אחרי שנתיים שבמהלכן התיק התנהל בדלתיים סגורות, בית המשפט העליון התיר היום (חמישי) לפרסם לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" פרטים נוספים מהמשפט נגד "הקצין המתחזה" - ואת שמו של הנאשם: אסף שמואלביץ'. הוא מואשם שהתחזה בתחילת המלחמה לסרן ונכנס לחמ"לים, הקליט שיחות סודיות, אסף מידע סודי והעביר אותו לגורמים שאינם מוסמכים.
שמואלביץ' ערער לעליון על ההחלטה לחשוף את שמו שהתקבלה במחוזי בבאר שבע, והמדינה ביקשה שלא לחשוף את האותיות הראשונות של הדרגות הבכירות שהיו מעורבים בתיק, בהם סגני אלופים ואלוף. הדיון בערעור נערך בפני השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שדחתה את בקשת סניגוריו של שמואלביץ' להותיר את שמו חסוי.
לאורך השנתיים האחרונות ייחסו גורמים פוליטיים לשמואלביץ' שיתוף פעולה עם ארגון "אחים לנשק", אלא שהוא לא קשור לארגון ואף לא השתתף בהפגנות במהלך המאבק נגד הרפורמה המשפטית. "ניסיון החיים מלמד כי איסור פרסום, אף כשהוא מוצדק בנסיבותיו, הוא העלול להזין תיאוריות קונספירציה, או למצער להוות כר פורה להתפתחותן", כתבה כנפי-שטייניץ בהחלטתה.
"משנסגרו הדלתיים והושחרו הפרטים, נשתלו זרעי הספק והחשד בלב הציבור. על כן דומה כי פרסום הפרטים לא רק שלא יתרום להגברת כוחן של הקונספירציות - אלא שהוא המענה ההולם לאותן שמועות והשערות. חשיפת המידע הנכון תעניק לציבור את הכלים הנדרשים להבחין בין אמת לשקר, ובתקווה, למזער את נפחן של הקונספירציות". השופטת קבעה כי נוכח העניין הציבורי בפרסום השם יש להעדיף זאת, והפרפרזה של המחוזי היא מתונה ומדודה ביחס למצבו הנפשי.
כתב האישום מייחס לסגן שמואלביץ' עבירות ריגול חמור, מסירת ידיעה סודית, כניסה למקום צבאי וקבלת דבר במרמה. לאחר שהחלה מתקפת 7 באוקטובר, ובמשך כשבוע ימים, הוא התחזה למשרת מילואים בדרגה שמעולם לא הוענקה לו. הוא השיג מידע סודי ברמת סיווג גבוהה באמצעות מצגים כוזבים של דרגתו, מינויו וסמכויותיו ומגורמים צה"ליים שונים. עבירת הריגול מתייחסת לכך שהשיג והחזיק ידיעות סודיות, רשם אותן במחברתו והעבירן לגורמים לא מוסמכים ובלי שהיה מוסמך לכך.
במהלך ניהול התיק נגדו, והחל משלביו הראשונים, נערך לשמואלביץ' בירור פסיכיאטרי מקיף מטעם המדינה משך כמה חודשים. לאחר מכן נעתר בית המשפט לבקשת חוות דעת שנייה על ידי פאנל של שלושה מומחים מטעם הפסיכיאטר המחוזי, שקבעו כי שמואלביץ' לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות. על יסוד חוות הדעת הללו הודיעה הפרקליטות שהיא מקבלת את המסקנה ועומדת לו הגנת אי-השפיות שתביא בסופו של ההליך לזיכוי.
השופטת רחל תורןמתוך אתר הרשות השופטתשמואלביץ' התעקש לנהל הליך הוכחות ללא קשר למצבו הנפשי. לטענתו הוא היה מוסמך להיחשף למידע ופעל כמו אחרים באותה עת ובאותן נסיבות למען ביטחון ישראל. בהתייחס לעבירת הריגול שעניינה מסירת ידיעה סודית - היה מדובר לטענתו בשיח עם אנשי מילואים יוצאי יחידות מובחרות ומסווגות ביותר, כולם בעלי רקע צבאי רלוונטי וסיווג ביטחוני גבוה.
הליך ההוכחות מתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני השופטת רחל תורן, שהתירה לפרסום את הפרטים לבקשת ידיעות אחרונות ו-ynet, שייוצגו על ידי עו"ד פז מוזר ועו"ד ניתאי צוריאל ממשרד ליבליך-מוזר-גליק. עד כה התקיימו 11 ישיבות הוכחות, שבמסגרתן נשמעו 21 עדי תביעה מתוך 23, מדרגת רב"ט ועד אלוף. גם סגן השר אלמוג כהן הגיש בקשה מטעמו לפרסום השם, אחרי שרמז לתיאוריות קונספירציה בנושא.
מעצרו של שמואלביץ' הוארך מעת לעת. באוגוסט אשתקד הגישה ההגנה בקשה לעיון מחודש במעצר, נוכח הסכמת הצדדים על הגנת היעדר השפיות, ושינוי שחל לטעמה במארג הראיות וחלוף הזמן. הפרקליטות התנגדה וביקשה להשאיר אותו במעצר.
נוכח חלוף הזמן הניכר- יותר משנתיים - וחוות דעת מעודכנת של מחלקת ביטחון המידע של צה"ל שלפיה ניתן כעת לשקל חלופת מעצר, הפנה בית המשפט את שמואלביץ' לתסקיר לצורך תנאי שחרורו. בין היתר, עמדת מחלקת ביטחון המידע קבעה כי פחת הסיווג למידע שאליו נחשף.
