בישראל הודיעו היום (שישי) רשמית כי מעבר רפיח - המחבר בין רצועת עזה למצרים - ייפתח ביום ראשון לשני הכיוונים, לראשונה זה קרוב לשנה - ולאחר שהוחזר החטוף החלל האחרון משבי חמאס, רס"ר רן גואילי ז"ל. במקביל, ועל רקע המתיחות בין ירושלים לאנקרה, סיפק שר החוץ הטורקי הקאן פידאן התבטאות מפתיעה כשטען כי טורקיה תחדש את יחסי הסחר שלה עם ישראל לאחר שתסתיים לחלוטין המלחמה בעזה - ותותר כניסת סיוע הומניטרי לרצועה.
ההודעה נמסרה בצהריים על ידי מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים), ולפיה המעבר ייפתח לשני הכיוונים לתנועה מוגבלת של אנשים בלבד, בהתאם להסכם הפסקת האש ובהנחיית הדרג המדיני. יציאה וכניסה של תושבים דרך המעבר תתאפשר בתיאום של מצרים, לאחר אישור ביטחוני מקדים של התושבים על ידי ישראל ובפיקוח של משלחת האיחוד האירופי, בדומה למנגנון שהופעל בינואר 2025 - בזמן הפסקת האש כחלק מעסקת החטופים השנייה.
מלבד זיהוי ובידוק ראשוני במעבר רפיח על ידי משלחת האיחוד האירופי, יבוצע בידוק וזיהוי נוסף בנקז שיופעל על ידי מערכת הביטחון בשטח שבשליטת צה״ל. הפיקוח הצה"לי יהיה מרחוק, לא פיזי עם חיילים, אלא באמצעות מכשירי מעקב. המעבר בטרמינל ששוקם ינוהל על ידי עובדים פלסטינים ונציגים מגוף בינלאומי של האיחוד האירופי.
המצרים יעבירו לישראל מדי יממה את רשימת מאות החוצים במעבר ליממה הבאה, לשני הכיוונים. בשלב הראשון כמה מאות יעברו מדי יום בגלל קיבולת המעבר, עד שישודרג ואז התפוקה בו תעלה. ישראל תאפשר גם למחבלים זוטרים שנפצעו במלחמה לצאת מהמעבר אם ירצו, ובעיקרון לכל היוצאים תהיה הרשות לשוב.
בינתיים רק הולכי רגל יחצו בו, מסיני ולסיני. יש עשרות אלפי עזתים שצפויים לחזור כך לרצועה, במיוחד אלו שיצאו בתחילת המלחמה או מטעמים רפואיים הומניטריים. חמאס דורש שיעברו שם גם סחורות לעזה, אך בצה"ל מתנגדים נחרצות לכך.
בתוך כך, כאמור, שר החוץ הטורקי פידאן ששוחח עם הרשת הקטארית אל-ג'זירה, נשאל אם זה ריאליסטי שאנקרה תנרמל מחדש את יחסיה עם ירושלים, והשיב: "הקרע ביחסים אינו מבני אלא מותנה". לדבריו, "ברגע שנכנסנו לאפיזודה הנוכחית ביחסים בין טורקיה לישראל כשניתקנו את הסחר איתה, הבהרנו שכל עוד המלחמה נמשכת ואין היתר להכניס סיוע הומניטרי - לא נחדש את הסחר. זה מראה שהבעיה שלנו היא לא עם ישראל, אלא עם המדיניות שלה - במיוחד כלפי הפלסטינים והגישה הנוכחית של ג'נוסייד בעזה. החרם לא מבני אלא מותנה".
הקאן פידאן, נזכיר, הוא מבכירי ממשלו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ויש אף שסימנו אותו כיורשו האפשרי. בהתאם לתוכנית נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לרצועה, הוזמנה טורקיה - וכמוה גם קטאר - להיות חלק מהוועד המנהל של "מועצת השלום" לעזה.
הדבר עורר התנגדות חריפה מצד ישראל, שחוששת מנוכחות טורקית וקטארית בקרבת חמאס, ואף הוביל להודעה חריגה של לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד הממשל האמריקני. שר החוץ הטורקי פידאן הוא הנציג הטורקי בוועד המנהל.
פרשננו רון בן ישי ציין השבוע כי התחזקות ההשפעה של טורקיה וקטאר על הבית הלבן, שמטרידה את קברניטי הביטחון והמדיניות בישראל, היא תוצאה של דו-שיח אינטימי ועסקים משותפים בין שליטיהן לבין טראמפ ומקורביו. ההשפעה הזאת מאלצת את הממשלה וצה"ל לבלוע לא מעט צפרדעים שטראמפ כופה עליהם בנושאי ביטחון בהקשר של סוריה ועזה.
בקהילת המודיעין הישראלית מציינים שבמקום הציר השיעי שנחלש מתעצב מול ישראל כוח חדש: הציר הסוני בהובלת קטאר וטורקיה, ובהשתתפות שקטה של פקיסטן ואולי מדינות נוספות באזור, כולן נוטות לאידיאולוגיה של האחים המוסלמים (בצה"ל מכנים אותו הציר האח"סי - ציר האחים המוסלמים). בשלב זה הוא עדיין לא מהווה איום ישיר ומיידי על ישראל, אבל הרטוריקה של ארדואן ושל שליט קטאר תמים בן חמד אל-ת'אני מהווה אינדיקציה ברורה למסוכנות שלו.
טורקיה מחזיקה בצבא השני בגודלו בנאט"ו, והוא ממשיך להתעצם. בשלב זה אין סימן מעיד לכך שהוא עלול להפוך לאויב צבאי, אבל ישראל מנסה להדוף את ניסיונות ההתבססות שלו בסוריה וברצועת עזה. באשר לקטאר, היא תמשיך את מלחמת התודעה וההשפעה המדינית שפוגעת אנושות בתדמיתה ובמעמדה הבינלאומי של ישראל, במיוחד בארה"ב.
