקודמו פרויקטים משמעותיים שישמשו את המערכת הן בשגרה והן בחירום, כך למשל בינוי של מלר"ד חדש וממוגן במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא ובהלל יפה.
תיעוד: רגעי פגיעת הטיל בסורוקה
עם זאת, במשרד הבריאות מודאגים יותר ממיגון המוסדות הגריאטריים. "המציאות שם יותר מורכבת, זו גם מערכת שכמעט כולה פרטית, ויש גם הרבה יותר מיטות אשפוז. אנחנו עובדים בהרבה צירים גם לשפר את המצב שם", אמר בר סימן טוב.
לאור העיסוק המוגבר במהלך המלחמה בוויסות הפצועים שפונו מגזרות הלחימה השונות, והמאבקים בין בתי החולים על קבלת הפצועים, אחד הצוותים שהוקמו בחן את תהליכי קביעת יעדי הפינוי ואת מעורבות משרד הבריאות בשליטה בפינוי המוסק. "זו סוגיה שאנחנו ממשיכים לחקור גם היום, יחד עם צה"ל", הסביר פרופ' ארנון אפק, שמונה לנהל ולרכז את עבודת הצוותים המקצועיים. לדבריו, במלחמת "חרבות ברזל" התמודדה מערכת הבריאות לראשונה עם פצועים קשים מאוד, שבזכות התפתחות הרפואה, הצליחו להגיע לבתי החולים ולשרוד.
"עוד מהימים שהייתי מנכ"ל המשרד הייתי מקבל טלפונים 'המסוק עבר לי מעל הראש', שזה הביטוי הקלאסי ל'למה הוא הוא לא נחת אצלנו'. יש הבדלים ביכולות בתי החולים להתמודד עם נפגעי טראומה מורכבים ועדיין צריך ללמוד את האירוע הזה, אנחנו נעסוק בו גם בהמשך", הוסיף אפק.
בתחום הלוגיסטיקה המליצו הצוותים על יצירת הסכמים נצורים עם ספקים חיוניים לשעת חירום, וכן חוזים נצורים עם חברות תעופה ושינוע ימי, העלאת רמות המלאי כך שיספיקו לחודשיים פעילות, והגדרת תקציב נצור לשעת חירום, שיאפשר קבלת החלטות ויישום מיידי.
טיפול במחבלים: "פועלים לפי החוק הבינ"ל"
אחת הסוגיות הרגישות והמעוררות מחלוקת במלחמה נגעה לטיפול הרפואי שניתן למחבלים ולעזתים בבתי החולים בישראל. ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה החליט משרד הבריאות להקים בית חולים שדה בשדה תימן, שאליו הגיעו צוותים רפואיים מרחבי הארץ. ההנחיה הייתה כי במקרים שבהם לא ניתן מענה רפואי מלא במתקן, יועברו המטופלים לבתי חולים כלליים. ההחלטה לרכז את הטיפול במתקן נפרד התקבלה, בין היתר, בעקבות התפרעות אזרחים באחד מבתי החולים במרכז הארץ.
"מדובר באירוע מאוד מאוד מורכב", הסביר פרופ' אפק. "כמי שהיה לו את הכבוד המפוקפק לעמוד מול 'לה פמיליה' במרכז הרפואי שיבא, ולתת הסברים - יש לנו דברים שאנחנו מחויבים לעשות אותם על-פי חוק, ומצד שני זה צריך להיעשות בצורה מסודרת". לדבריו, מדינת ישראל לא צריכה "לתת נשק" בידי האויבים הרבים בחזית הבינלאומית. "זהו לא תפקיד מערכת הבריאות לשחק לידם, ולכן אנחנו חייבים לפעול על פי החוק, על פי כלל האמנות שישראל חתומה עליהן, ללא קשר לצד האמוציונלי שכולנו חשים".
בר סימן טוב הסביר כי האחריות על אספקת טיפול רפואי למחבלים שייכת בראש ובראשונה לשב"ס. "זה מה שצריך להיות. אנחנו (משרד הבריאות - א"ה), נשאבנו לאיזשהו ואקום כי הבנו שאנחנו לא יכולים לעסוק עכשיו במלחמות 'של מי האחריות', ונכנסנו למשימה". הצוות שבחן את הנושא המליץ על נהלים מסודרים, שכך שבפעם הבאה המנגנון להקמת מתקן נפרד יפעל בצורה ישירה, ללא צורך בבנייה מחדש.
בריאות הנפש: עלייה במטופלים - ובמטפלים
מתקפת 7 באוקטובר, והאירועים בעקבותיה, המחישו באופן משמעותי את הצורך בחיזוק של מערך בריאות הנפש, זאת על רקע מערכת ציבורית מורעבת כבר שנים רבות. הקצאתם של כ-1.4 מיליארד שקלים לתוכנית הלאומית לברה"נ אפשרה הגדלה של הפריסה הארצית וריבוד המענים. לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2025 היו 435 אלף מטופלים במרפאות בריאות הנפש בקופות החולים, גידול של 30% מאז 2022.
כמו כן, חלה בשנה שעברה עלייה של 42% במגעים הטיפוליים מאז שנת 2022. במשרד הבריאות מציינים את הסכמי השכר שנחתמו עם הפסיכולוגים והפסיכיאטרים. לדבריהם למערכת הציבורית גויסו יותר מ-700 מטפלים חדשים (פסיכולוגים ועובדים סוציאליים). כמו כן, חלה עלייה משמעותית בשנתיים האחרונות גם במספר המתמחים בפסיכולוגיה (יותר מ-1,000), ובפסיכיאטריה (כ-100).
"אלה נתונים חסרי תקדים של מערכת שהולכת וצומחת, אך זה לא אומר שהמצב מצוין", אמר ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. "הציבור בישראל הוא בעל חוסן רב, אבל אנחנו יודעים שיש לא מעט אנשים שזקוקים לעזרה של המערכת ואנחנו ממשיכים לעבוד כדי לייצר מערכת חסינה ואיתנה שתוכל לעזור לאנשים שזקוקים לנו".
אחד החששות המרכזיים הוא מגל תחלואה נפשי שיציף את המערכת כעת, עם סיום המלחמה והשבתם של כלל החטופים. "אכן מחקרים מדברים על זה שבעתות טראומה יש איזו התכנסות של אנשים, והישענות על משאבים קיימים ואיזשהו חשש שבתקופה שלאחר טראומה עלול להיות איזשהו גל", הסביר ד"ר בודנהיימר. "עם זאת, אחרי הקורונה ראינו אמנם יותר פניות לבריאות הנפש, אבל לא ראינו גל חסר תקדים של אובדנות למשל. אני נוטה להאמין שאזרחי ישראל הם חסונים ואני מאוד מקווה שלא נראה גל כזה".
ד"ר בודנהיימר ציין עוד כי היכולת לייצר מענים בתקופת זמן קצרה, שמתבססים בעיקר על כוח אדם, היא מוגבלת. "כל שירות שאנחנו פותחים מתחרה על אותו כוח אדם מול שירות קיים".
מתחילת המלחמה ועד יולי 2025, אושפזו לשיקום כ-1,600 חיילים ונפגעי פעולות איבה. צוות הפקת הלקחים המליץ על בחינת הקמת גוף מתכלל לניהול ולהפניית מטופלים לשיקום לפי זמינות מיטות ומקום מגורים. מנקודת מבט המטופל, המליץ הצוות על התחלת טיפול מונע פוסט-טראומה מוקדם ככל האפשר, וכן על מינוי גוף רשמי לייעוץ לפצועים ועיבוי מערך העבודה הסוציאלית.