בית המשפט התיר בהסכמת הפרקליטות לפרסם כעת פרפרזה נוספת מההליכים. לטענתה שמואלביץ' החליט להתגייס על דעת עצמו, על אף שלא קיבל צו 8 ולא גויס כדין. לטענתו, הוא התייצב בהתאם להזמנת קצין באוגדה כמו אלפי אנשי מילואים שעשו כמוהו וגויסו בדיעבד, לאחר שהזדהה בפרטיו האמיתיים, סיווגו נבדק והותר לו לשרת.
הפרקליטות טוענת מנגד שהוא ניצל את הכאוס ששרר בצבא בימיה הראשונים של המלחמה, וביתר שאת בפיקוד דרום, כשהציג מצגי שווא שונים שבאמצעותם החתים אותו קצין בכיר על כתבי המינוי שלו. ההגנה טוענת שכתבי המינוי התבססו על ההיכרות של בכיר עם שמואלביץ' ועל מידע עובדתי נכון לגבי ניסיונו הצבאי.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ מתוך אתר הרשות השופטתבנוגע לעבירות של מסירת ידיעה סודית טוען שמואלביץ' כי בשתיים מן השיחות - מי שמסר את המידע היה האדם שאיתו שוחח. בשיחה השלישית, לדבריו, מדובר היה במידע גלוי שמופיע בפרסומים שונים באתר צה"ל. בנוסף הוא טוען להגנה מן הצדק והפלייתו לרעה מול אנשי מילואים וסדירים שנהגו כמותו.
הפרקליטות טוענת שהנאשם אמנם לא העביר מידע לגורמים עוינים, אך חשף מידע בפני גורמים בלתי מורשים. שמואלביץ' חשף אדם ששירת בעברו ביחידה מסווגת ואדם נוסף, טייס בעברו שלאחר מכן שירת בקריה, לתכנים וידיעות סודיות. בנוסף הוא התכתב עם אדם נוסף בוואטסאפ ומסר לו ידיעה סודית. כך גם עם אישה שהייתה בעברה קצינה ביחידה מסווגת. כל אלה עדי תביעה בתיק.
בהחלטתה הראשונית להתיר לפרסום את שם הנאשם והפרטים הנוספים, ציינה השופטת תורן כי קיים צורך להפריך את הקונספירציות שדבקו בתיק: "נשמעות תיאוריות קונספירציה כאלה ואחרות שאין להן זכר בכתב האישום. בעיניי, לא רק שנקודת האיזון בין האינטרסים השונים השתנתה ומטה את הכף לטובת צמצום צו איסור הפרסום, אלא שבשלב זה ודווקא בשל הפרסומים המסולפים, קיים אינטרס משותף לפרסם פרטים מפרשה זו ולפזר את הערפל סביבה, אולם זה אינו העיקר".
אחרי גיוסי לצה"ל סיים שמואליבץ' מסלול בגדס"ר צנחנים, ולאחר מכן שירת כקמ"ן במגלן לפני שעבר ליחידה מסווגת והמשיך לחמש שנים בקבע. "הוא קצין פטריוט ציוני", אמרו בני משפחתו. מקורבים אחרים שלו מסרו: "הוא נכנס בשמו ובתפקידו לפיקוד דרום. בעבר הוא היה חייל של אחד הקצינים הבכירים ששירתו בתחילת המלחמה בפיקוד, שחתם לו על כתבי ההסכמה וכך הוא פעל".
לאחר הסרת חלק מצו איסור הפרסום, מסרה משפחתו של שמואלביץ' כי "בלון הריגול התפוצץ. אסף יצא ב-7 באוקטובר מהבית כפטריוט ישראלי לתרום למען המדינה שהוא אוהב". לדברי בני המשפחה, "במשך יותר משנתיים הפכו את אסף שלנו מקצין פטריוט ישראלי, ערכי ומצטיין, כפי שהוא היה, למרגל ובוגד. אסף ואנחנו הפכנו בן לילה לנרדפים על-ידי הרעל השקרי שהופץ כלפינו ברשתות החברתיות. תיאוריות קונספירציה מופרכות והזויות השתלטו על השיח והוא הפך לניצוד.
"כתב האישום שהוגש נגד אסף היה חסר פרופורציות, ללא שום קשר לממצאי החקירה שנוהלה בצה"ל, בשב"כ ובמשטרה", הוסיפו. "אסף, במקרה הרע, ביצע עבירת ביטחון מידע, שעליה היה צריך לעמוד לדין משמעתי במסגרת הצבאית וכי מדובר במקרה קלאסי של אכיפה בררנית. הראיות מוכיחות שנכנס לבסיסי צה"ל כאיש מילואים, הציג תעודות ולא התחזה לאדם אחר. הוא החזיק בסיווג ביטחוני גבוה, קיבל אישורים וכתבי מינוי שעליהם חתם גורם בכיר מאוד בפיקוד הדרום, שעשור קודם לכן פיקד על אסף במסגרת שירותו הצבאי בסדיר ביחידה קרבית מיוחדת".
הקרובים ציינו כי "כעת ברור שהמעשים שביצע היו במסגרת תפקיד שהמפקד שלו מהסדיר הסמיך אותו. העברת המידע המסווג שיוחס לו, נעשה על ידי הצד השני בשיחה או שמדובר במידע גלוי מבולמס. הגורמים איתם דיבר היו בעלי סיווג גבוה מיחידות מסווגות בצבא או במסגרת ביטחונית אחרת".
