בית הנבחרים של ארצות הברית אישר הלילה (בין רביעי לחמישי) את תקציב הביטחון לשנת 2026. התקציב יעמוד על 900 מיליארד דולר וכולל בין היתר העלאת שכר למשרתים, רפורמה שנוגעת לאופן בו משרד ההגנה קונה נשקים וגם - סעיפים נרחבים לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.
החוק, שעבר ברוב של 312 תומכים מול 112 מתנגדים, כולל גם התייחסות לתקיפת "סירות הסמים" של משרד ההגנה, אשרור מחויבויות לאירופה וקריאה, קיצוץ בתוכניות אקלים ויוזמות ובתוכניות השוויון וההכלה, ביטול החלטת מלחמת עיראק, הסרת סנקציות מסוריה והיעדר מימון לטיפולי IVF.
הבית הלבן אמנם טען כי החוק עומד בקנה אחד עם האג'נדה של הנשיא דונלד טראמפ, אך בין 3,000 עמודי החוק ישנן הוראות שמאתגרות את הממשל. חלק מהסעיפים נוגע, כאמור, למבצעים הצבאיים שמנהיג שר ההגנה הגסת' כנגד מי שלטענתו אחראי להברחות הסמים לארה"ב. לפי הוראת החוק, 25% מתקציב הנסיעות של הגסת' יוקפא עד שהוא יחשוף את כל ההוראות לתקיפות "סירות הסמים" - כולל שחרור תיעודים לא ערוכים של התקיפות הללו.
הוראה זו, כוללת גם בחינה של תקיפת הסירה ב-2 בספטמבר שכוונה נגד סירה שהיו בה 11 בני אדם, שבעקבותיה הגסת' מתמודד עם טענות לביצוע פשעי מלחמה. אחרי התקיפה הראשונה של הסירה, שניים מהניצולים תועדו בעזרת כטב"ם נצמדים לשרידי הסירה. אז, לפי דיווח של "הוושינגטון פוסט" מפי גורמים המעורים בפרטים, כדי לציית להוראתו של הגסת', שניתנה בעל פה ולפיה יש לחסל את כל האנשים על הסירה - הוחלט לתקוף גם את הניצולים.
בעיקר, סעיפי החוק מתמקדים בשינוי ההליך לרכישת נשק. הבירוקרטיה הנוכחית זוכה לביקורת דו-מפלגתית, לפיה מדובר בתהליך שמבזבז את כספי משלם המיסים ומסכן את היכולת של ארה"ב להתמודד עם יריבות כמו רוסיה וסין.
הוראות החוק דורשות שהפנטגון ישאיר לפחות 76 אלף לוחמים וציוד כבד באירופה, אלא אם כן תיערך התייעצות עם בעלות הברית בנאט"ו, ואם ייקבע שנסיגה תשרת את האינטרסים האמריקניים. בדרך כלל, בין 80 אלף ל-100 אלף לוחמים מוצבים ברחבי אירופה. בנוסף, החוק קובע כי על ארה"ב להשאיר את כוחותיה בדרום קוריאה.
2 צפייה בגלריה
יצטרך לפרסם את תיעודי תקיפות הסירות? הגסת'
(צילום: Andrew Harnik / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
סעיף נוסף קובע קיצוץ של 1.6 מיליארד דולר בהוצאות שקשורות לשינוי האקלים. זאת למרות שההערכות הצבאיות הן ששינוי האקלים הוא איום לביטחון הלאומי של ארה"ב, כאשר הבסיסים נפגעים על-ידי סופות ושיטפונות.
בית הנבחרים ביטל את ההרשאה לפלישה לעיראק ב-2003. תומכי הצעד טוענים כי הביטול חיוני כדי למנוע שימוש לרעה בעתיד וכדי לחזק את העובדה שעיראק היא כעת שותפה אסטרטגית של ארה"ב. ההחלטה מ-2002 שימשה בין היתר כהצדקה חוקית לחיסול ב-2020 של קאסם סולימאני, מפקד כוח "קודס" של משמרות המהפכה.
לפי אחד הסעיפים, יבוטלו באופן קבוע הסנקציות שהושתו על סוריה (בעיקר במסגרת חוק "קיסר") בזמן משטרו של בשאר אסד בשל הפרת זכויות האדם במהלך מלחמת האזרחים. התומכים סבורים כי הביטול ימשוך חברות בינלאומיות להשקיע בפרויקטים נדרשים לשיקום המדינה. עקב ההצבעה בבית הנבחרים, רבים יצאו לחגוג בכיכר אומיה בדמשק. בעקבות אותו ביטול, החלו חגיגות ליליות בסוריה.
שיתופי הפעולה עם ישראל
חוק התקציב כולל בעיקר תוכניות לחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. בין היתר, החוק מאשר מימון של חצי מיליארד דולר למיזמי הגנה אווירית משותפים, שבהם מערכות כיפת ברזל, קלע דוד וחץ - שפותחו על ידי התעשייה הישראלית - וכן כספים שיוקצו למחקר ופיתוח בתחומים טכנולוגיים מתקדמים.
בנוסף, החוק כולל תקצוב של 80 מיליון דולר לפרויקט חשיפת מנהרות משותף ו-35 מיליון דולר לשיתופי פעולה בתחומי בינה מלאכותית, סייבר, רובוטיקה וטכנולוגיות קוונטיות. בתוך כך, המימון לתוכניות נגד רחפנים יוגדל ל-70 מיליון דולר ויורחב לשילוב מערכות בלתי מאוישות בכל זרועות הלחימה.
סעיפי החוק יחייבו הקמת צוות עבודה אמריקני-ישראלי שיבחן את שילוב התעשיות הביטחוניות של שתי המדינות - וגם את האפשרות לצירופה של ישראל למערך התעשייה והטכנולוגיה הביטחונית של ארה"ב (NTIB). סעיף נוסף קובע שמשרד ההגנה האמריקני יימנע מהשתתפות בתערוכות ביטחוניות בינלאומיות כל עוד לא הובטח שישראל יכולה להשתתף בהן באופן מלא ושוויוני, ויתאם הערכות קבועות להשפעת אמברגו נשק בינלאומי על ישראל.
בלובי הפרו-ישראלי איפא"ק בירכו על אישור התקציב, וציינו לטובה את מעורבותם של מנהיגי שתי המפלגות, ובהם הסנאטורים צ'אק שומר וג'ון ת'ון, וחברי הקונגרס מייק ג'ונסון והאקים ג'פריס. בארגון קראו לסנאט לאשר גם הוא את הסעיפים התומכים בישראל במסגרת תקציב ההגנה לשנה הבאה.
ליאור בן ארי השתתפה בהכנת הכתבה
