מאות אנשים הגיעו הבוקר (שלישי) לבית העלמין בחיפה, להיפרד מבני משפחת גרשוביץ' שנהרגו מפגיעת טיל איראני בביתם - לאחר שניסיונות היירוט כשלו.
בחלקת נפגעי פעולות האיבה בבית העלמין שדה יהושע הובאו למנוחות ולדימיר גרשוביץ' (73), אשתו לנה אוסטרובסקי (68) ובנם דימה גרשוביץ' (42). אשתו של דימה, לוסיל ג'יין גרשוביץ' (29), היא ילידת הפיליפינים - ותוטס לקבורה במנילה, בתיאום עם משרד החוץ.
הלווייתם של בני משפחת גרשוביץ' בבית העלמין בחיפה
להלוויה הגיע השר זאב אלקין, שספד: "יצא לי להיות בלא מעט הלוויות, אבל אני לא יודע איך מספידים שלושה חברי משפחה. ביום אחד הלכה משפחה שלמה, משפחה מדהימה עם סיפור כמו של הרבה משפחות שעלו לכאן מאותה מדינה ובאותן השנים שאני באתי. בנו את חייהם, הצליחו לפלס את דרכם.
"לנה עם ההוראה, כמה זוכרים אותה התלמידים. הבן שגידלו כאן, שהיה גאון. ידע 11 שפות, למד בטכניון, היה איש הייטק. הכל נעלם. קיבלנו אחריות לא רק על ההישגים במלחמה, גם על הקורבנות. אבל ידענו שזאת מלחמת אין ברירה. בני משפחת גרשוביץ' שילמו את המחיר בלי שמישהו שאל אותם. מי ייתן ונשלם כמה שפחות קורבנות מהסוג הזה".
אולגה, קרובת משפחתם, ספדה גם היא. "הלב שלנו שבור. שלנו ושל כל כך הרבה אנשים שנגעתם בליבם", אמרה. "זאת טרגדיה נוראית. אהבתם את החיים ונהנתם מהם. הבית שלכם היה מלא באומנות מרחבי העולם, כל בילוי איתכם היה עם שיחה מעניינת. האהבה שלכם אחד כלפי השני הפיצה אור. אתם תמיד בליבנו".
שלומי בן חיים, מנכ"ל חברת ג'ייפרוג שבה עבד דימה, סיפר: "דימה עלה ארצה עם הוריו בגיל שבע ומיד זוהה כמחונן. התגייס ל-8200 ושירת כקצין ביחידה. לפני כארבע שנים הוא הכיר את בת זוגו לוסיל, רעיה יפה ואוהבת שעברה מהפיליפינים בעקבותיו לישראל".
"היית אומר על המשפחה שלך שהם לא פחות ממדהימים, אבל אני פה לדבר עליך", אמר, "חבר טוב, נשמה גדולה. פשוט שמחנו שיש אותך בעשייה ובצוות. אני פה להודות לך על עשור מדהים, בנית איתנו חברה, נמשיך את הדרך שלך. אני מבקש סליחה אם לא הצלחתי לשמור עליך, עליכם. נהיה מדינה טובה יותר בזכות השירות הצבאי והעשייה. דימה אהוב, נוח בשלום על משכבך".
לילך, חברת המשפחה, ספדה: "דימה היה אדם שאהב ללמוד, ליצור, לנגן ולצייר, אבל מעל הכל אהב אדם. כל מה שנגע בו עשה עד הסוף. היה בן יחיד להוריו ובשבריר של רגע עולמם נגדע".
אהרון, שעבד עם לנה בניסן נתיב: "לנה אהובה, ברגעים אלו צופים מרחוק בהלוויה שלך הסטודטים שלך, צופים וכאובים. לא בגלל שהיית מורה לפיתוח קול, אלא כי היית מורה של אהבה. כל תלמיד הרגיש שאהבת אותו במיוחד. עשית את כל הדרך בשבילו מחיפה ועד ירושלים הלוך ושוב. אהבת אומנות, אהבת אדם ואת כל האהבה הזאת לימדת את התלמידים שלנו.
"לימדת אותם גם לאהוב את עצמם, לאהוב עדינות ויופי ומסירות ומקצועיות. זכיתי לעבוד לצידך כמנהל הסטודיו ולראות את הקסם שלך על התלמידים. קשה לנו מאוד לאבד אותך לנה. קשה לנו על מותם של כל בני משפחתך שאהבת אותם יותר מכל. לנה תודה על כל מה שנתת לנו".
דימה ולוסיל, שהכירו כשהוא טייל בפיליפינים, התחתנו רק באפריל האחרון. דימה היה קצין ב-8200 ושירת בצבא במשך שש שנים. בתשע השנים האחרונות עבד כמהנדס תוכנה בחברת ג'ייפרוג. לוסיל עבדה כסייעת במעון ויצו ויצמן בתל אביב.
כמה שעות לפני האסון שוחרר האב ולדימיר מאשפוז ממושך במחלקה התת-קרקעית בבית החולים רמב"ם. דימה, שהתגורר עם לוסיל בהרצליה, היה זה שהחזיר אותו לבית שקרס בחיפה לאחר שיפור במצבו.
ולדימיר היה בפנסיה. אשתו לנה לימדה פיתוח קול בסטודיו למשחק ניסן נתיב. משח"ם, ארגון השחקנים, אמרו כי "במשך שלושה עשורים, המורה המיתולוגית לנה טיפחה דורות של שחקנים ושחקניות במסירות, במקצועיות ובעיקר באהבה גדולה למקצוע ולתלמידיה". רבים מהם - ובהם ליאור רז, גיא עמיר, חנן סביון וליאת הר-לב - ספדו לה.
