עד שנות ה-70 לא נחקרו כמעט אנשי ציבור בכירים בישראל. מפא"י מינתה לתפקידי מפכ"לים אנשים מטעמה ואלה לא ששו לפגוע בחברי המפלגה. גם המשטרה לא הייתה ערוכה לטיפול בחקירות מורכבות בשל מצוקת כוח אדם מיומן שהתקשה להתמודד אפילו עם פשיעה רגילה. השינוי חל ב-1972, כשלתפקיד המפכ"ל התמנה שאול רוזוליו, שנתפש אז כקצין מבריק וכאיש העולם הגדול שסייר ברחבי הגלובוס במטרה ללמוד ממשטרות וארגוני ביטחון בחו"ל. בעיקר הוא התלהב מרעיון היחידות המיוחדות ב-FBI בארה"ב. רוזוליו קיבל השראה והקים יחידה ארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) שאליה גויסו אקדמאים, ובכללם עורכי דין ורואי חשבון, שהיו מסוגלים להתמודד עם עבירות הונאה מתוחכמות.
בראש היחידה הועמד בנימין זיגל, קצין נמרץ בעל עבר מעוטר בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. הוא זכה לתהילה בזכות חקירות אנשי צמרת כמו אשר ידלין, שהתמנה לתפקיד נגיד בנק ישראל, שר השיכון אברהם עופר, ששם קץ לחייו בעקבות החקירה, שר הדתות אהרון אבוחצירא ואחרים. לימים הורחבה יאח"ה וזכתה לשם להב 433, והיא הביאה להרשעתם של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר האוצר אברהם הירשזון, השרים שלמה בניזרי ואריה דרעי ולכתבי האישום נגד ראש הממשלה – אז ולעתיד - בנימין נתניהו.
כיום היחידה הזו עומדת על הכוונת בעקבות מינויו הצפוי של איתמר בן-גביר לתפקיד השר לביטחון הפנים. לפי הפרסום של העיתונאי משה נוסבאום בחדשות 12, בן-גביר מתכונן לדרוש את האחריות לדרך שבה ייעשה שימוש בתקציב המשטרה. בין השאר, דווח, בכוונתו להעביר עשרות מיליוני שקלים מתקציב להב 433 למלחמה בפשיעה הבדואית בנגב.
המשמעות בפועל תהיה קיצוץ גדול במספר החוקרים ביחידה ופגיעה קשה ביכולתה לפעול במתכונתה הנוכחית. זהו המשך מגמה להצהרתו בעבר שלפיה ידרוש חוק צרפתי רטרואקטיבי והסביר: "זה לא עניין של נתניהו אישית. הוא מנהיג גוש הימין, ואת התיק תפרו לו כמנהיג הימין. אנחנו חייבים לוודא שתופעת תפירת התיקים תעבור מהעולם".
עקבתי אחר פעולות יאח"ה כששמשתי בעבר הרחוק יועץ תקשורת לשר לביטחון פנים ודובר המשטרה. לאחר פרישתו של זיגל לגמלאות כתבתי ספר בשיתוף פעולה עימו ("זיגל – הסיפור המלא של חקירות השחיתות"), שבו הסביר כיצד הצליח להוציא את חקירותיו לפועל למרות התקפות הפוליטיקאים עליו. המפכ"ל רוזוליו החליט אז לזוז הצידה, מאחר שאחיו היה ח"כ במערך והוא לא רצה שייחסו לו מניעים אישיים. הוא הורה לראש אגף החקירות ולזיגל לקבל הנחיות בנושאי החקירות של אנשי ציבור מהיועץ המשפטי לממשלה.
לפי פקודת המשטרה, לשר אין סמכויות להתערב בנושאי מדיניות של מבצעים וחקירות. אם תינתן לו הסמכות לקבוע לאילו יחידות ילכו תקציבי המשטרה, הרי הוא יהיה ממונה בפועל גם על מדיניותה. לא צריך להורות למשטרה להפסיק לחקור פוליטיקאים, מספיק לצמצם באופן משמעותי את מספר החוקרים העוסקים בכך. כמובן שמפכ"ל נחוש יכול להתעמת עם השר על חלוקה אחרת של המשאבים, אבל כיום זה לא המקרה. רב-ניצב קובי שבתאי הוא בבחינת ברווז צולע בעקבות מכתב האזהרה שקיבל מוועדת החקירה הממלכתית של האסון בהר מירון. אז מי יתקומם כנגד השר?
חוקרי להב 433 נתונים בשנים האחרונות למתקפות קשות מצד נתניהו ותומכיו בטענה שניסו להפיל ראש ממשלה שלא באמצעות הקלפי. ייתכן שהלחץ הזה נשא פרי, כי הרי זמן רב לא שמענו על חקירות שנפתחו כנגד פוליטיקאים. כיום, כאשר השר המיועד להיות ממונה עליהם מאיים גם לפגוע בפרנסתם, הרי המוטיבציה הממילא נמוכה שלהם לעשות זאת תצטמצם עוד קצת.
וכך לא יגיעו המלצות של המשטרה לפרקליטות וליועצת המשפטית להגיש כתבי אישום נגד פוליטיקאים. ואם היא תתעקש לדרוש חקירות, הרי אפשר להחליפה באדם צייתן. כך הרי מונה מתניהו אנגלמן בידי נתניהו למבקר המדינה. המוסד שתחתיו, שהיה בעבר גם מקור מידע לחקירות משטרה, התאדה לחלוטין ואינו מזכיר את שמותיהם של מבוקרים.
ד"ר ברוך לשםיכול להיות שאנו צופים בתרגיל קונספירטיבי ממוחו הקודח של נתניהו, שהוא מומחה בהטלת רימוני עשן כדי להסוות את כוונותיו האמיתיות. תשומת הלב מתמקדת כיום בבן-גביר ובחשש שהוא עלול להבעיר מדורות בהר הבית, בשטחים ובקרב האזרחים הערבים. נתניהו יוכל להצטייר כמפייס הלאומי וכמי שהצליח להרגיע את בן-גביר מן הכוונות האלה, שעלולות לפגוע בקשרינו עם מדינות העולם בכלל ובעולם הערבי בפרט. בתמורה יקבל השר לביטחון פנים החדש יד חופשית בניהול המשטרה ובחיסול חקירות הפוליטיקאים. לא בטוח שראש הממשלה הנכנס יזיל דמעות יתר על ההתפתחות הזו.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "זיגל – הסיפור המלא של חקירות השחיתות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
